מה יהיה על אנגליה?

פרישתה של הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי יצאה לפועל ב-31 בינואר 2020 עם כניסת הפרישה לתוקף ב-1 בפברואר 2020, החלה תקופת מעבר שעל פי ההסכם תימשך עד 31 בדצמבר 2020, אם לא תוארך. במהלך תקופת המעבר נשמר הסטטוס קוו בין הצדדים, והם אמורים להגיע להסכמים נוספים לגבי המשך היחסים ביניהם.

התזכיר של ריצ'רד מיינרצהאגן

לפי ריצ'ארד מיינרצהאגן^[1], בספר יומן מזרח-תיכוני 1956-1917, הוא אכל ב-24 במארס 1919 ארוחת צהריים עם לויד ג'ורג' ופיליפ קר. לפי דבריו דיברו בנושא ציונות. הוא ניסה לחייב את לויד ג'ורג' על ריבונות יהודית בסופו של דבר; לויד ג'ורג' היה סבור שעדיין השעה מוקדמת הרבה מכדי להתחיל בדיונים בדבר המטרה הסופית של הציונות. מיינרצהאגן הרבה גם לדבר על הריבונות על סיני והפציר בראש הממשלה שמשרד המושבות יכריז על סיפוח. לויד ג'ורג' הביע עניין וביקש ממיינרצהאגן לשלוח תזכיר בלתי רשמי בנידון. ואכן הוא ניסח תזכיר ושלח אותו לראש הממשלה:[2]

תגובת ישראל לאיחוד ההאשמי

איחוד מצרים וסוריה במסגרת הקהילייה הערבית המאוחדת (הקע"ם) ב-1 בפברואר 1958 עורר בלונדון חשש כבד לגורל המשטרים בפרו-מערביים בעמאן ובבגדאד ולגורל הצינורות שהזרימו נפט לאירופה מעיראק ומערב הסעודית דרך הטריטוריה הסורית. דיפלומטים בריטים ציינו בדאגה רבה שהמצב שנוצר חולש נאצר על כל מעברי הדלק החיוניים לכלכלת בריטניה. בעידוד הבריטים והאמריקנים ובמשקל נגד לאיחוד הנאצריסטי, הוקם שבועיים לאחר כינון הקע"ם גם האיחוד ההאשמי. זה היה ניסיון צולע להתמודד עם התלהבות ההמונים הערבים לרעיון האיחוד הפאן-ערבי. אלא שרעיון האחדות הערבית היה כבר קשור בשלב ההוא בקשר שאין להתיר עם אישיותו ודמותו המלהיטה של נאצר. אין פלא אפוא  שהקמת 'הפדרציה הערבית' , שהוכרז עליו בבגדד ובעמאן ב-14 בפברואר 1958, עוררה התלהבות מוגבלת בקרב ההמונים והם ראו בה תרגיל הישרדות של המשפחה האשמית ותומכיה. על מנת לחזק את כושר ההתגוננות של האיחוד ההאשמי נגד אפשרות של מתקפה מדמשק, מיהרו הבריטים והאמריקנים לשגר חימוש נוסף. ארצות הברית סיפקה לעיראק טייסת של מטוסי קרב חדשים ובריטניה הועידה לירדן שישה מטוסים מהדגם המתקדם של מטוס ההאנטר. נוסף על כך חזר ועלה הרעיון  לחזק את עמידתה של ירדן מול דמשק באמצעות חיל משלוח עיראקי.[1]

השפעת המאורעות במצרים על היחס לישראל

באפריל 1952 הופצה סקירה מאת יעקב בהם שעסקה במאבק המצרי בבריטניה מביטול החוזה האנגלי-מצרי על ידי ממשלת הוופד עד לפיזור בית הנבחרים על ידי הילאלי. מעניינים במיוחד דבריו בנוגע להשפעת המאורעות על יחסה של מצרים לישראל.

ניסיונות מדינת ישראל להשגת הסדרי שלום עם מדינות ערב

לפי שמעון גולן, בספרו גבול חם מלחמה קרה: התגבשות מדיניות הביטחון של ישראל 1953-1949, ביקשה ישראל להיעזר בארצות הברית ובבריטניה במאמציה להגיע לשלום עם מדינות ערב. פניותיה אליהן בהקשר זה התבססו על העובדה שהייתה להן השפעה על מדינות ערב, ועל ההנחה, שהיה להן אינטרס לשמור על שקט באזור, כדי למנוע תסיסה, העלולה להביא לכניסת ברית המועצות  אליו.