מחאות בעבר ובהווה

לפני שלוש שנים היו מחאות רבות נגד ממשלת נתניהו על רקע מגפת הקורונה והמדיניות שנקטה הממשלה. גם אז דיברו על קץ הדמוקרטיה. שום דבר לא השתנה.

שאלת העיתוי מאחורי אירועים היסטוריים

ב-2019 פרצו הפגנות ברחבי עיראק ובלבנון שהעלו שאלות בדבר אביב ערבי שני, כתשע שנים לאחר שגבר תוניסאי צעיר הצית את עצמו ועורר התקוממות התפשטה באזור כולו. אי השקט התרחש זמן קצר לאחר גל מחאות במצרים ובירדן, התגייסות המונית למחאה בסודן השנה ומחאה פעילה באלג'יריה מאז חודש פברואר. הפגנות המוניות פרצו גם באיראן, כך שהגל  לא היה מוגבל למזרח התיכון הערבי. על רקע אירועים אלה פורסם מאמר מאת: שרה פוייר וכרמית ולנסי שבין היתר התייחס לשאלת העיתוי מאחור אירועי המחאה.

להמשיך לקרוא

הגבלת הפגנות בשעת חירום

ביולי, שהתגברו ההפגנות בבלפור, הגיעו דיווחים על שריונית שעומדת ליד בית ראש הממשלה. העליתי אז את השאלה האם נתניהו מפחד מההפגנות (ראה כאן).

כיום, לאחר שהגביל את ההפגנות על רקע מצב החרום במדינה, והדיווחים על ההתעסקות הגוברת של המשטרה עם המפגינים (בניגוד לדוגמה עם בתי הכנסת והסוכות). עולה שאלה זאת ביתר שאת.

זה לא נראה טוב שמדינה מגבילה את המוחים נגדה. גם נתניהו עצמו בגל הראשון ציין שהוא לא יכול להתעסק עם הפגנות בגלל שזה לא נראה טוב (ראה כאן).

העיקר שנהיה בריאים.

פעילות שטח ככלי בידיה של קבוצת אינטרס

לאור ריבוי ההפגנות במדינה בתקופה האחרונה ברצוני להסתכל עליהן מנקודה קצת אחרת. טענתי היא שבמקרים רבים הפגנה היא בחלק מפעילות השטח שנוקט גוף מסוים, אמורפי ככל שיהיה, על מנת לקדם את האג'נדה בה הוא תומך. כחלק מפעילות זו הוא שולח עצומות, מפגין ומארגן משמרות מחאה.

להמשיך לקרוא

קריאה של זהבה גלאון להשתתף בהפגנות

ב-27 לאוגוסט 2020 התפרסם באתר עיתון הארץ מאמר מאת זהבה גלאון בשם "אין מי שיסלק את השלטון המושחת בשבילנו". להלן קטע מדבריה כפי שהופץ על ידי מרץ בפייסבוק:

להמשיך לקרוא

במקרה התוניסאי ההפגנות הביאו לשינוי

על רקע ההפגנות והמחאה הציבורית המבעבעת עולה תמיד השאלה האם מחאה ציבורית רחבת היקף יכולה להביא לשינוי הסדר הקיים. לפני כתשע שנים פרצו מהומות ברחבי העולם הערבי כנגד השלטון ורבים ראו את תחילתו של אביב ערבי כדוגמת האביב האירופי שהיה במאה התשע עשרה. בדיעבד התברר שברוב המקרים מדובר לא באביב ולא נעליים. וברוב המקומות אולי הודח השליט אך הסדר הקיים נשאר על כנו.

להמשיך לקרוא