עמידה איתנה או נכונות לוויתורים? הדילמה של קבלת החלטות תחת לחץ חיצוני

לפני מספר שנים כתבתי שני מאמרים הממחישים שתי גישות שונות של מנהיגי ישראל כלפי לחצים חיצוניים בסוגיות ביטחוניות. בעוד שהמאמר הראשון הדגיש את העמידה הנחושה של מנחם בגין מול איומי הסנטור ביידן, המאמר השני הצביע על המציאות המרה שאילצה את דוד בן-גוריון להיכנע ללחץ הבינלאומי.

להמשיך לקרוא

דמוקרטיה מתגוננת בישראל: הדהוד דברי הנס קלזן

דבריו של הנס קלזן בנוגע להגנה על הדמוקרטיה אינם רלוונטיים רק להקשר ההיסטורי בו נאמרו, אלא גם למציאות הפוליטית העכשווית בישראל. כפי שמציין יצחק אנגלרד, המגמות הפוליטיות בישראל של היום מאיימות על קיומה כדמוקרטיה ליברלית.

להמשיך לקרוא

בזכות השכחה – אז והיום

על רקע האירועים האחרונים ובמיוחד המלחמה הנוכחית, ברצוני להדהד את דבריו של יהודה אלקנה כפי שפורסמו עיתון הארץ על רקע אירועי האינתיפאדה הראשונה והדיווחים על מעשי חיילי צה"ל בשטחים. אינני רוצה להשוות אבל תנחשו מה היה קורה למי שהיה כותב דברים כאלה כיום.

לקריאת הדברים לחץ כאן.

לקראת הכרה ואחריות לאומית בעת משבר

בספרו המעמיק מהפך: כיצד מתמודדות מדינות עם משבר ושינוי, חושף ג'ארד דיימונד היבטים מרתקים בתגובתן של חברות למצבי לחץ ומשבר לאומי. ניתוחו של דיימונד מאיר באור ביקורתי את תהליך קבלת ההחלטות של ממשלות ומנהיגים ואת התנהגותה של החברה כולה בעתות של אי-ודאות.

להמשיך לקרוא

אל תירא עבדי יעקב

"עלינו להכין עצמנו נפשית ופיזית לתהליך ממושך של מאבק, יותר מאשר לקביעת לוח זמנים להשגת המנוחה והנחלה". דברים אלה לא נאמרו על רקע המערכה הנוכחית בעזה. הם נאמרו לפני יותר מחמישים שנה, על רקע מלחמת ההתשה, על ידי שר הביטחון משה דיין בהרצאה בפני בוגרי מחזור בית הספר הבין-זרועי לפיקוד ומטה של צה"ל.

להמשיך לקרוא

מחאות בעבר ובהווה

לפני שלוש שנים היו מחאות רבות נגד ממשלת נתניהו על רקע מגפת הקורונה והמדיניות שנקטה הממשלה. גם אז דיברו על קץ הדמוקרטיה. שום דבר לא השתנה.

מצב הדמוקרטיה בישראל

הדיבורים על הסכנה לדמוקרטיה בשנים האחרונות מחזירים אותי אחורה בזמן ל-2011. ברצוני להביא כאן דברים שכתב אורי יזהר בספרו חזון מצדה שיצא בהוצאה עצמית ועסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני. מדובר בסיכום הפרק שעוסק בהשלכות הכיבוש על מדינת ישראל והסכנה לדמוקרטיה בישראל. דברים אלה רלוונטיים גם להיום.

להמשיך לקרוא