גזענות באירופה בשנות התשעים

כיום כאשר הדי הגזענות והאנטישמיות עולים באירופה צריך לזכור שאין מדובר בתופעה חדשה וכבר בשנות התשעים, וככל הנראה אפילו קודם לכן, היו קיימים סימנים אלה ונראה שאירופה לא למדה רבות מהיסטוריה הארוכה שלה ובמיוחד מקורות האירועים במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים.

 לפי ויליאם היצ'קוק, בספרו המאבק על אירופה, נשמעו בשנות התשעים קולות רבים על איחוד אירופה. אך אירופה נותרה מפולגת, בין השאר על פי שייכות גזעית. מרגע שחומת ברלין נפלה, גאה מספר המתקפות על רקע גזעי, וגדל מאוד כוחן של מפלגות הימין הקיצוני, שקראו להחמרת המגבלות על הגירה ועל זכויות הזרים. הדבר שיקף את הגידול הפתאומי במספר המהגרים ומבקשי המקלט באירופה בראשית שנות התשעים. אך התפרצות שנאת הזרים היתה חלק מתהליך נרחב יותר. בחמישים השנים האחרונות נעשתה אירופה בהדרגה לחברה רב-תרבותית. אירופה קלטה עובדים מכל רחבי תבל, והם הזינו את הכלכלה הפורחת שלה. תוך כדי תהליך הדה-קולניזציה גבר מאוד זרם הנתינים הקולוניאלים לשעבר; עליהם נוספו פליטים רבים מהאזור הקומוניסטי ומהאזורים קרועי המלחמה של העולם השלישי. הם הביאו את מנהגיהם הדתיים, את לשונותיהם, את ערכיהם החברתיים והפוליטיים. ובעוד מהגרים רבים מתאימים עצמם לנורמות האירופאיות, היו גם מי שלא עשו כן.

לטענתו, אירופה לא הגיבה על השינוי הפתאומי הזה בצורה הטובה ביותר. לא היה קושי למצוא בעיתונים האירופים של שנות התשעים דיווחים להתעללות, על אפליה ועל מתקפות פיסיות כנגד בני מיעוטים, פליטים, מהגרים, צוענים ואחרים. במקרים רבים המתקפות הללו באות מצד חוליגנים מוכרים ממגרשי הכדורגל, בריונים מובטלים וגלוחי ראש נאו-נאצים; אך היו גם ידיעות רבות על אכזריות שהפגינה המשטרה כנגד בני מיעוטים ומהגרים. הוא הביא כדוגמה נתונים שנאספו במאגר למעקב אחר גילויי גזענות ושנאת זרים באיחוד האירופי לשנת 1999. בבלגיה הוגשו 919 תלונות על הטרדות והתקפות על רקע גזעי, 101 מהמתלוננים זיהו אנשי משטרה שתקפו אותם. בגרמניה הגיע מספר העברות הפליליות על רקע גזעני ל-10,037; בשנת 1998 עלה מספר המתקפות האלימות ב-5.4 אחוזים. בתי קברות יהודיים חוללו בגרמניה בשנת 1999. ביוון ספגה המשטרה ביקורת נוקבת מצד ארגונים בינלאומיים על יחסה הלא ראוי בייחוד כלפי צוענים ואלבנים. בספרד פרצו ביולי 1999 מהומות אנטי מוסלמיות בכמה ערים בקטלוניה, וההמונים צעקו "מוֹרוֹס פוּאֶרָה!" – מוסלמים החוצה! בצרפת גילה סקר דעת קהל שנערך בשנת 1996 כי שני שלישים מהעם הצרפתי גורסים ש"יש יותר מדי ערבים" במדינה. חצי מיליון יהודי צרפת סבלו גם הם מעלייה במספר התקריות האנטישמיות: על פי דין וחשבון של הליגה נגד השמצה, בין ספטמבר 2000 לנובמבר 2001 אירעו באזור פריז רבתי לבדה 330 תקריות אנטישמיות. בהולנד דיווחו ארגוני מעקב על 3,000 תקיפות על רקע גזעני מאז שנת 1997. באוסטריה הגיעו דיווחים על 378 תקריות, שכללו חילול מצבות יהודיות; תשעה שוטרים הושעו מתפקידם בשנת 1999 בשל מעורבותם בתקריות גזעניות. בשבדיה תועדו 2,363 פשעים על רקע גזעני, כולל 281 תקיפות. בין 1997 ל-1999 הוכפל מספר הפשעים שביצעו ארגונים נאו-נאציים בשבדיה. בבריטניה דווחו למשטרה 13,878 תקריות גזעניות בין השנים 1997 ל-1998; 20 אחוזים מהם היו מלווים בתקיפות גופניות.

