האם מפלגת העבודה בדרך אל סופה?

אתמול ביום שני נערכו בחירות לראשות מפלגת העבודה בהן נבחרה מירב מיכאלי ברוב קולות לקדנציה נוספת. להלן דברים שנכתבו לפני הפריימריז הקודמים בהם היא נבחרה לראשונה. כולם חזו אז את קיצה של המפלגה. בינתיים היא עדיין קיימת…

מסע בזמן

ב-24 לינואר 2021, על רקע הבחירות המקדימות לראשות מפלגת העבודה, כתבה רווית הכט בעיתון הארץ שהמלחמה של מרב מיכאלי לקיום הפריימריז במפלגת העבודה מרשימה, והיא גם זוכה לרוב מוחץ בקרב כותבות מאמרים ב"הארץ" אבל האמת היא שגם אם היא תנצח את מפקדי הארגזים, את המנגנון, ואת המועמד המקורב לאיציק שמולי ועמיר פרץ (לצידם רצים עוד כמה פעילים אלמוניים לחלוטין, זולת גיל ביילין, בנו של יוסי) האירוע כולו גובל בתימהונות.

מפלגת העבודה מונה אמנם 37 אלף חברים, ובמהלך היום אף נרשמו דרמות ותככים ("שר האוצר לשעבר, אברהם (בייגה) שוחט, לא רשום בספר הבוחרים, גם רוח'לה שגיא, שפעילה במפלגה כבר ארבעים שנה לא מצליחה להצביע. כמו שאתם מבינות ומבינים – לא חוסכים במכשולים. אל תתנו להם לקחת לנו את הבית", אמרה מיכאלי).

אלו לא משנים את העובדה שמפלגת העבודה היא אורגן מת. משעה שאריאל שרון ייסד את קדימה ופתח לאלקטורט העבודה את קופסת האלטרנטיבות לליכוד ומאוחר יותר לנתניהו – המפלגה שהקימה את…

View original post 74 מילים נוספות

קריאה לאייזנקוט להתמודד לראשות מפלגת העבודה

ביום שני הבא יערכו בחירות לראשות מפלגת העבודה. המתמודדים הם יושבת הראש הנוכחית, מירב מיכאלי ויולה מתמודד מזכ"ל המפלגה ערן חרמוני. מדובר במאבק על עתיד המפלגה, בין המשך המצב הקיים לבין הבאת גורם חיצוני למפלגה שיוביל אותה לאיחוד עם מפלגה אחרת. כבר בינואר שנה זו קרא חרמוני לצירופו של איזנקוט למפלגה על מנת שיוביל אותה בחזרה להרמוניה. להלן הדברים כפי שפורסמו אז על ידי שלום ירושלמי.

מסע בזמן

להלן דברים שכתב שלום ירושלמי בזמן ישראל:

מזכ"ל מפלגת העבודה ערן חרמוני מכה שוב. אחרי שיצא בקריאה לאחד בין העבודה וכחול-לבן ולהעמיד את בני גנץ בראש האיחוד, הוא יוצא ביוזמה חדשה וקורא היום לרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט להצטרף למפלגת העבודה ולהתמודד על הנהגתה.

"ההצטרפות של איזנקוט תתרום לנו רבות ותחזיר אותנו למגרש של הגדולים", אומר חרמוני לזמן ישראל. "אנחנו חייבים לחזור ולהיות מפלגה שנאבקת על השלטון ולא נישה קטנה כמו מרצ. הפעמים היחידות שחזרנו היו עם יצחק רבין ואהוד ברק.

"כדי לחזור ולהיות מפלגה גדולה, עלינו להוביל סדר יום ציבורי בסוגיות הליבה ובין היתר בנושאים המדיניים והביטחוניים, ולבוא ממקום של תפיסה ביטחונית וציונית. המרכז-שמאל צריך תנועה ומפלגה ולא רשימת יחיד או מפלגת אווירה.

"העבודה היא המפלגה הדמוקרטית היחידה במרכז-שמאל ולכן גם האופציה הטובה ביותר עבור איזנקוט. העבודה ואיזנקוט זה כמו כפפה ליד".

יו"ר העבודה מרב מיכאלי והמזכ"ל חרמוני מסוכסכים מזה תקופה ארוכה, בעיקר על דרכי וסגנון השליטה שלה במוסדות המפלגה…

View original post 130 מילים נוספות

ההבדל בין הסתה לביקורת לגיטימית

לא הספיקה לעבור שנה והנה שוב פעם מדברים על מערכת בחירות באופק. וכמו תמיד נלוות לשיח הפוליטי האשמות בהסתה ובהפצת פיק ניוז. לאור זאת עולה השאלה האם כל טענה או ביקורת של אחד הצדדים צריכה להיחשב כהסתה?

להלן מאמר מאת משה נגבי בו הוא מזהיר לגבי טשטוש הגבולות בין הסתה לבין ביקורת לגיטימית. הוא עושה זאת תוך כדי התייחסות לטענה של הליכוד בבחירות 1996 שפרס יחלק את ירושלים.

עצוב לראות ששום דבר לא השתנה…

אשליית ישראל אחת

ב-2 למרץ 1999 כתב רן כסלו בעיתון הארץ מאמר בשם "אשליית ישראל אחת" והעלה את השאלה למה הקים אהוד ברק את ישראל אחת. לפי דבריו ,את התשובה יש לחפש בקונספציה, ביסודה מונחים געגועים למפא"י ההיסטורית של דוד בן-גוריון – או בגלגולה המאוחר יותר, לעבודה של לוי אשכול וגולדה מאיר – שניצחו פעם אחר פעם בבחירות בעיקר בשל היותן סופרמרקטים של דעות. הן היו מאין שובך משותף, שחיו בו זה לצד זה נצים טורפים כמו גלילי, דיין ופרס של אז, ויונים צחורות כמו לוי אשכול, פנחס ספיר ואפילו יוסי שריד.

להמשיך לקרוא

ממשלות האחדות לא הצליחו מעולם

אירועים פוליטיים עכשוויים מחזירים אותי תמיד לעבר. קריאה במסמכים מהעבר מלמדת אותנו על העבר אך יותר מזה נותנת לנו נקודת מבט מעניינת, לפעמים קוריוזית, על ההווה. ברצוני הפעם לחזור כמעט עשרים שנה אחורה. מדובר בתקופת ממשלתו של אהוד ברק. היה זה על רקע התפוררות הקואליציה בראשותו והמגעים לצירוף הליכוד בראשות אריאל שרון להקמת של ממשלת חירום. להמשיך לקרוא

מי מפחד מממשלת אחדות

מחר יתקיימו בחירות בישראל. לרגל זה ברצוני לחזור בזמן 24 שנים אחורה ל-1996. לתקופה שלפני  הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה, שהתקיימו ב-29 במאי 1996. אלה היו הבחירות הראשונות שבהן השתמש הבוחר בשני פתקים – האחד לבחירת רשימה לכנסת, והשני לראשות הממשלה. בחירות אלה הוקדמו ממועדן המקורי שהיה ב-29 באוקטובר 1996. להמשיך לקרוא