פעילות המלב"ב בארכיונים

הפשיטה של הבולשת האמריקנית על ביתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ מזכירה שכבר לפניו יותר מעשרים שנה פלשו אצלנו על עזבונו של ראש ממשלה לשעבר בחיפוש אחר מסמכים בנושא האטום.

ב-11 במאי 2001 דווח בעיתון הארץ שמסמכיו הסודיים של ראש הממשלה לשעבר, לוי אשכול, נלקחו לפני מחצית השנה מיד אשכול בירושלים והועברו לארכיון המדינה.

מסע בזמן

הארץ, 11.5.2001

פעילות המלב"ב [הממונה על הביטחון במערכת הביטחון] בארכיונים אינה דבר חדש. כבר ב-11 במאי 2001 דווח בעיתון הארץ  שמסמכיו הסודיים של ראש הממשלה לשעבר, לוי אשכול, נלקחו לפני מחצית השנה מיד אשכול בירושלים והועברו לארכיון המדינה. מסמכי אשכול שעסקו בין השאר ביכולתה הגרעינית של ישראל, נמצאו ב-30 השנים האחרונות ברשותה של אלמנתו, מרים אשכול, שהחזיקה אותם במשרדים הממשלתיים של המכון המוקדש להנצחתו. בעקבות פרסומים על תקופת אשכול החל אשתקד הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלב"ב), יחיאל חורב, לחשוד כי מקור אפשרי להם הוא ארכיונו הפרטי של אשכול. בהנחיית חורב הודיע גנז המדינה, אביתר פריזל, למרים אשכול כי עליה להשקיע רבבות שקלים בהידוק אבטחתו של הארכיון. בעוד מגעים על כך נמשכים, ניצל פריזל את העדרה מהארץ ונטל את המסמכים לארכיון המדינה.

לפי טענתו של אמיר אורן, פעולתו של חורב להפקעת מסמכי אשכול מרשות משפחתו, שהתנהלה בעיצומם של השלבים הראשונים בפרשת תא"ל בדימוס יעקב יצחק, היא חוליה במאבקו של המלב"ב…

View original post 55 מילים נוספות

דברים על הרשתות החברתיות

לפני כיומיים פורסם בתקשורת שעובדת לשעבר בפייסבוק חשפה בריאיון מיוחד בתכנית "60 דקות" לרשת CBS שהדליפה מסמכים חסויים, לפיהם החברה הייתה מודעת לנזק הנפשי החמור שגורמת אינסטגרם לבני נוער. בין היתר היא טענה שכאשר "היו ניגודי אינטרסים בין מה שטוב לציבור לבין מה שטוב לפייסבוק ופייסבוק בחרה שוב ושוב לבחור לייעל עבור האינטרסים שלה כמו להרוויח יותר כסף".

פייק ניוז

יובל דרור מתייחס בספרו קוד סמוי למושג "פייק ניוז". לדבריו, ב-2016 הוסיף מילון קיימברידג' את המושג לערכיו והגדיר אותו כ"סיפורים כוזבים שמוצגים כאילו היו חדשות, המופצים באינטרנט או במדיה אחרת, ונועדו בדרך כלל להשפיע על דעות פוליטיות או כבדיחה. ב-2017 בחר מילון קולינס ב"פייק ניוז" כמילת השנה. הוא הגדיר את המושג כ"מידע כוזב, לעתים קרובות סנסציוני, שמופץ במסווה של דיווח חדשותי". הגדרות אלו טובות אבל לטעמו, ההגדרה של הכלכלנים האנט אלקוט ומתיו גנצקו היא הקולעת והשמישה ביותר: "ידיעות חדשותיות שהן בכוונת מכוונן ובאופן ודאי כוזבות ועלולות להטעות קוראים".

השפעת האינטרנט על המפלגות בעידן המודרני

בשנת 2005 פרסם המרכז למחקר ומידע של הכנסת מסמך רקע בנושא המפלגות בעידן החדש. סקירה זו התייחסה בין היתר להשפעת אמצעי התקשורת על תהליך היחלשותן של המפלגות ובתוך כך נגעה בדמוקרטיה אלקטרונית ובהשפעת האינטרנט על התהליכים הפוליטיים.

