פעילות המלב"ב בארכיונים

הפשיטה של הבולשת האמריקנית על ביתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ מזכירה שכבר לפניו יותר מעשרים שנה פלשו אצלנו על עזבונו של ראש ממשלה לשעבר בחיפוש אחר מסמכים בנושא האטום.

ב-11 במאי 2001 דווח בעיתון הארץ שמסמכיו הסודיים של ראש הממשלה לשעבר, לוי אשכול, נלקחו לפני מחצית השנה מיד אשכול בירושלים והועברו לארכיון המדינה.

מסע בזמן

הארץ, 11.5.2001

פעילות המלב"ב [הממונה על הביטחון במערכת הביטחון] בארכיונים אינה דבר חדש. כבר ב-11 במאי 2001 דווח בעיתון הארץ  שמסמכיו הסודיים של ראש הממשלה לשעבר, לוי אשכול, נלקחו לפני מחצית השנה מיד אשכול בירושלים והועברו לארכיון המדינה. מסמכי אשכול שעסקו בין השאר ביכולתה הגרעינית של ישראל, נמצאו ב-30 השנים האחרונות ברשותה של אלמנתו, מרים אשכול, שהחזיקה אותם במשרדים הממשלתיים של המכון המוקדש להנצחתו. בעקבות פרסומים על תקופת אשכול החל אשתקד הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלב"ב), יחיאל חורב, לחשוד כי מקור אפשרי להם הוא ארכיונו הפרטי של אשכול. בהנחיית חורב הודיע גנז המדינה, אביתר פריזל, למרים אשכול כי עליה להשקיע רבבות שקלים בהידוק אבטחתו של הארכיון. בעוד מגעים על כך נמשכים, ניצל פריזל את העדרה מהארץ ונטל את המסמכים לארכיון המדינה.

לפי טענתו של אמיר אורן, פעולתו של חורב להפקעת מסמכי אשכול מרשות משפחתו, שהתנהלה בעיצומם של השלבים הראשונים בפרשת תא"ל בדימוס יעקב יצחק, היא חוליה במאבקו של המלב"ב…

View original post 55 מילים נוספות

עוד על האיום האיראני

להלן פוסט נוסף הנוגע להתמודדות עם האיום האיראני. פוסט זה בא על רקע החזרה המסתמנת להסכם הגרעין עם איראן והדיבורים על אופציה צבאית, להלן דברים שכתב איתן גלבוע בספר זמן איראן לפני כ-14 שנה העוסקים בעמידתה של ארצות הברית מול האתגר האיראני:

סיכול המאמץ הגרעיני האיראני

כבר ציינתי בעבר שאיום הגרעין האירני אינו דבר חדש. בהמשך לכך, להלן דברים שנכתבו ב-1992 בנוגע לסיכול המאמץ הגרעיני של מדינות ערב (ההדגשות שלי):

הממד הלא-קונבנציונאלי ביחסי ישראל סוריה

בשנת 2000, על רקע חידוש המשא ומתן בין ישראל לסוריה והנסיגה ישראלית מרצועת הביטחון, הושק אתר בשם "חשיפה לצפון"[1]. מטרתו של האתר הייתה לספר מידע רב ומגוון על לבנון, על סוריה, על הגולן ועל נושאים שעלו בנוגע למשא ומתן. במסגרת הדיון באספקטים הביטחוניים בסוגיית רמת הגולן הייתה התייחסות מעניינת לממד הלא-הקונבנציונלי ביחסים בין המדינות. להלן הדברים שהופיעו באתר[2]:

האופציה הגרעינית בשלהי המאה העשרים

ב-31 לדצמבר 1999 כתב ארי שביט מאמר במוסף השבת של עיתון הארץ על פרויקט דימונה. במאמר הוא תיאר כיצד מדינה שברירית וענייה מצליחה (על פי פרסומים זרים) לרכוש לעצמה יכולת גרעינית נגד כל הסיכויים, להעצים אותה לממדי ענק ועוד לתמרן את העולם כולו ועוד לתמרן את העולם כולו להסכים לכך בשתיקה. מעניינים במיוחד הדברים שכתב בסוף המאמר, בהם התייחס לסוגיה הגרעינית במאה העשרים ואחת. להלן דבריו:

פגישת גולדה מאיר וריצ'ארד ניקסון בספטמבר 1969

בספטמבר 1969 נפגשה ראש הממשלה גולדה מאיר עם נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון. בפגישה זו, על פי מקורות זרים, הגיעה ישראל להבנות עם הממשל בארצות הברית בנוגע ליכולותיה הגרעיניות של ישראל. לפי הבנות אלה ארצות הברית תקבל באופן פסיבי את עובדת היותה של ישראל בעלת יכולת גרעינית, בתנאי שירושלים לא תחשוף באופן פומבי את יכולותיה, ולא תערוך ניסויים גרעיניים.

אכן, אפשר לראות בדבר זה הישג גדול לישראל. ושוב עולה השאלה, מה היה תפקידה של גולדה מאיר בהישג זה. ואם נרחיב שאלה זו: האם יש מקום לאישיותו של הפוליטיקאי או הדיפלומט  בהישג מדיני כלשהו.

הסכם דיין אשכול ערב מלחמת ששת הימים

בזמנו פורסם על ידי ארכיון צה"ל ההסכם שנעשה בין לוי אשכול למשה דיין עם התמנותו של האחרון לתפקיד שר הביטחון. לפי ההסכם נקבע ששר הביטחון לא יפעל ללא אישורו של ראש הממשלה בכל הנוגע ל:

ההתמודדות עם האיום האיראני

ב-11 באפריל 1994 יצא מטעם החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ סקירה על הפונדמנטליזם ודרכי ההתמודדות עמו (א-7706/19). מעניינת במסמך זה ההתייחסות להתמודדות עם האיום האיראני שמלווה אותנו שנים רבות. להלן עיקרי הדברים:

איום הגרעין האיראני

לאחרונה פורסמה התקשורת הישראלית הערכת אמ"ן בנוגע לתכנית הגרעין האיראנית. לפי הערכה, בעוד שנתיים תהיה לאיראן פצצה אטומית. הערכה זו מתפרסמת על רקע קריסת הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית וחיסולו של קסאם סולימני.

תרחיש לוב באיראן: ארצות הברית הולכת לבד

ב-2007 פרסם מכון ראות התרעה בסיסית בנוגע לתכנית הגרעין האיראנית. להלן מספר נקודות מתוך ההתרעה: