הקבוצות האסלאמיות ברצועת עזה

כבר ציינתי בעבר, שעלייתן של התנועות האסלאמיות כגורם חברתי ופוליטי מוביל במזרח התיכון, וככלי הביטוי העיקרי להתנגדות לסדר החברתי והפוליטי הקיים, היא ציר מרכזי בתולדות המזרח התיכון. ברצוני, לחזור הפעם לסוף שנות השמונים ולהראות כיצד התייחסו לגורם זה בעבר, זאת תוך כדי התמקדות בהופעתן של תנועות אלה ברצועת עזה. דברים אלה לקוחים מסקירה שנכתבה בשנת 1987 קצת לפני פריצתה של האינתיפאדה והופעתה על הבמה של תנועת החמאס.

בנימין נתניהו וההבטחה למוטט את שלטון החמאס

ב-20 לנובמבר 2012 ביום השמיני למבצע עמוד ענן. פורסמו ב-Ynet דבריו של בנימין נתניהו מ-2009 עת הבטיח למוטט את שלטון החמאס. היה זה על רקע הדיווחים שהוא עומד להסכים על הפסקת אש עם אותו ארגון שאת שלטונו הבטיח למוטט בעבר.

מי מפחד מממשלת אחדות

מחר יתקיימו בחירות בישראל. לרגל זה ברצוני לחזור בזמן 24 שנים אחורה ל-1996. לתקופה שלפני  הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה, שהתקיימו ב-29 במאי 1996. אלה היו הבחירות הראשונות שבהן השתמש הבוחר בשני פתקים – האחד לבחירת רשימה לכנסת, והשני לראשות הממשלה. בחירות אלה הוקדמו ממועדן המקורי שהיה ב-29 באוקטובר 1996.

תדרוך משרד החוץ 18 באפריל 1994

ב-18 באפריל 1994 הפיץ המרכז לתכנון מדיני במשרד החוץ תדרוך מדיני שבועי בנוגע לתהליך השלום. היה זה על רקע הפיגוע בחדרה, המתיחות בדרום לבנון והמפגש בעומאן. להלן עיקרי הדברים[1]:

אסלאם ומערב בין עימות להשלמה

ב-2002 פרסם מרכז משה דיין קובץ מאמרים שדן בסוגיית היחסים שבין אסלאם ומערב במזרח התיכון לאור אירועי ה-11 בספטמבר 2001. את הקובץ פתח מאמרו של ברנרד לואיס שתיאר את שורשיה ההיסטוריים של תפישת האסלאם את המערב. האסלאם חילק את העולם בין דאר אל-אסלאם, בו היה שלטון מוסלמי וחל המשפט המוסלמי, לבין דאר אל-חרב, שאר העולם שנשלט על ידי כופרים. התפישה הדיכוטומית הזאת ליוותה את מגעיו של העולם המוסלמי עם המערב לאורך ההיסטוריה ושיקפה לא רק מאבק על השליטה בעולם אלא על העליונות הרוחנית, התרבותית-דתית בו. העת החדשה נשאה בחובה תהליכי מודרניזציה והתמערבות, שטשטשו את הדיכוטומיה הזאת, אך הם גם הצמיחו תנועות פונדמנטליסטיות שהתנגדו להם ופתחו במאבק נגד מתמערבים מבית, שייבאו את דרכיהם של הכופרים וכפו אותן על המוסלמים, ונגד המערב ממנו יובאו דרכים אלה.