ב-2 למרץ 1999 כתב רן כסלו בעיתון הארץ מאמר בשם "אשליית ישראל אחת" והעלה את השאלה למה הקים אהוד ברק את ישראל אחת. לפי דבריו ,את התשובה יש לחפש בקונספציה, ביסודה מונחים געגועים למפא"י ההיסטורית של דוד בן-גוריון – או בגלגולה המאוחר יותר, לעבודה של לוי אשכול וגולדה מאיר – שניצחו פעם אחר פעם בבחירות בעיקר בשל היותן סופרמרקטים של דעות. הן היו מאין שובך משותף, שחיו בו זה לצד זה נצים טורפים כמו גלילי, דיין ופרס של אז, ויונים צחורות כמו לוי אשכול, פנחס ספיר ואפילו יוסי שריד.
להמשיך לקרואפוליטיקה
הקיטוב בפוליטיקה האמריקנית
על רקע מערכת הבחירות בארצות הברית, שהסתיימה זה מכבר, מרבים לספר לנו על הקיטוב שחל בחברה האמריקנית ומראים לנו מפות בהן צבועות המדיניות באדום ובכחול בהתאם לדפוסי ההצבעה השונים. קיטוב זה אינו דבר חדש אך נראה שהוא מתגבר יותר ויותר מאז שנות התשעים.
ברצוני להביא כאן התייחסות מעניינת לקיטוב שחל בארצות הברית מתוך שספר של תומס ל. פרידמן ומייקל מנדלבאות, לגלות מחדש את אמריקה, שיצא לאור ב-2011, חמש שנים לפני שנבחר לנשיאות דונלד טראמפ.
להמשיך לקרואהקריירה הפוליטית של אהוד ברק
אחד הדמויות המעניינות בפוליטיקה הישראלית בעשורים האחרונות הוא אהוד ברק. ברק, שהיה הבטחה גדולה ב-1999 אכזב קשות לאחר קדנציה קצרה מאוד אך למרות זאת המשיך להיות חלק מהחיים הפוליטיים במדינת ישראל עוד שנים רבות לאחר מכן. ברצוני להתייחס כאן לדבריו של רביב דרוקר, כפי שהובאו בסוף ספרו חרקירי על תקופת שלטונו של אהוד ברק.[1]
להמשיך לקרואמערכות בחירות אז והיום
ב-28 בפברואר 1999, על רקע מערכת הבחירות לכנסת ה-15 ולראשות הממשלה, כתב איתן הבר מאמר דעה בנוגע לדרך הפעולה במערכה נגד בנימין נתניהו ותומכיו. ברצוני להביא פה את דבריו עם שינויים קלים.
להמשיך לקרואדמוקרטיה: המושג והתפתחותו ההיסטורית
כפי שראינו, תפיסת העולם הדמוקרטית מורכבת, רבת-פנים ובהחלט אינה פרה קדושה, והיא נשחטה פעמים רבות על ידי חברות מערביות הנושאות את דגלה (לביקורת על הדמוקרטיה לחץ כאן). ברצוני להביא כאן סקירה קצרה על המושג דמוקרטיה ולהביא בסופה את חמשת המרכיבים העיקריים החיוניים לקיומה של דמוקרטיה. קטע זה לקוח מספרו של אמיר ויסברוד שעסק בחסן אלתראבי ובין היתר אפיין את יחסו לדמוקרטיה.
להמשיך לקרואפעילות שטח ככלי בידיה של קבוצת אינטרס
לאור ריבוי ההפגנות במדינה בתקופה האחרונה ברצוני להסתכל עליהן מנקודה קצת אחרת. טענתי היא שבמקרים רבים הפגנה היא בחלק מפעילות השטח שנוקט גוף מסוים, אמורפי ככל שיהיה, על מנת לקדם את האג'נדה בה הוא תומך. כחלק מפעילות זו הוא שולח עצומות, מפגין ומארגן משמרות מחאה.
להמשיך לקרואקריאה של זהבה גלאון להשתתף בהפגנות
ב-27 לאוגוסט 2020 התפרסם באתר עיתון הארץ מאמר מאת זהבה גלאון בשם "אין מי שיסלק את השלטון המושחת בשבילנו". להלן קטע מדבריה כפי שהופץ על ידי מרץ בפייסבוק:
להמשיך לקרואיצירתיות במחאה נגד המהלכים הקואליציוניים ב-1990
תמיד הייתה מחאה יצירתית בארץ. להלן תמונה בעיתון במחאה נגד המהלכים הקואליציוניים ב-1990.
בנימין נתניהו ובחירה ישירה לראשות הממשלה
ב-23 לדצמבר 1990 כתב בנימין נתניהו מאמר בעיתון מעריב ובו הביע את תמיכתו בשיטת ממשל המבוססת על בחירה ישירה של ראש הממשלה. ברצוני להתעכב פה על אחד הטיעונים שלדעתי מאוד רלוונטי למצב הפוליטי כיום.
להמשיך לקרואהאלטרנטיבה לבנימין נתניהו
לפי גדעון לוי, במאמר שכתב בעיתון הארץ ב-9 לאוגוסט 2020, הימין חייב הרבה למחאת השמאל: היא מכשירה אותו, מלבינה את חטאיו, מחזקת את שליטתו, מעניקה לו לגיטימציה שמעולם לא היתה לו. ככה זה כשתנועת מחאה מתמקדת בגורלו של איש אחד — רק לא ביבי. היא הופכת את יריבה האמתי, הימין, לאחיה התאום, כמעט למשאת נפשה, העיקר שיהיה בלי ביבי. כל מה שאינו נתניהו הוא חלום. כל מי שאינו נתניהו — גואל. רק ניפטר ממנו והכל יהיה בסדר. זו גישה מסוכנת. סופה שתנציח את שלטון הימין ותותיר את האידאולוגיה שלו כאחת ויחידה שאין בלתה.
להמשיך לקרוא
עולם הידע של יובל 