היבטים ביטחוניים בהשתלבותה של ישראל במזרח התיכון

היום הודיעו בתקשורת על מותו של שלמה גזית מי שהיה בין היתר מתאם הפעולות בשטחים תחת שר הביטחון משה דיין וראש אמ"ן לאחר מלחמת יום הכיפורים. ברצוני להביא פה את דבריו ביום עיון שנערך ב-14 בדצמבר 1993 מטעם המרכז למחקרי השלום על מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי האזור.

תפיסת הביטחון של ישראל

ב-1999 פרסם מכון וושינגטון למדיניות מזרח תיכונית הערכה מקיפה של פניהם המשתנים של אתגרי הביטחון של ישראל, ושל התגובות השונות שהכינה ממשלת ישראל כדי לענות עליהם.[1] זאת מתוך הבנה שלאמריקנים יש הרבה מה ללמוד מניסיונה של ישראל וכן מתוך אמונה שהכרה טובה יותר של הדילמות הביטחוניות הניצבות בפני ישראל תוכל לסייע לארצות הברית לקדם את עניין השלום.

התפיסה המרחבית והמבצעית של ההגנה המרחבית

לצרכי הגנה על מרחב המדינה יופעל צה"ל בשני יסודות עיקריים: יסוד הבלימה ויסוד המתקפה. יסוד הבלימה יושתת על מרחב המדינה אשר יאורגן מראש להגנה. ארגון זה כולל בין היתר את מערכות ההגמ"ר והג"א. מערכת ההגנה המרחבית משולבת במסגרת מרחב מוגן המשולב עם המגננה הצה"לית לבלימת כוחות היבשה של האויב. מערכת ההג"א יעודה בעיקר מערך הצלה והגנה בעומק המדינה בשילוב עם גופים וגורמים נוספים. לצורך תפעולי בנויות מערכות אלו כדלקמן: מקחל"ר (מפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר – מפקדה מקצועית; קציני הגמ"ר בפיקודים המרחביים (מפקדת עורף); אוגדות מרחביות, חטיבות מרחביות ומחוזות; חבלים קדמיים וכפריים (כולל חבלים עירוניים קדמיים); האזור – יישובים במרחב הקדמי ובמרחב העורפי.

המחיר של ההגנה המרחבית

בצד יתרונות ההגנה המרחבית אי אפשר שלא לראות את המחיר הן במישור המדיני והן במישור הצבאי. מבחינה מדינית יישובים מהווים מחסום פנימי בפני ויתורים במשא ומתן בעוד שבדיונים עם מדינאי חוץ לא  מהווים היישובים גורם בעל משקל בעיצובם של הגבולות. מכאן והעלאת יישובים חדשים מגביל את חופש התמרון והגמישות של מדינת ישראל במשא ומתן על עתיד הגבולות.

הקונספציה של ההגנה המרחבית

דני נוי, במאמרו על ההגנה המרחבית, בוחן את הקונספציה של ההגנה המרחבית על בסיס ההנחות והנתונים שבלב תפיסת הביטחון של מדינת ישראל. על סמך הנחות אלה הוא מתווה את עיקרי התפיסה של ההגנה המרחבית. רכיב מרכזי הוא שאין שליטה ממשית בשטחי מדינת ישראל ללא אחיזה התיישבותית ולקיומם של יישובים במקומות חיוניים יהיה משקל רב בעיצוב גבולותיה של מדינת ישראל.

הנחות ונתונים בסיסיים לשיקולים בביטחון לאומי

לפי דני נוי, במאמרו ההגנה המרחבית בבטחון הלאומי, ישנן מספר הנחות מרכזיות בביטחון הלאומי שמשמשים לביסוס הטיעונים הנוגעים להגנה מרחבית בפרט. ראשית, לטענתו הדרך לשלום אמיתי הינה ממושכת. ישנם משקעים עמוקים ביחסים שבין מדינת ישראל לערבים. ולכן ארוכה הדרך לשלום אמיתי שאמור להיות יותר מאשר הסכמים וחוזים בין שני הצדדים. מלבד זאת, מדינות ערב בלתי יציבות והשלטון בהם יכול להשתנות בין רגע. מכאן ואין הבטחה לכך שהשלטון שיבוא במקום השלטון הקיים יכבד את ההסכמים שנחתמו בין המדינות.