על היחס בין תרבות וטכנולוגיה

התרבות הגלובלית מופצת באמצעות רשת מורכבת של טכנולוגיות הפצה ונקלטת באמצעות מגוון הולך וגדל של טכנולוגיות ביתיות. משום כך הטכנולוגיה מעורבת לעתים קרובות במחלוקות בדבר תפוצתה העולמית המתרחבת של התרבות. הטכנולוגיה לא רק מככבת במחלוקות על גלובליזציה – רבים רואים בה את המאפיין המובהק ביותר של העידן הנוכחי. בכל קשת התחומים והמוסדות החברתיים – עבודה, משפחה, פנאי, חינוך ואפילו הבניית הזהות – ההתפתחויות הטכנולוגיות נתפסות כבעלות חשיבות עצומה לתהליכי השינוי. על פי התזה הזאת, שאפשר לכנותה התזה בדבר "חברת המידע", טכנולוגיית המידע היא סימן היכר מרכזי של הסדר החברתי העכשווי, וזרמים ורשתות של המידע הם הבסיס לארגונו. 

האידאל הווסטפלי

לפי אנתוני מק'גרו, במאמרו מעתק בעוצמה – מממשלות הלאום לממשל גלובלי?[1], אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר של כל מפה מדינית של העולם בימינו הוא חלוקתו של המרחב הגיאו-פוליטי לישויות טריטוריאליות מתוחמות וקבועות. מבחינה מדינית, האנושות מחולקת כיום ל-190 או יותר קהילות נבדלות, כלומר מדינות לאום. הדבר נראה בעינינו טבעי- אלו הם פני העולם כיום, וכך הם זה זמן-מה – אבל קרטוגרפים מימי הביניים, למשל, היו תמהים על כך. בתקופה ההיא העולם היה מאורגן על-פי דתות ואימפריות, שהיו משוללות גבולות מדיניים ברורים. אפילו לפני מאה שנה בלה היתה מפת העולם שונה לגמרי. במשרד החוץ בווייטהול עדיין מתנוססת על אחד הקירות מפה של העולם במאה התשע-עשרה, שבה חלק גדול מפני כדור הארץ מכוסים בכתם ורוד, המייצג את האימפריה הבריטית. והרי ניתן לומר שמפות מגלמות הנחות באשר לצורת הארגון הפוליטי המצויה – והרצויה – של העולם.

הספרייה המיוחדת ותפקידיה

לפי חנן וליש, בספרו הספריה המיוחדת: ניהולה וארגונה, ספריה מיוחדת – משמעותה: ספריה מוקדשת לשטח מסוים  ומוגדר במדע או בטכניקה, בכלכלה או בסוציולוגיה, ברפואה ובמשפטים, הסוגים המרובים של מדעי הרוח, וכו'. היר קשורה ברוב המקרים למוסד – כגון משרד ממשלתי, מפעל תעשייתי, מוסד חינוכי, מכון מחקר, חברה מסחרית, בית חולים, אגודה מקצועית, וכו'. תפקידה הוא ריכוז אינפורמציה והפצתה בין אנשי המוסד לשם קידום עבודתם.

בין שמדובר בתחו…

בין שמדובר בתחום המסחר, הכספים או מהירות התקשורת והיקפה – המידה שבה שווקים לאומיים ותרבויות לאומיות חודרים אלו לאלו היא חסרת תקדים. אנחנו מעשנים סיגריות מרלבורו, אוכלים סושי, משתמשים ב"חלונות" [של מיקרוסופט]… מתנסים בדיקור סיני, קוראים את העיתון קוסמופוליטן, מזמינים פיצה וצופים ב-CNN בכל מקום שאנו נמצאים בו. האנגלית הולכת ונהפכת לשפת התקשורת הבינלאומית, בין למטרות פיקוח אווירי ובין לכתבי עת מדעיים; תרבות אתרי הסקי, חדרי העסקאות ושדות התעופה היא הומוגנית. מכנסי ג'ינס כחולים, סווטשרטים ונעלי ספורט נפוצים בכל מקום.

