במהלך שנת 1976 נתנו כמה מראשי המשטר במצרים ביטוי פומבי לדאגתם באשר ליציבות החזית הפנימית ולגילויי אי-שקט בקרב חוגים שונים בציבור המצרי. בולטים במיוחד היו דברי ההתנצחות והאזהרה שהשמיע סאדאת בהזדמנויות שונות ושכוונו למוקדי תסיסה מסוימים בסקטור האזרחי ואף לגילויי אי-שקט בצבא.
להמשיך לקרואמצרים
הערכת דמותו של נאצר
לאורך כל תקופות ההיסטוריה ניסו מומחי מודיעין ומומחים אחרים להבין את העולם בו אנו חיים ולנסות לחזות את מה שיקרה. מה שההיסטוריה לימדה אותנו לגבי זה הוא שיש להיזהר בהסברים שלהם ופי כמה וכמה לקחת את תחזיותיהם והערכותיהם לגבי העתיד בערבון מוגבל. כבר התייחסתי בעבר לכישלון המודיעין במלחמת יום הכיפורים אך הפעם אני רוצה להתייחס לדוגמה לניתוח והערכה שאינם מהווים כישלון מובהק. להמשיך לקרוא
השיעים במצרים
דמוגרפיה מוגדרת כמדע שמתאר אוכלוסייה של בני אדם, חוקר אותה ומנסה להכליל מאוכלוסייה של בני אדם לשאר האוכלוסיות האנושיות. מטרתו היא היא ליצור בסיסי מידע לאנשי שלטון אזרחי, כלכלי, חברתי וכיוצא בזה. במאמר זה ברצוני להתייחס לנתונים הנוגעים למיעוט מסוים הקיים במצרים אשר לא זוכה לתשומת לב רבה במיוחד בישראל – והוא המיעוט השיעי. בסופו של המאמר אעלה מספר הרהורים בנוגע לטבעם של הנתונים העומדים בבסיס המחקר הדמוגרפי. להמשיך לקרוא
לצפות בפילים עפים
בזמנו התייחסתי למאמר זה של תומס פרידמן כשהבאתי ציטוט מפתיחת המאמר. להלן תרגום גולמי של המאמר כולו. אתם מוזמנים להעיר הערות על התרגום.
תיאוריה מעניינת בהקשר זה היא תאוריית הברבור השחור.
יום אחד הייתי שמח ליצור קורס עיתונאות המבוסס על סיקור ההתקוממות במצרים, עכשיו לקראת יום השנה הראשון. השיעור מספר אחד יהיה: בכל פעם שאתה רואה פילים עפים, תשתוק ותרשום הערות. ההתקוממות המצרית היא המקבילה לפילים שעפים. איש לא ניבא זאת ואף אחד לא ראה זאת לפני כן. אם לא ראית את זה מתקרב, מה גורם לך לחשוב שאתה יודע לאן זה הולך? זו הסיבה שהדבר הכי חכם עכשיו זה פשוט לשתוק ולרשום הערות.
אם תעשה כן, הדבר הראשון שתכתוב הוא שהמפלגות האיסלאמיסטיות – האחים המוסלמים ומפלגת אל נור הסלפיסטית – פשוט ריסקו את הליברלים החילונים, שבעצם הציתו את המרד כאן, בבחירות הפרלמנטריות המצריות החופשיות, וזכו ב-65 אחוז מהמושבים. לא לדאוג לחלקים התיאוקרטיים, אנטי-תרבותיים, אנטי-נשים, ושנאת הזרים במפלגות האיסלאמיסטיות הללו, זה להיות נאיבי ופזיז. אבל להניח שהאסלאמיסטים לא יושפעו, או יתמתנו, על ידי אחריות הכוח, על ידי מרכזי הכוח החדשים המתמודדים כאן ועל ידי עדיפות הציבור למשרות וממשל נקי, זה לפספס…
View original post 551 מילים נוספות
תחזית מדינית נוכח התפתחות המאורעות במצרים ב-1952
ב-30 ביולי 1952 נוכח התפתחות המאורעות במצרים מצא לנכון מנהל מחלקת חקר במשרד החוץ להעתיק קטעים אחדים מסקירתו של יעקב בהם, כפי שנכתבו בנובמבר 1950.[1]
להמשיך לקרואשרידותן של המונרכיות
העיתונאי הבריטי, ג'ון ברדלי, טען בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ואחת כי מצרים וערב הסעודית נמצאות על ספן של מהפכות.[1] במאמר זה אראה שתחזיות לפעמים מתגשמות ולפעמים לא. כמו כן אביא מספר הסברים לכך שהתחזיות לא התגשמו. להמשיך לקרוא
רקע ההפיכה במצרים
אחד הנושאים המעניינים בהיסטוריה הוא הרקע שהביא לאותם אירועים שנחשבים אירועי מפתח בהיסטוריה של אזור מסוים. במאמר זה אתייחס פעם נוספת להפיכת הקצינים החופשיים במצריים ואביא את דבריו של יעקב בהם כפי שהופיעו בכתב העת המזרח החדש בסתיו תשי"ג. להמשיך לקרוא
יחסי מצרים ישראל לאור ההפיכה הצבאית
בזמנו פרסמתי באתר סקירה על מהותו של המשטר החדש במצרים. מספר חודשים לאחר הסקירה ההיא בנובמבר 1952 כתב יעקב בהם סקירה נוספת תחת הכותרת "יחסי מצרים-ישראל לאור ההפיכה הצבאית". להלן סיכום הדברים בסיומה של הסקירה. להמשיך לקרוא
תחזיות פסימיות בנוגע למזרח התיכון
אירועי ה-11 בספטמבר 2001 זעזעו את המערכת הבינלאומית ואת המערכת האזורית במרחב שלנו. בעקבות אירועים אלה פורסם על ידי מרכז משה דיין קובץ מאמרים שניסו לראשונה לבחון את האירועים בהקשרים היסטוריים רחבים יותר, ובמיוחד בהקשרו של המפגש המתמשך בין אסלאם למערב.
השפעת המאורעות במצרים על היחס לישראל
באפריל 1952 הופצה סקירה מאת יעקב בהם שעסקה במאבק המצרי בבריטניה מביטול החוזה האנגלי-מצרי על ידי ממשלת הוופד עד לפיזור בית הנבחרים על ידי הילאלי. מעניינים במיוחד דבריו בנוגע להשפעת המאורעות על יחסה של מצרים לישראל.
עולם הידע של יובל 