פרשת מכתב דוד בן-גוריון לאסתר רזיאל-נאור

ב-19 למרץ 2019 פורסם ב-YNET שבמרץ 1958 ביקש ראש הממשלה הראשון מח"כ אסתר רזיאל-נאור למחוק מהפרוטוקול דברים שאמרה בכנסת על "הפצצה האטומית".[1] במאמר זה אתאר מה עמד ברקע למכתב זה. כל זה כמובן על סמך מקורות שהיו זמינים ברשת האינטרנט ופתוחים לציבור. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

הוויכוח על מדיניות הגרעין של ישראל

כבר בשנות החמישים ראה דוד בן-גוריון בפיתוח הגרעיני אמצעי הרתעה רב חשיבות מפני התקפה ערבית קונבנציונלית כוללת. במקביל, נתפס אז כושר ההרתעה בעיני הצמרת הביטחונית בארץ כמעין "תעודת ביטוח" מפני פיתוח אמצעי לחימה לא-קונבנציונליים מצד מדינות ערב. על רקע זה התפתח שיתוף פעולה בין צרפת לישראל, אשר במסגרתו עבדו יחד מדענים משתי המדינות בפיתוח טכנולוגיה גרעינית וטכנולוגיית טילים. ואולם, באותה העת הצורך בגורם מרתיע לא-קונבנציונלי  לא נתפס כמידי, ולכן נועדה תכנית הפיתוח לספק תשתית לפיתוח מבצעי אם יהפוך האיום ממשי בעתיד. נראה שגם העלות הגבוהה של התכנית והתנגדות ארצות הברית תרמו להאטת הפיתוח בכיוון זה. להמשיך לקרוא

יחסי מצרים ישראל לאור ההפיכה הצבאית

בזמנו פרסמתי באתר סקירה על מהותו של המשטר החדש במצרים. מספר חודשים לאחר הסקירה ההיא בנובמבר 1952 כתב יעקב בהם סקירה נוספת תחת הכותרת "יחסי מצרים-ישראל לאור ההפיכה הצבאית". להלן סיכום הדברים בסיומה של הסקירה. להמשיך לקרוא

ישראל, ארצות הברית והגרעין

לפי מרדכי בר-און במאמרו על בטחון ישראל בעשור השני שהופיע בקובץ העשור השני בהוצאת יד יצחק בן-צבי. בסוף שנות החמישים החלה ישראל להקים, בעזרת הצרפתים, את הכור הגרעיני הגדול בדימונה. הדבר נעשה בחשאי אך בסוף שנת 1960 זיהה מטוס סיור אמריקני מדגם U-2 את המתקן, והאמריקנים לא קנו את הסיפור הישראלי כאילו מדובר במקום מפעל לטקסטיל. כאשר התברר ששוב אי-אפשר להכחיש את דבר הקמתו של הכור, טענה ישראל שהוא מיועד לשרת "צרכי תעשיה, חקלאות, רפואה ומדע ויכשיר אנשי מדע וטכניקה ישראלים לבנות בעתיד תחנת כוח אטומית, כפי שאנו מניחים – בעוד עשר, חמש-עשרה שנה". להמשיך לקרוא

הפגזת העיר עזה בשנות החמישים

שום דבר לא השתנה. האם נלמד משהו אי פעם…
משום מה אני סקפטי.

עולם הידע של יובל

לפי בני מוריס, בספרו מלחמות הגבול של ישראל, הייתה רצועת עזה הזירה העיקרית של תקריות גבול בין ישראל למצרים בתקופה שלפני מלחמת סיני. כל אותה תקופה ירו יחידות הצבא המצריות מתוך הרצועה לעבר סיורים של צה"ל כמעט מדי יום, ובמשך מארס וראשית אפריל 1956 הניחו שוב ושוב מוקשים ומארבים לאורך דרך הפטרולים של צה"ל. בשבוע האחרון של מרס החלו "הסתננויות מרובות" של אזרחים ערבים לכל אורך רצועת עזה – הן לצרכי מרעה הן לצרכי קציר. כוחות צה"ל שהתקיפו את הרועים והקוצרים וניסו לגרשם הותקפו באש חיילים מצריים, שחיפו על המסתננים. שלל אירועים אלה הובילו בסופו של דבר להפגזתה של העיר עזה על ידי כוחות צה"ל, דבר שהוביל לתגובות חריפות בעולם.

View original post 527 מילים נוספות

קרב המכתבים, 1963: קנדי, בן-גוריון, אשכול והביקורת האמריקנית על דימונה

פרסום נוסף בנוגע לכור הגרעיני בדימונה והמאבק על הפיקוח האמריקני.

מקור:

The Battle of the Letters, 1963: John F. Kennedy, David Ben-Gurion, Levi Eshkol, and the U.S. Inspections of Dimona | National Security Archive