גורמי השקיעה של האסלאם הקלאסי

בתחילת המאה השש-עשרה, פחות או יותר, נסתיימו תולדות האסלאם הקלאסי. במאות השנים שעברו מאז נשארו רוב עמי האסלאם בשפל המדרגה ומיעוטם סיגלו לעצמם דפוסי חיים שהיו שונים עד מאוד מדפוסי החיים של עמי האסלאם הקלאסי. אך לפי קלוד כאהן בספרו האסלאם: מלידתו עד תחילת האימפריה העת'מאנית, יש לזכור שלפני שקיעתה היתה תרבות זו אחד מהישגיה היפים של האנושות, ושלב חשוב בתולדות תרבות העולם. השאלה היא: מדוע שקע ואבד?

מהלך המהפכה העבאסית

העבאסים בראשית דרכם ביססו את כוחם בעזרת אבו-מסלם נציגם. בשלב זה העבאסים נשארו מאחורי הקלעים. אבו-מסלם השתלט על הדעוה בח'רסאן והחל בהכנות למהפכה פעילה. היו מספר מניעים שהביאו את העבאסים לפנות לכיוון ח'רסאן למרות היותו מחוז מרוחק. עקב ריחוקו של המחוז ממרכז השלטון האומאי, השלטון היה פחות ריכוזי מאשר במקומות אחרים והיה מתאים יותר לפעילות מהפכנית. נוסף על כך הייתה בו אוכלוסייה ערבית גדולה בלתי מרוצה, ומספר רב של מואלי שהיו מוכנים להתגייס למטרות העבאסים. זאת ועוד לחלק גדול באוכלוסייה היה ניסיון קרבי עקב היות המחוז אזור ספר.

הקריאה למהפכה העבאסית

המהפכה העבאסית מכילה בתוכה שני מרכיבים חיוניים האופייניים למהפכה מודרנית. השלב הראשון, שלב ההכנה הסודי, שמבוצע בהתאם לתכנים אידיאולוגיים המוגדרים היטב. השלב השני, הינו שלב ההתקוממות המזוינת, שבמקרה המהפכה העבאסית הוכתר בהצלחה. כאשר אנחנו באים לבחון את המהפכה העבאסית יש לבחון אותה על פי טרמינולוגיה אסלאמית.[1]

הרקע החברתי למהפכה העבאסית

 האידיאל של האסלאם המוקדם היה ליצור חברה צודקת יותר ושוויונית. החברה האסלאמית הייתה צריכה לעבור שינוי שבעקבותיו מעמדו של המאמין אמור היה להיקבע על פי ותיקותו באסלאם ואדיקותו. אולם במציאות שנוצרה בעקבות הכיבושים, התברר שלא חל שינוי.

לגיטימציה של שלטון באסלאם

נושא הלגיטימיות של השלטון ושל ההנהגה הפוליטית הטרידה את האסלאם מתחילת דרכו. הלגיטימיות לשלטונו של מחמד נבעה מהיותו שליח האל ובזכות הצלחותיו. עם מותו הפתאומי של מחמד עלו השאלות מי יחליף את מחמד בשלטון ומהי הלגיטימיות לשלטונו.[1]