הגישה האופנסיבית-דפנסיבית

לפי ישראל בר בספרו, בטחון ישראל: היום אתמול מחר, אומצה  במלחמת העצמאות, דוקטרינה צבאית אופנסיבית-דפנסיבית. בשלב ראשון נבלמה התקפת האויב על ידי התנגדות עזה, שהתרכזה סביב נקודות המפתח של הארץ. לאחר מכן, כאשר פג כוח המחץ של התוקפן וכוחותיו תשו, החל השלב השני. בשלב זה נערכת התקפת נגד כדי להדוף את האויב אחור סופית, ולכבוש ככל האפשר כיבוש של קבע את קרשי הקפיצה העיקריים שלו.

היערכות העורף למלחמה טוטאלית

יחזקאל דרור מדבר בספרו אסטרטגיה רבתי לישראל על תרחיש המלחמה הטוטלית. במסגרת מלחמה זו צפויות מספר פגיעות בעורף. בשלב ראשון ישנו מטח של טילי קרקע-קרקע המכוונים לפגוע במערך הגיוס והלוחמה  היוצר הלם פסיכולוגי, פגיעה במערכת הפוליטית והשבתת שרותי המשק. מטח זה מלווה בחדירה של מספר מטוסים המוסיפים להפציץ את המטרות הללו. דבר המגביר את הפגיעות ואת השחיקה בציבור. במקביל מתרחשים פיגועים חבלניים בעזרת סוכנים וכוחות מיוחדים המוחדרים לחלקים של ישראל וגורמים בהלה בקרב האוכלוסייה. כמו כן, ישנה התנגדות פסיבית בריכוזי אוכלוסייה ערביים המוסיפה לאי-השקט ופוגעת  בתפקוד ענפי המשק התלויים בעובדים ממגזר המיעוטים. לפעולות אלה הנמשכות גלים-גלים מלוות בלחימה במספר חזיתות המלווה בנפגעים רבים.

ערכה של ההתיישבות בהגנה

בספרו, מסך של חול, טוען יגאל אלון כי מצבה הכלכלי של המדינה אינו מתיר לה לקיים צבא גדול. צבא הקבע המצומצם חייב לכלול בתוכו את הקאדרים הנחוצים לשם אימוניהם וארגונם של מגויסי שירות החובה ולקיומו של אגרוף מחץ מרוכז ובלתי מרותק, ככל האפשר, לתפקידי ביטחון שגרתיים, למקרה הצורך בפעולה דחופה, בכל מקום שתידרש. לכן, שילובה של ההתיישבות האזרחית בתכנית ההגנה, ובייחוד של ישובי הספר ואזורי התורפה, יספק למדינה תצפיות קבע קדמיות, החוסכות כוח אדם מגויס ומסוגלות לא רק להתריע על ראשית התקפת פתע מצד האויב, אלה גם לנסות לבלום אותה, או לפחות להשהות את התקדמות האויב עד שכוחות הצבא ישלטו במצב.

הקבוע והמשתנה בחשיבה האסטרטגית הישראלית

לפי דן הורוביץ, במחקרו על התפיסה הישראלית של ביטחון לאומי, משקפת תפיסה זו שתי הנחות יסוד הקשורות זו בזו. ההנחה הראשונה היא כי אין לה לישראל ברירה אלא להתייחס אל הקונפליקט הישראלי ערבי בבחינת נתון ללא קשר למידת הסבירות של הסיכוי לפתרונו בעתיד הנראה לעין. ההנחה השנייה היא כי בנסיבות אלו חייבת ישראל להקנות עדיפות לשיקולים הנובעים משולי הביטחון הצרים שלה כתוצאה מהעדר עומק גיאוגרפי ונחיתות כמותית דמוגרפית.