כבר התייחסתי בעבר לעלייתן של התנועות האסלאמיסטיות במזרח התיכון. ברצוני הפעם להתייחס לתופעת התנועות האסלאמיות, וזאת תוך הפניית המבט לאזור אחר ולאו דווקא למזרח התיכון. לשם כך אשתמש בסקירה שהפיץ המוסד ב-26 בספטמבר 1979. מדובר בסקירה שעניינה האסלאם בברית המועצות. להלן עיקרי הדברים כפי שהופיעו בתחילת הסקירה[1]:
להמשיך לקרואברית המועצות
נאום חרושצ'וב וביטול פולחן האישיות של סטלין
בליל 24-25 בפברואר 1956 נשא ניקיטה חרושצ'וב נאום סודי בפני מושב סגור של הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, בו הוקיע את פולחן האישיות שהנהיג יוסיף סטלין ואת פשעיו, עריצותו ורצח ההמונים בכל תקופת שלטונו ובפרט בתקופת "הטיהורים הגדולים". הנאום הודלף למערב על ידי המוסד שקיבל אותו מהעיתונאי היהודי-פולני ויקטור גרייבסקי והיה אחד ההישגים הראשונים של המוסד שתרמו להאדרת שמו בעולם.
עסקת הנשק הצ'כית-מצרית
ב-27 בספטמבר הדהים נאצר את העולם המערבי ואת העולם הערבי בהודעה על חתימת הסכם לרכש מקיף של נשק בין מצרים וצ'כוסלובקיה. עסקה זאת נחשבה כנקודת מפנה בהיסטוריה של המזרח התיכון הן בנוגע למעורבות הסובייטית במזרח התיכון והן בנוגע לסכסוך הישראלי ערבי. במאמר זה אתאר את הרקע לעסקה ואת ההשלכות שהיו לה במרחב המזרח תיכוני. להמשיך לקרוא
סין והמזרח התיכון
חדשות לבקרים אנו שומעים על עליית כוחה של סין בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט. רבות מדובר על האינטרסים של סין וכיצד היא מרחיבה את תחומי השפעתה ברחבי העולם. אך יש לזכור שסין כבר פעילה באזורנו כבר שנים רבות וכל ניתוח עכשווי מעניין להשוותו לניתוח אחר מהעבר. במאמר זה אביא את דבריו של נדב ספרן בספרו הסכסוך הערבי-ישראל 1967-1948.
התגבשות עמדתה של ישראל במלחמה הקרה
לפי שמעון גולן, בספרו גבול חם מלחמה קרה, השתנתה בהדרגה מדיניותה של ישראל לגבי המלחמה הקרה בתקופה שבין 1953-1949, מאי הזדהות להידוק הקשרים עם המערב תוך כדי התקררות היחסים עם ברית המועצות. הסיבה לנקיטת מדיניות אי-ההזדהות הייתה הזדקקותה של ישראל לתמיכה מדינית במאבקה עם מדינות ערב, והצורך שלה בסיוע צבאי, וכן בסיוע כלכלי, שיאפשר את ייצוב כלכלתה של המדינה ואת קליטת העלייה ההמונית. סיבה נוספת למדיניות הזאת הייתה השאיפה להעלות ארצה את היהודים מהגוש המזרחי ולדאוג לכך שהשלטונות לא יתנכלו ליהודים שלא יעלו משם.
עולם הידע של יובל 