מצב הדמוקרטיה בישראל

הדיבורים על הסכנה לדמוקרטיה בשנים האחרונות מחזירים אותי אחורה בזמן ל-2011. ברצוני להביא כאן דברים שכתב אורי יזהר בספרו חזון מצדה שיצא בהוצאה עצמית ועסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני. מדובר בסיכום הפרק שעוסק בהשלכות הכיבוש על מדינת ישראל והסכנה לדמוקרטיה בישראל. דברים אלה רלוונטיים גם להיום.

הממד הלא-קונבנציונאלי ביחסי ישראל סוריה

בשנת 2000, על רקע חידוש המשא ומתן בין ישראל לסוריה והנסיגה ישראלית מרצועת הביטחון, הושק אתר בשם "חשיפה לצפון"[1]. מטרתו של האתר הייתה לספר מידע רב ומגוון על לבנון, על סוריה, על הגולן ועל נושאים שעלו בנוגע למשא ומתן. במסגרת הדיון באספקטים הביטחוניים בסוגיית רמת הגולן הייתה התייחסות מעניינת לממד הלא-הקונבנציונלי ביחסים בין המדינות. להלן הדברים שהופיעו באתר[2]:

חוסיין ויחסו לגדה המערבית

לפעמים מוצאים מסמך שלא נראה כל קשר בינו לבין התיק בו הנמצא.

הוויכוח על מדיניות הגרעין של ישראל

כבר בשנות החמישים ראה דוד בן-גוריון בפיתוח הגרעיני אמצעי הרתעה רב חשיבות מפני התקפה ערבית קונבנציונלית כוללת. במקביל, נתפס אז כושר ההרתעה בעיני הצמרת הביטחונית בארץ כמעין "תעודת ביטוח" מפני פיתוח אמצעי לחימה לא-קונבנציונליים מצד מדינות ערב. על רקע זה התפתח שיתוף פעולה בין צרפת לישראל, אשר במסגרתו עבדו יחד מדענים משתי המדינות בפיתוח טכנולוגיה גרעינית וטכנולוגיית טילים. ואולם, באותה העת הצורך בגורם מרתיע לא-קונבנציונלי  לא נתפס כמידי, ולכן נועדה תכנית הפיתוח לספק תשתית לפיתוח מבצעי אם יהפוך האיום ממשי בעתיד. נראה שגם העלות הגבוהה של התכנית והתנגדות ארצות הברית תרמו להאטת הפיתוח בכיוון זה.

יחסי מצרים ישראל לאור ההפיכה הצבאית

בזמנו פרסמתי באתר סקירה על מהותו של המשטר החדש במצרים. מספר חודשים לאחר הסקירה ההיא בנובמבר 1952 כתב יעקב בהם סקירה נוספת תחת הכותרת "יחסי מצרים-ישראל לאור ההפיכה הצבאית". להלן סיכום הדברים בסיומה של הסקירה.

ישראל, ארצות הברית והגרעין

לפי מרדכי בר-און במאמרו על בטחון ישראל בעשור השני שהופיע בקובץ העשור השני בהוצאת יד יצחק בן-צבי. בסוף שנות החמישים החלה ישראל להקים, בעזרת הצרפתים, את הכור הגרעיני הגדול בדימונה. הדבר נעשה בחשאי אך בסוף שנת 1960 זיהה מטוס סיור אמריקני מדגם U-2 את המתקן, והאמריקנים לא קנו את הסיפור הישראלי כאילו מדובר במקום מפעל לטקסטיל. כאשר התברר ששוב אי-אפשר להכחיש את דבר הקמתו של הכור, טענה ישראל שהוא מיועד לשרת "צרכי תעשיה, חקלאות, רפואה ומדע ויכשיר אנשי מדע וטכניקה ישראלים לבנות בעתיד תחנת כוח אטומית, כפי שאנו מניחים – בעוד עשר, חמש-עשרה שנה".

השפעת המאורעות במצרים על היחס לישראל

באפריל 1952 הופצה סקירה מאת יעקב בהם שעסקה במאבק המצרי בבריטניה מביטול החוזה האנגלי-מצרי על ידי ממשלת הוופד עד לפיזור בית הנבחרים על ידי הילאלי. מעניינים במיוחד דבריו בנוגע להשפעת המאורעות על יחסה של מצרים לישראל.

… בזמן שהמשטר המצרי נוהג בעריצות כלפי האזרחים ומדכא אותם …

בזמן שהמשטר המצרי נוהג בעריצות כלפי האזרחים ומדכא אותם, ישראל היא דגם ומופת, כי היא מכבדת זכויות אדם. בישראל מנגנוני השלטון פועלים למען המדינה, ולא לטובת מישהו אחר. נוסף על כך, במצרים נהוגים המעילה, השוחד, השחיתות והביריונות תמיד ובכל יום, ואילו בישראל את שומע על כך לעתים נדירות.

טוקבקיסט באתר היומון "אל מסרי אל יום" 10.3.2009.

צוטט בספרו של ג' קי חוגי "אלף לילה.קום"

הצעת השלום של חוסני זעים

במהלך המשא ומתן של שביתת הנשק באביב 1949 בין ישראל לסוריה, הציע חוסני זעים, מי שהיה שליטה הצבאי של סוריה באותה תקופה, שסוריה תחתום על הסכם שלום מלא עם ישראל. לפי הצעתו, הסכם זה יכלול גבולות פתוחים וחילופי שגרירים מיידיים, וכן שיתוף פעולה כלכלי וצבאי. הוא אף הציע ליישב 250,000 עד 300,000 פליטים פלסטינים באזור הג'זירה בסוריה כחלק מהסכם השלום, אך עמד על כך שישראל תוותר ויתורים טריטוריאליים ושהוא ודוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל, ייפגשו על מנת לדון על הסכם השלום. אלא שבן-גוריון סירב להיפגש עם זעים כל עוד לא התחייבה סוריה לפנות את השטחים שכבשה במלחמת 1948 ולשוב לגבול הבינלאומי.

גילויים חדשים ישנים

48 שנים אחרי מלחמת ששת הימים פרסם ארכיון צה"ל תמלול של ישיבת ועדת השרים לענייני ביטחון עם פורום המטכ"ל, שנערכה שלושה ימים לפני תחילת המלחמה. בעקבות חשיפה זו מיהרו העיתונים לפרסם את מסמך זה ומסמכים אחרים שחשף הארכיון. "מסמכים נדירים", נכתב בין השאר. כמו כן תיארו העיתונים את הפרטים החדשים שעולים  מחשיפה זו וציטטו ברחבה מפרוטוקול אותה ישיבה.