ב-2016, פנתה אלי גולשת שעוקבת אחר הבלוג וביקשה ממני לכתוב מאמר על השלכות ההגירה המוסלמית לאירופה. אמרתי לה אז שזה נושא מורכב מדי, ושאין לי את הידע והניסיון הדרושים כדי לתת תחזית מדויקת. היום במרחק של שמונה שנים החלטתי לחזור לסוגיה זאת ולהעלות מספר הרהורים בנושא:
להמשיך לקרואאסלאם
האסלאם בברית המועצות
כבר התייחסתי בעבר לעלייתן של התנועות האסלאמיסטיות במזרח התיכון. ברצוני הפעם להתייחס לתופעת התנועות האסלאמיות, וזאת תוך הפניית המבט לאזור אחר ולאו דווקא למזרח התיכון. לשם כך אשתמש בסקירה שהפיץ המוסד ב-26 בספטמבר 1979. מדובר בסקירה שעניינה האסלאם בברית המועצות. להלן עיקרי הדברים כפי שהופיעו בתחילת הסקירה[1]:
להמשיך לקרואעשרים שנה לאירועי האחת-עשרה בספטמבר
העולם המערבי הזדעזע ב-11 לספטמבר 2001, עת התרסקו המטוסים על בנייני התאומים והפנטגון. התקשורת העולמית וכן הקהילה המדעית לא חדלו לעסוק בתופעה של הטרור האסלאמי בכלל ובאוסמה בן-לאדן בפרט. כולם החלו לעסוק בנושא ולחקור אותו מכל ההיבטים האפשריים. אבל תופעה זו אינה חדשה. התנועות האסלאמיות היו קיימות במזרח התיכון עוד מראשית המאה העשרים. וכבר בתחילת דרכם נקטו לעתים באלימות לשם השגת המטרה שלהם. אותם ארגונים הפועלים תחת המטרייה של ארגון אל-קעידה לא צמחו בחלל ריק ובבואנו לנתח אותם יש לבדוק גם את אלה שקדמו להם.
על התנועות האסלאמיות ראה תנועות אסלאמיות במזרח התיכון
ראה גם דברים שכתבתי בעבר על: פונדמנטליזם, האחים המוסלמים ועל היחסים בין אסלאם ופוליטיקה.
תהליך ההתמערבות במזרח התיכון
לפי ברנרד לואיס, בספרו המזרח התיכון והמערב, הציגו בשנים האחרונות הוגים בני המזרח התיכון את השאלה: לאן מובילה התמערבות זו? זוהי שאלה כי אף אנו, בני המערב, נשאלנה. רגילים אנו בעולם המערבי – יותר ויותר ככל שמרחיקים לכת מערבה – לראות את עצמנו כמופת למעלות טובות ולקידמה. להיות כמותנו, פירושו להיות טוב; להיות שלא כמותנו, פירושו להיות רע. להידמות לנו יותר, פירושו להשתפר; להידמות לנו פחות, פירושו להישחת. ואולם אין זה בהכרח כך. כאשר מתנגשות ציביליזציות זו בזו, גוברת תמיד האחת, ואילו האחרת מתמוטטת. אידיאליסטים ואידיאולוגים עשויים להכביר דברים על "צירוף האלמנטים הטובים ביותר" משני הצדדים, אך התוצאה הרגילה של התנגשות מעין זו היא דווקא הזדווגות האלמנטים הגרועים ביותר.
להמשיך לקרואתחזיות פסימיות בנוגע למזרח התיכון
אירועי ה-11 בספטמבר 2001 זעזעו את המערכת הבינלאומית ואת המערכת האזורית במרחב שלנו. בעקבות אירועים אלה פורסם על ידי מרכז משה דיין קובץ מאמרים שניסו לראשונה לבחון את האירועים בהקשרים היסטוריים רחבים יותר, ובמיוחד בהקשרו של המפגש המתמשך בין אסלאם למערב.
דמוקרטיה ואסלאם, אחרי עשרים שנה
הדיון לא השתנה לאורך השנים. האם אסלאם הולך עם דמוקרטיה או שמה לא? כבר אמר מישהו שמאחורי כל טיעון ועמדה בויכוח מסתתרת אג'נדה פוליטית כלשהי והשקפת עולם.
אבל דבר זה נכון גם לגבי היהדות וכל דת אחרת.
להמשך לחץ כאן.
הח'ליפות באסלאם
דובר 'המדינה האסלאמית', אבו מוחמד אל־עדנאני, הכריז בחגיגיות ב־ 29 ביוני 2014 על חידוש הח'ליפות ועל מינויו של אבו בכר אל־בגדאדי לח'ליף. ההכרזה עוררה התלהבות בקרב רבבות מוסלמים ממדינות ערב והמערב, אשר החלו לנהור בעקבותיה אל שדות הקרב והעשייה הפוליטית־חברתית בסוריה ובעיראק ולהקדיש — במקרים רבים אף להקריב — את חייהם למען ביסוס הח'ליפות והרחבתה. תשעה עשורים לאחר שאתאתורכ ביטל את הח'ליפות בטענה שהיא מערכת אנכרוניסטית הממיטה אסונות ופגעים על המוסלמים בכלל ועל טורקיה בפרט, הוכח שלא נס ליחה. הח'ליפות — שהייתה בעיני כוחות לאומניים שפעלו במזרח התיכון בראשית המאה העשרים סמל לפיגור ולחוסר אונים של האסלאם לעומת המערב — הפכה לבשורת העתיד, בעוד מדינות הלאום הערביות — שסימלו בעבור אותם כוחות חילוניים את העתיד והיו אמורות להגשים חזון של עצמאות ומודרניזם — מצאו עצמן בעמדת מגננה.[1] להמשיך לקרוא
גזענות באירופה בשנות התשעים
כיום כאשר הדי הגזענות והאנטישמיות עולים באירופה צריך לזכור שאין מדובר בתופעה חדשה וכבר בשנות התשעים, וככל הנראה אפילו קודם לכן, היו קיימים סימנים אלה ונראה שאירופה לא למדה רבות מהיסטוריה הארוכה שלה ובמיוחד מקורות האירועים במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים. להמשיך לקרוא
ההשקפה הסונית על העלווים
בניתוח מצב העניינים בסוריה מרבים להתייחס למתחים הבין-עדתיים כאחד הגורמים להידרדרות המצב בסוריה מאז האביב הערבי. מתחים אלה היו קיימים לאורך כל שנות קיומה של סוריה כמדינה והיו בין הגורמים לניסיון של האחים המוסלמים להפיל את שלטון נבעת' בשנות השבעים והשמונים שנסתיימו בכישלון. ברצוני להביא ברשומה זו דוגמה ליחסם של הסונים למיעוט העלווי השולט בסוריה. להמשיך לקרוא
גורמי השקיעה של האסלאם הקלאסי
בתחילת המאה השש-עשרה, פחות או יותר, נסתיימו תולדות האסלאם הקלאסי. במאות השנים שעברו מאז נשארו רוב עמי האסלאם בשפל המדרגה ומיעוטם סיגלו לעצמם דפוסי חיים שהיו שונים עד מאוד מדפוסי החיים של עמי האסלאם הקלאסי. אך לפי קלוד כאהן בספרו האסלאם: מלידתו עד תחילת האימפריה העת'מאנית, יש לזכור שלפני שקיעתה היתה תרבות זו אחד מהישגיה היפים של האנושות, ושלב חשוב בתולדות תרבות העולם. השאלה היא: מדוע שקע ואבד? להמשיך לקרוא
עולם הידע של יובל 