עתיד המדינה במזרח התיכון

האביב הערבי ועלייתו של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) הביא אנשים רבים להאמין שהנה מתמוטט הסדר הקיים בעולם הערבי ומגיע קיצה של המדינה הערבית במזרח התיכון. אך כעבור זמן לא רב התברר כי חרף ההצלחה בהפלת השליטים במצרים ובתוניסיה, חלק גדול מן הסדר הפוליטי הישן שרד וחלק מההתקוממויות עממיות נכשלו לחלוטין. להמשיך לקרוא

תובנות בנוגע לבחירות בארצות הברית

תוצאות בחירות מפתיעות תמיד מחזירות אותי לספרי ההיסטוריה. במאמר זה ברצוני לחזור לבחירות לנשיאות ארצות הבית של 1992. בחירות אלה ציינו את חזרתם של הדמוקרטים לנשיאות בפעם הראשונה מאז 1980. אך כפי שנראה לא היה זה המאפיין היחיד.

לפי אייל נווה, בספרו המאה האמריקנית, התופעה הפוליטית המעניינת ביותר של הבחירות לנשיאות ב-1992 היא שלצד המועמד הדמוקרטי ביל קלינטון והמועמד הרפובליקני ג'ורג' בוש החליט להתמודד על משרת הנשיאות מיליארדר בשם רוס פארו כמי שמייצג חלופה לפוליטיקאים. הוא נימק את החלטתו ברצונו להכות בשחיתות  ובחוסר האמינות של המנהיגים האחרים ולהציל את המערכת הדמוקרטית חוקתית מהפוליטיקאים האחרים ולהציל את המערכת הדמוקרטית מהפוליטיקאים ומהמפלגות. למרבה הפלא אנשים החלו לתמוך בו והוא החל לצבור אהדה ועוצמה שהפתיעה אפילו אותו. הציבור כל כך תיעב את הפוליטיקאים, עד שהיה מוכן לתמוך במיליונר מפוקפק לחלוטין, בעל כושר ביטוי בינוני וללא כל מצע מוגדר. ככל שהבחירות הלכו והתקרבו ניבאו לו הסקרים עלייה גדולה, עד כדי כך שהוא נבהל שמא התמודדותו תמנע הכרעה בין המועמדים שאיש מהם לא יזכה ברוב של 50% מקולות האלקטורים, ואז גורל הנשיאות יוכרע שוב על ידי פוליטיקאים בקונגרס. ייתכן שרוס פארו פרש משום שבעצם לא רצה לחשוף את עצמו ובעיקר את הרקורד העסקי שלו לעיני הציבור. כשהחליט לוותר על מועמדותו היו שעולמם נחרב משום שהחלופה לפוליטיקאים "המקצועיים" נעלמה גם היא עמו.

והנה הגיעו הבחירות של 2016 ושוב הופיע מועמד שנוי במחלוקת שמקוריוז הפך להיות מועמד ריאלי לנשיאות ואפילו ניצח בבחירות למרות כל התחזיות. גם במקרה זה מדובר במיליארדר שמשך אחריו את כל מי שמאס בממסד הפוליטי ובפוליטיקאים "המקצועיים". ההבדל הוא שהפעם השתלב מועמד זה במפלגה הרפובליקנית על שלל המועמדים שלה לנשיאות אשר פרשו אחד אחרי השני עד אשר נשאר רק מועמד אחד – דונלד טראמפ. מולו התמודדה מטעם הדמוקרטים הילרי קלינטון שייצגה את הממסד הפוליטי ונחשבה פוליטיקאית "מקצועית" ובסופו של דבר למרות תחזיות של מרבית המומחים ולמרות הסקרים ניצח טראמפ בבחירות ונבחר לנשיאות.

הח'ליפות באסלאם

דובר 'המדינה האסלאמית', אבו מוחמד אל־עדנאני, הכריז בחגיגיות ב־ 29 ביוני 2014 על חידוש הח'ליפות ועל מינויו של אבו בכר אל־בגדאדי לח'ליף. ההכרזה עוררה התלהבות בקרב רבבות מוסלמים ממדינות ערב והמערב, אשר החלו לנהור בעקבותיה אל שדות הקרב והעשייה הפוליטית־חברתית בסוריה ובעיראק ולהקדיש — במקרים רבים אף להקריב — את חייהם למען ביסוס הח'ליפות והרחבתה. תשעה עשורים לאחר שאתאתורכ ביטל את הח'ליפות בטענה שהיא מערכת אנכרוניסטית הממיטה אסונות ופגעים על המוסלמים בכלל ועל טורקיה בפרט, הוכח שלא נס ליחה. הח'ליפות — שהייתה בעיני כוחות לאומניים שפעלו במזרח התיכון בראשית המאה העשרים סמל לפיגור ולחוסר אונים של האסלאם לעומת המערב — הפכה לבשורת העתיד, בעוד מדינות הלאום הערביות — שסימלו בעבור אותם כוחות חילוניים את העתיד והיו אמורות להגשים חזון של עצמאות ומודרניזם — מצאו עצמן בעמדת מגננה.[1] להמשיך לקרוא

עסקת הנשק הצ'כית-מצרית

ב-27 בספטמבר הדהים נאצר את העולם המערבי ואת העולם הערבי בהודעה על חתימת הסכם לרכש מקיף של נשק בין מצרים וצ'כוסלובקיה. עסקה זאת נחשבה כנקודת מפנה בהיסטוריה של המזרח התיכון הן בנוגע למעורבות הסובייטית במזרח התיכון והן בנוגע לסכסוך הישראלי ערבי. במאמר זה אתאר את הרקע לעסקה ואת ההשלכות שהיו לה במרחב המזרח תיכוני. להמשיך לקרוא

ממשלת פיצל בדמשק

בימים אלה על רקע התפרקותה האפשרית של סוריה למספר מדינות על רקע עדתי ודתי עולה השאלה מתי הייתה בעצם מדינה זו ישות שלמה העומדת בפני עצמה. במאמר זה רצוני להחזיר אותנו אחורה בזמן לראשית המאה הקודמת, לתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. תקופה בה חולק המזרח התיכון למדינות השונות על חורבותיה של האימפריה העות'מאנית. להמשיך לקרוא

גזענות באירופה בשנות התשעים

כיום כאשר הדי הגזענות והאנטישמיות עולים באירופה צריך לזכור שאין מדובר בתופעה חדשה וכבר בשנות התשעים, וככל הנראה אפילו קודם לכן, היו קיימים סימנים אלה ונראה שאירופה לא למדה רבות מהיסטוריה הארוכה שלה ובמיוחד מקורות האירועים במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים. להמשיך לקרוא