Hutton, W. (1997) The State to Come, London, Vintage, p. 55

לאומיות לפי ארנסט גלנר

לפי ארנסט גלנר, בספרו לאומים ולאומיות, באו לאומים לעולם רק עם הופעת המודרניזציה בכלל והתיעוש בפרט. במונחיו של גלנר, מודרניזציה מציינת מכלול מורכב של תמורות חברתיות קשורות הדדית, ההופכות חברות חקלאיות, על דפוסי ההיררכיה והאינטגרציה הדתית הפשוטים שלהן, לחברות חילוניות ומתועשות מורכבות, בעלות מדינות ביורוקרטיות רחבות היקף ודפוסים מורכבים ומשתנים של היררכיה ואינטגרציה. גלנר טוען שכל החברות העוברות מודרניזציה חייבות לפתח תרבות משותפת ושפה משותפת, שכן בלעדיהן דינן להתפורר. חלוקת העבודה המורכבת, שמתפתחת בכלכלות הנתונות בתיעוש, מחייבת אמצעי תקשורת פשוט ומשותף שיעמוד לרשות בני אדם על מנת לתפקד בהצלחה. כדי לקיים ביורוקרטיה מודרנית, מן ההכרח שהתושבים יהיו מסוגלים לקרוא את הטפסים שהיא מפיקה ואת ההנחיות שהיא מפרסמת.

הוא מוסיף שמעל הכול, חברות מורכבות ונוטות להתפצל כגון אלו זקוקות למשמעויות ולרעיונות משותפים, שיחברו בני אדם יחד לכדי מיזם משותף. כל הדברים הללו מחייבים חינוך המוני של האוכלוסייה, משתמע מכך שכל מדינה, הנתונה בתהליך מודרניזציה או רוצה ליזום מודרניזציה ולפתח מערכות ביורוקרטיות גדולות, חייבת להקים מערכת חינוך המונית, היוצרת אחידות ונשלטת בשלטון מרכזי, שתצליח לכפות מגבוה שפה אחת ותרבות אחת. שפות או תרבויות עממיות, פריפריאליות או כאלה השייכות למיעוטים, נדחקות בעצם אל מחוץ המערכת או מדוכאות דיכוי פעיל כדי ליצור תרבות לאומית המונית יחידה. באופן כזה צומח לאום יחיד בעל זהות לאומית אחת. לסיכום, לאומים אינם קהילות עתיקות יומין או אל-זמניות, המאוחדות בקשרי דם או תרבות, כי אם המצאה מודרנית המתאימה לדרישות התפקודיות והתרבותיות של חברות מודרניות.

 

 

בעיני רבים החיי…

בעיני רבים החיים מחוץ לאירופה ולצפון אמריקה, [הגלובליזציה] …נראית כמו התמערבות, או אולי אמריקניזציה, משום שארצות הברית היא כיום מעצמת-העל היחידה, והיא תופסת מקום דומיננטי בסדר העולמי מבחינה כלכלית, תרבותית וצבאית. רבים מן הביטויים התרבותיים של הגלובליזציה הבולטים ליותר לעין הם אמריקניים – קוקה קולה, מקדונלדס. …[מכיוון שבסיסם של מרבית התאגידים הבינלאומיים נמצא בארצות הברית ובחצי הכדור הצפוני,] השקפה פסימית על הגלובליזציה היתה רואה בה במידה רבה עניין של הצפון המתועש, שהתפקיד הפעיל שממלאות החברות המתפתחות בחצי הכדור הדרומי הוא לכל היותר שולי. על-פי השקפה כזאת, הגלובליזציה הורסת תרבויות מקומיות, מעמיקה את הפערים בעולם ומחמירה את מצבם של המרוששים. יש הטוענים שהגלובליזציה יוצרת עולם של מנצחים ומפסידים – מעטים נמצאים על המסלול המהיר לשגשוג, והרוב נידון לחיי אומללות וייאוש… [בעשור האחרון של המאה העשרים] חלקם של שני העשירונים העניים ביותר באוכלוסיית העולם הכלל-עולמית ירד מ-2.3% [שיעור עלוב שלעצמו] ל-1.4%… [בשעה ש]תאגידים עולמיים אחדים מוכרים מוכרים בארצות פחות מפותחות מוצרים הנמצאים בפיקוח או אסורים במכירה בארצות הצפון המשגשגות יותר… זה נראה כמו "שוד גלובלי" יותר מאשר "כפר גלובלי".

Giddens, A. (1999) Runaway World, the BBC Reith Lectures, London, BBC Radio 4, BBC Education, Lecture 1.