אחת מנקודות המחלוקת בין ישראל לארצות הברית התקופה האחרונה היא סוגיית פתיחתה מחדש של הקונסוליה של ארצות הברית במזרח ירושלים לאחר שנסגרה על ידי ממשל טראמפ בשנת 2019 לאחר העברת השגירות האמריקאית מתל-אביב לירושלים. ברצוני להאיר נקודת מבט על סוגיה זו דרך מסמך שמצאתי בארכיון המדינה, כאשר מדובר במברק שנשלח ב-30 לינואר 1994 על ידי החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ.
להמשיך לקרואתהליך השלום
קורות תהליך השלום מאוסלו לקמפ דיוויד
אתמול לפני 24 שנים הלך לעולמו הנשיא לשעבר חיים הרצוג. בשנות השמונים יצא לאור ספרו של הרצוג עם כלביא יקום. ב-2005 הוציאו לאור מהדורה מעודכנת של הספר ובה התייחסות לתהליך אוסלו שנכתבה על ידי שלמה גזית. מאז הלך לעולמו גם שלמה גזית אך לדעתי הדברים שנכתבו אז עדיין רלוונטיים.
לקריאת סיכום הדברים כפי שהופיעו בספר ראה: תהליך אוסלו
מצב רוח אלקטורלי
ב-11 לאוקטובר 1998 פורסם בעיתון מעריב ראיון שערך שלום ירושלמי עם צחי הנגבי, מי שהיה אז שר המשפטים מטעם הליכוד. במהלך כל הריאיון שידר הנגבי ביטחון רב והיה בטוח מאוד בניצחון בבחירות העתידיות, במידה ויהיו. יתר על כן, הוא היה בטוח שממשלת נתניהו תצלח את הפעימה השנייה בהסכמי אוסלו וזאת מכיוון שכל המתנגדים מימין יודעים שעדיפה להם ממשלה של הליכוד מאשר ממשלה של השמאל.
לצד הריאיון, הובאו דברי פרשנות של ירושלמי בהם הוא ניתח את מה שהולך בליכוד וניסה להסביר מה יוליד היום. מפאת חשיבותם של הדברים, כפי שאני רואה אותם, אני מביא אותם כלשונם:
להמשיך לקרואנתניהו ומסמך שטאובר
בשנת 1995, ניצל ח"כ בנימין נתניהו את החסינות שלו כדי להפר צו איסור פרסום, כשחשף את "מסמך שטאובר" על בימת המליאה בעת שהיה יו"ר האופוזיציה. המסמך כלל את תוכנו של משא ומתן מדיני חסוי שנערך אז בין ישראל לסוריה, אותו כתב ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון בצה"ל, צבי שטאובר, עבור הרמטכ"ל, רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק. נתניהו חשף את המסמך לאחר שהתבקש להסביר מדוע תמכו הליכוד בהצעת אי אמון בממשלת רבין.
להמשיך לקרואהממד הלא-קונבנציונאלי ביחסי ישראל סוריה
בשנת 2000, על רקע חידוש המשא ומתן בין ישראל לסוריה והנסיגה ישראלית מרצועת הביטחון, הושק אתר בשם "חשיפה לצפון"[1]. מטרתו של האתר הייתה לספר מידע רב ומגוון על לבנון, על סוריה, על הגולן ועל נושאים שעלו בנוגע למשא ומתן. במסגרת הדיון באספקטים הביטחוניים בסוגיית רמת הגולן הייתה התייחסות מעניינת לממד הלא-הקונבנציונלי ביחסים בין המדינות. להלן הדברים שהופיעו באתר[2]:
להמשיך לקרואחזון המזרח התיכון החדש
ב-17 בנובמבר 1993 הפיצה החטיבה לתכנון מדיני מסמך בנושא הגורם הכלכלי כמנוף לבניית מזרח תיכון חדש ושאלו אם מדובר במיתוס או במציאות. להלן חלקים מהמסמך.
להמשיך לקרוא"במזרח התיכון אין מקום לתמימים"
ב-18 באוגוסט 2020 פורסם בתקשורת שראש הממשלה התראיין לרשת סקיי ניוז בשפה הערבית וטען בתשובה לשאלת המראיין כי ההסכם מחבר בין המדינות כיוון ש"שתיהן דמוקרטיות עם חברות מתקדמות". אך כפי שידוע איחוד האמירויות איננה דמוקרטיה ונתניהו מחק את הציוץ.
להמשיך לקרואדילמת פסק הזמן
במהלך אוקטובר 2000 היו גל של מהומות והפגנות אלימות של ערביי ישראל, אשר פרצו ב-1 באוקטובר 2000, יומיים אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה, ושלושה ימים אחרי עלייתו של ראש האופוזיציה, אריאל שרון, להר הבית.
להמשיך לקרואהתכנית המדינית של אריאל שרון
ב-3 לינואר 2001 פורסם ב-Ynet, שיו"ר הליכוד והמועמד מטעמו לראשות הממשלה, ח"כ אריאל שרון, אמר במהלך סיור בבקעת הירדן, שראש הממשלה, אהוד ברק, שאיים על העם במלחמה, משתמש בשיטה חדשה לה לא היינו רגילים בעבר. לפי דבריו, "מנהיגות צריכה לתת תשובה לא מתוך הנחה שאו שמוותרים על הכל או שיש מלחמה, זה לא שחור ולבן. יש הרבה מרחב בתוכו. התוכנית המדינית שלי היא כזאת שיכולה למנוע מלחמה".
להמשיך לקרואמקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי השלום
ב-14 בדצמבר 1993 נערך יום עיון מטעם המרכז למחקרי השלום על מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי האזור.[1] בחלקו הראשון עסקו הדוברים בהשתלבות במרחב לאור אינטרסים כלכליים, מדיניים ואסטרטגיים.
להמשיך לקרוא
עולם הידע של יובל 