לפני מספר שנים כתבתי שני מאמרים הממחישים שתי גישות שונות של מנהיגי ישראל כלפי לחצים חיצוניים בסוגיות ביטחוניות. בעוד שהמאמר הראשון הדגיש את העמידה הנחושה של מנחם בגין מול איומי הסנטור ביידן, המאמר השני הצביע על המציאות המרה שאילצה את דוד בן-גוריון להיכנע ללחץ הבינלאומי.
להמשיך לקרואבנימין נתניהו
מחאות בעבר ובהווה
לפני שלוש שנים היו מחאות רבות נגד ממשלת נתניהו על רקע מגפת הקורונה והמדיניות שנקטה הממשלה. גם אז דיברו על קץ הדמוקרטיה. שום דבר לא השתנה.
מצב הדמוקרטיה בישראל
הדיבורים על הסכנה לדמוקרטיה בשנים האחרונות מחזירים אותי אחורה בזמן ל-2011. ברצוני להביא כאן דברים שכתב אורי יזהר בספרו חזון מצדה שיצא בהוצאה עצמית ועסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני. מדובר בסיכום הפרק שעוסק בהשלכות הכיבוש על מדינת ישראל והסכנה לדמוקרטיה בישראל. דברים אלה רלוונטיים גם להיום.
להמשיך לקרואדברים לרגל נצחונו המסתמן של בנימין נתניהו
לאור מה שמסתמן כנצחונו של בנימין נתניהו בבחירות האחרונות. להלן דברים שכתבתי לאחר פרסום התוצאות בבחירות הקודמות.
ניצחון פירוס הוא ביטוי המשמש לתיאור ניצחון שעלה במחיר כה רב, עד שיצא שכרו בהפסדו. לעתים משתמשים בביטוי גם ביחס לניצחון שהושג בקלות לשם הבעת חשש מהמחיר העתידי שישלם המנצח עקב תוצאות נצחונו. ברצוני להשתמש במונח זה על מנת להציע פירוש משלי לתוצאות הבחירות המסתמנות.
View original post 188 מילים נוספות
ההבדל בין הסתה לביקורת לגיטימית
לא הספיקה לעבור שנה והנה שוב פעם מדברים על מערכת בחירות באופק. וכמו תמיד נלוות לשיח הפוליטי האשמות בהסתה ובהפצת פיק ניוז. לאור זאת עולה השאלה האם כל טענה או ביקורת של אחד הצדדים צריכה להיחשב כהסתה?
להלן מאמר מאת משה נגבי בו הוא מזהיר לגבי טשטוש הגבולות בין הסתה לבין ביקורת לגיטימית. הוא עושה זאת תוך כדי התייחסות לטענה של הליכוד בבחירות 1996 שפרס יחלק את ירושלים.
מעריב, 23.2.1996
עצוב לראות ששום דבר לא השתנה…
"ישראל משגשגת השלום בטווח השגה"
לפני 24 שנים התראיין בנימין נתניהו לרגל יום העצמאות החמישים של מדינת ישראל. ראש הממשלה הסתכל על המדינה בשנתה החמישים, והיה מרוצה ממה שהוא ראה. הוא הסתכל על עשר השנים הבאות ודיבר באופטימיות זהירה: הפיצול החברתי לא ייעלם, אבל מצד שני הוא לא מצא בו פסול; השלום יבוא, אבל כנראה לא כל כך מהר; בנו בן השש יצטרך עדיין להתגייס לצבא, אבל לפי דבריו גם לשוויץ יש צבא ואין שום רע בכך.
לקריאת הריאיון המלא לחץ כאן.
קריאה מהנה…
נאום נתניהו בכנסת בעקבות רצח רבין
היום התקיימה ישיבה מיוחדת בכנסת לרגל יום הזיכרון ליצחק רבין שנרצח לפני 26 שנים. ברצוני לקשר פה לנאום שנשא נתניהו יושב ראש האופוזיציה בישיבה שהתקיימה בכנסת לאחר הרצח.
יהיה מעניין להשוות לנאום שהוא נשא היום באותו תפקיד. לקריאת חלקים מהנאום הקודם לחץ כאן.
השוואה בין בנימין נתניהו לבין דוד בן-גוריון – עיון מחדש
לפני כשלושה שבועות השווה יחיעם וייץ במאמר בעיתון הארץ בין דוד בן-גוריון לבין בנימין נתניהו וטען ששניהם לא ידעו לפרוש בכבוד. רוב התגובות למאמר טענו שאין מה להשוות בין שניהם ושההשוואה מקוממת. הרחיק לעשות יואב לביא וכתב היום מאמר תגובה בוא הוא טען שההשוואה של בן-גוריון לנתניהו בשאיפה "לחזור לשלטון בכל מחיר" היא קביעה נבזית המתפוררת מול האמת.
להמשיך לקרואצוק איתן: הקץ לאשליית “ניהול הסכסוך”
על רקע האירועים בדרום, ברצוני לחזור שבע שנים אחורה ולשתף משהו שנכתב על רקע אירועי צוק איתן. לדעתי זה עדיין רלוונטי.
בחמש השנים האחרונות מנהיג נתניהו את המדינה על-פי תפיסה אסטרטגית הקובעת כי את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא ניתן לפתור, אבל בהחלט אפשר לנהל. אם יש תועלת אחת שיכולה לצמוח מאירועי החודשיים האחרונים, הרי היא חיסולה הסופי של הקונספציה המזיקה הזאת.
להמשך קריאה לחץ כאן.
מצב רוח אלקטורלי
ב-11 לאוקטובר 1998 פורסם בעיתון מעריב ראיון שערך שלום ירושלמי עם צחי הנגבי, מי שהיה אז שר המשפטים מטעם הליכוד. במהלך כל הריאיון שידר הנגבי ביטחון רב והיה בטוח מאוד בניצחון בבחירות העתידיות, במידה ויהיו. יתר על כן, הוא היה בטוח שממשלת נתניהו תצלח את הפעימה השנייה בהסכמי אוסלו וזאת מכיוון שכל המתנגדים מימין יודעים שעדיפה להם ממשלה של הליכוד מאשר ממשלה של השמאל.
לצד הריאיון, הובאו דברי פרשנות של ירושלמי בהם הוא ניתח את מה שהולך בליכוד וניסה להסביר מה יוליד היום. מפאת חשיבותם של הדברים, כפי שאני רואה אותם, אני מביא אותם כלשונם:
להמשיך לקרוא
עולם הידע של יובל 