השלכות ההגירה המוסלמית לאירופה

ב-2016, פנתה אלי גולשת שעוקבת אחר הבלוג וביקשה ממני לכתוב מאמר על השלכות ההגירה המוסלמית לאירופה. אמרתי לה אז שזה נושא מורכב מדי, ושאין לי את הידע והניסיון הדרושים כדי לתת תחזית מדויקת. היום במרחק של שמונה שנים החלטתי לחזור לסוגיה זאת ולהעלות מספר הרהורים בנושא:

מעמדו של המשטר במצרים ערב הבחירות לפרלמנט ב-1976

במהלך שנת 1976 נתנו כמה מראשי המשטר במצרים ביטוי פומבי לדאגתם באשר ליציבות החזית הפנימית ולגילויי אי-שקט בקרב חוגים שונים בציבור המצרי. בולטים במיוחד היו דברי ההתנצחות והאזהרה שהשמיע סאדאת בהזדמנויות שונות ושכוונו למוקדי תסיסה מסוימים בסקטור האזרחי ואף לגילויי אי-שקט בצבא.

נאום הכבשים של אהוד ברק

בסוף חודש זה לפני עשרים שנה החלה מה שקרוי בקרב הציבור "האינתיפאדה השנייה". בעיקר כדי להבדילה מהאינתיפאדה הראשונה שהחלה בסוף 1987 והסתיימה באופן רשמי רק עם החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993. ברצוני, להתייחס במאמר זה לכך שלא הייתה זו הפתעה גדולה והיה די ברור שהיא תפרוץ בשלב כלשהו. אתמקד בעיקר בנאום שנשא ברק במאי 1998 כפי שהובא בספרו של רביב דרוקר, חרקירי: אהוד ברק במבחן התוצאה, שיצא לאור בשנת 2002. להלן דבריו של ברק:

תחזיות לגבי בחירות 1996

ברצוני להתייחס לתחזית מעניינת במיוחד שבמרחק של זמן התבררה דווקא כמדויקת. וכמו תמיד עולה השאלה האם בעצם לא מדובר בנבואה שמגשימה את עצמה. להן הפרטים הלקוחים מהאתר יקום תרבות בניהול אלי אשד.

הערכת דמותו של נאצר

לאורך כל תקופות ההיסטוריה ניסו מומחי מודיעין ומומחים אחרים להבין את העולם בו אנו חיים ולנסות לחזות את מה שיקרה. מה שההיסטוריה לימדה אותנו לגבי זה הוא שיש להיזהר בהסברים שלהם ופי כמה וכמה לקחת את תחזיותיהם והערכותיהם לגבי העתיד בערבון מוגבל. כבר התייחסתי בעבר לכישלון המודיעין במלחמת יום הכיפורים אך הפעם אני רוצה להתייחס לדוגמה לניתוח והערכה שאינם מהווים כישלון מובהק.

ממשלת אחדות ותחזיות אחרות

בנובמבר 2019 לפני הסבב השני של הבחירות ועל רקע ההסלמה ברצועת עזה התייחס שלום ירושלמי לאפשרות של הקמתה של ממשלת אחדות. לפי דבריו, ההיסטוריה מלמדת כי מלחמה איחוד שורות פוליטי. כך היה לפני מלחמת ששת הימים. ממשלת אחדות קמה גם ב-1984 כדי לסיים את מלחמת לבנון הראשונה. אריאל שרון הקים ממשלת אחדות רחבה ב-2001, על רקע האינתיפאדה השנייה.

לקראת הידרדרות במצבו הפנימי של בוריס ילצין?

ב-1 לנובמבר 1992 שלח ז'ק נריה[1] מכתב לראש הממשלה יצחק רבין[2] ובו טען שלאחרונה חלה החמרה ניכרת במצב הפנימי ברוסיה כתוצאה מכישלון מדיניות הרפורמות הכלכליות, אינפלציה דוהרת המלווה בהתערערות מעמדו של בוריס ילצין. כתוצאה מכך ניכרים מאמצים מצדו לייצב המצב באמצעות חזרה לדפוסי מדיניות קשוחים שביטויים העיקרי הינו:

הספר הלקסוס ועץ הזית

בימים אלה החל העשור השלישי של המאה ה-21. הייתה זו תקופה מלאת תהפוכות. היו בה מלחמות, אסונות טבע ואירועי טרור מצד אחד. מצד שני הייתה זו תקופה של התפתחות מדעית מדהימה ופיתוחים טכנולוגיים ששינו את עולמינו לבלי הכר.

העלוים והמדינה הסורית – מבט לעתיד

בסוף המאה הקודמת פורסם מאמר מאת אייל זיסר בספר מיעוטים, זרים ושונים : קבוצות שוליים בהיסטוריה שיצא בעריכת שולמית וולקוב. המאמר תאר את התהליך בו עבר המיעוט העלוי ממעמד של מיעוט זניח לסוריה ועד להפיכתו למיעוט שליט בראשות משפחת אסד. מעניין במיוחד החלק בו הוא סיפק ניתוח לגבי מה שעלול לקרות בעתיד וזאת לפני מותו של חאפז אל-אסד ובחירתו של בשאר ליורש של אביו.

להמשך קריאת דבריו ראה: https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16436.

 

תחזית מדינית נוכח התפתחות המאורעות במצרים ב-1952

ב-30 ביולי 1952 נוכח התפתחות המאורעות במצרים מצא לנכון מנהל מחלקת חקר במשרד החוץ להעתיק קטעים אחדים מסקירתו של יעקב בהם, כפי שנכתבו בנובמבר 1950.[1]