בפוסט שפרסמתי לפני כ-4 שנים, דנתי במסמך מעניין שמצאתי בארכיון המדינה, שנכתב לפני 30 שנה. באותו פוסט, הצבעתי על כך שהאתגרים שזוהו במסמך המקורי נותרו רלוונטיים גם בימינו, חרף העובדה שעברו שלושה עשורים.
כדאי לקרוא אותו גם היום. הוא עדיין רלוונטי.
טרור
חיים בצל הטרור
ב-22 בנובמבר 1968, התפוצצה מכונית תופת שהוצבה בכניסה לשוק מחנה יהודה וגרמה למותם של 12 אנשים, לפציעתם של כחמישים ולנזק כבד לרכוש. היה זה אחד הפיגועים הקשים שהתרחשו בישראל לאחר מלחמת ששת הימים.
מספר ימים לאחר הפיגוע כתב עוזי בנזימן במאמר בעיתון הארץ תחת השם "ללמוד לחיות עם פצצות". במאמר מתאר בנזימן את תגובות תושבי ירושלים לאירוע. קריאת דברים אלה מצלצלת מאוד מוכר. מדובר על פעולות תגמול, על החזרת עונש המוות ואפילו על הפגיעה במרקם היחסים בין יהודים לערבים בירושלים.
מאז ידענו פיגועים רבים ונראה שהרטוריקה נשארה אותו דבר. כנראה ששום דבר לא השתנה.
כמה עצוב…
קשרי ארגוני המחבלים הפלסטינים עם ארגוני מחתרת זרים
טרור ליווה את מדינת ישראל מאז הקמתה. כמו כן, שיתופי פעולה בין ארגוני טרור ברחבי העולם אינה דבר חדש. ואכן, ב-1982 הפיצה חטיבת המחקר באמ"ן סקירה מיוחדת תחת השם "קשרי ארגוני המחבלים הפלסטינים עם ארגוני מחתרת זרים". להלן עיקרי הסקירה.
להמשיך לקרואעשרים שנה לאירועי האחת-עשרה בספטמבר
העולם המערבי הזדעזע ב-11 לספטמבר 2001, עת התרסקו המטוסים על בנייני התאומים והפנטגון. התקשורת העולמית וכן הקהילה המדעית לא חדלו לעסוק בתופעה של הטרור האסלאמי בכלל ובאוסמה בן-לאדן בפרט. כולם החלו לעסוק בנושא ולחקור אותו מכל ההיבטים האפשריים. אבל תופעה זו אינה חדשה. התנועות האסלאמיות היו קיימות במזרח התיכון עוד מראשית המאה העשרים. וכבר בתחילת דרכם נקטו לעתים באלימות לשם השגת המטרה שלהם. אותם ארגונים הפועלים תחת המטרייה של ארגון אל-קעידה לא צמחו בחלל ריק ובבואנו לנתח אותם יש לבדוק גם את אלה שקדמו להם.
על התנועות האסלאמיות ראה תנועות אסלאמיות במזרח התיכון
ראה גם דברים שכתבתי בעבר על: פונדמנטליזם, האחים המוסלמים ועל היחסים בין אסלאם ופוליטיקה.
ההתמודדות עם האיום האיראני
ב-11 באפריל 1994 יצא מטעם החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ סקירה על הפונדמנטליזם ודרכי ההתמודדות עמו (א-7706/19). מעניינת במסמך זה ההתייחסות להתמודדות עם האיום האיראני שמלווה אותנו שנים רבות. להלן עיקרי הדברים:
להמשיך לקרואאירופה מול הטרור
היום לפני 16 שנה אירע פיגוע הענק ברכבות ב-11 במארס 2004, שגרם למותם של כ-200 בני אדם ולפציעתם של למעלה מ-1000 ייזכר כנקודת מפנה בהכרתה של אירופה באיום הטרור הבינלאומי. הציבור הספרדי שיחק אמנם לידיהם של ארגוני הטרור והצביע, חמישה ימים אחר כך, נגד הממשלה המכהנת. הטענה של אל-קעידה שספרד נענשה על משלוח כוחות צבא לעיראק והניסיון הכושל של ממשלת ספרד להאשים את המחתרת הבסקית הביאו למהפך הביאו למהפך הפוליטי בספרד. אבל ב-19 במאי 2004 נועדו שרי הפנים של האיחוד האירופי והחליטו לנקוט כמה צעדי חירום.
להלן דברים שכתבתי עשר שנים לאחר הפיגוע על רקע הפיגוע שהיה בפאריס. אירופה מול הטרור
מי מפחד מממשלת אחדות
מחר יתקיימו בחירות בישראל. לרגל זה ברצוני לחזור בזמן 24 שנים אחורה ל-1996. לתקופה שלפני הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה, שהתקיימו ב-29 במאי 1996. אלה היו הבחירות הראשונות שבהן השתמש הבוחר בשני פתקים – האחד לבחירת רשימה לכנסת, והשני לראשות הממשלה. בחירות אלה הוקדמו ממועדן המקורי שהיה ב-29 באוקטובר 1996. להמשיך לקרוא
תחזיות פסימיות בנוגע למזרח התיכון
אירועי ה-11 בספטמבר 2001 זעזעו את המערכת הבינלאומית ואת המערכת האזורית במרחב שלנו. בעקבות אירועים אלה פורסם על ידי מרכז משה דיין קובץ מאמרים שניסו לראשונה לבחון את האירועים בהקשרים היסטוריים רחבים יותר, ובמיוחד בהקשרו של המפגש המתמשך בין אסלאם למערב.
התארגנויות ג'יהאדיות במצרים
בתקופת שלטונו של נאצר היתה תנועת "האחים המוסלמים" במחתרת וחבריה ישבו בכלא. עובדת היותם בכלא ורדיפתם על ידי השלטונות הביאה להקצנה בקרב חוגים מסוימים ב"אחים המוסלמים", וחלק מחבריה פרשו מהתנועה והקימו ארגונים שונים. ראוי לציין את סייד קוטב כדמות משפיעה באידיאולוגיה של אותם ארגונים. להמשיך לקרוא
השוואה בין שני ארגוני טרור
ניתן לחלק את ארגוני הטרור האסלאמיים במצרים לשני זרמים עיקריים – הזרם הג'יהאדי וזרם האשמה בכפירה. בזרם הג'יהאדי נכללים בין השאר קבוצות אל-ג'יהאד וקבוצת אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה. בזרם ההאשמה בכפירה בולטת הקבוצה אל-תכפיר ואל-הג'רה. אם נשווה בין שני הארגונים, אל-ג'יהאד ואל-תכפיר ואל-הג'רה, נראה כי קיים שוני בצורת הארגון, גיוס החברים ובתפיסה האידיאולוגית. להמשיך לקרוא
עולם הידע של יובל 