אמנם מדובר בסטטיסטיקות חלקיות בלבד, אך לטענתו כאשר מצרפים אליהן סקרי דעת קהל הנעשים ביוזמת האיחוד האירופי, הרושם שמתקבל הוא כי מדובר ביבשת הסובלת מבעיית גזע חמורה. כך, למשל, סקר שנערך בשנת 1997, בהשתתפות יותר מאלף נשאלים בכל אחת ממדינות האיחוד האירופי, העלה כ-33 אחוזים מהנשאלים הגדירו עצמם "גזענים למדי" או "גזענים מאוד"; 41 אחוזים אמרו כי יש יותר מדי בני מיעוטים אתניים וזרים בארצם. אדם אחד מכל עשרה הביע תמיכה בתנועות גזעניות או בעמדותיהם של ארגונים גזעניים כלפי מהגרים. בכל אחת מהקטגוריות היה שיעור המעידים על עמדות אנטגוניסטיות כלפי זרים ומיעוטים גבוה מזה שעלה בסקר דומה שנערך בשנת 1989. סקר שנערך בשנת 2000 גילה כי מרבית האירופים חושבים שהמיעוטים פגעו באיכות החיים שלהם. כך, למשל, 52 אחוזים מהאירופים מאמינים שאיכות ההשכלה בבתי הספר  שבהם לומדים בני מיעוטים רבים מדי, יורדת. 52 אחוזים מהאירופים מאמינים שהמיעוטים מנצלים לרעה את מערכת הרווחה; בצרפת תומכים בעמדה זו 62 אחוזים מהנשאלים. 51 אחוזים מאזרחי האיחוד האירופי מאמינים שהמהגרים מגבירים את האבטלה. לנוכח הממצאים הללו, אין פלא ש-39 אחוזים מאזרחי האיחוד מאמינים שיש להחזיר את המהגרים שהתיישבו בארצותיהם על פי חוק, לארצות מוצאם. בכל הקטגוריות הללו מגלים מהנתונים עלייה באנטגוניזם כלפי מיעוטים, מהגרים וזרים מאז שנת 1997.

מנתונים אלה עולה שגדל מספרם של אלה שלא מגלים סובלנות  כלפי המגוון האתני, התרבותי והדתי. אף ששיעור התושבים הזעיר הוא זעיר – כ-4 אחוזים – מכלל אזרחי האיחוד האירופי, מעשיו של המיעוט הגזעני יוצרים אווירה של מתח ומשבר, ודעת הקהל פונה אל הממשלה בדרישה לעשות משהו בעניין "בעיית הגזע". התוצאות גלויות לעין בשלושה תחומים לפחות: ראשית, בקשר למדיניות המגבילה שנוקטות ממשלות להגירה; שנית, בלגיטימציה של הרטוריקה נגד המהגרים מבית היוצר של מפלגות ותנועות פוליטיות של הימין הקיצוני, הפעילות בכל אחת מארצות אירופה; ושלישית, במדיניות האיחוד האירופי עצמו, אשר פיתח סוללת מנגנוני פיקוח בינלאומיים להרחיק את הזרים – בייחוד את העניים וכהי העור שביניהם – וליצור את מה שהמבקרים מכנים "מצודת אירופה".

אך לפי היצ'קוק, למרבה האירוניה היבשת אינה יכולה להרשות לעצמה את המותרות שבהפסקת הגירה. לנוכח שיעור הגידול האיטי באוכלוסייתה אירופה תיאלץ לייבא מיליוני עובדים בשלושים או הארבעים השנים הקרובות, כדי להמשיך את המשך צמיחתה הכלכלית. יש מדינות החוזרות לתוכניות העבודה שנהגו בשנות החמישים, שעל פיהן ספרד שוכרת קוטפי עגבניות ממרוקו, גרמניה ובריטניה מביאות פולנים שיעסקו בקטיף הירקות שלהן, וכיוצא באלה; אך הפעם מדובר בעובדים עונתיים בלבד, והם חייבים לחזור הביתה בתום הקטיף. למרות כל הדיבורים על הרחקת המהגרים מן הגבולות, מרבית הממשלות נאלצות להתמודד עם מחסור חמור בעובדים, ובעוד זמן לא רב לא תיוותר להן הברירה, אלה לאפשר להם להיכנס לתחומן.

מודעות פרסומת

4 thoughts on “גזענות באירופה בשנות התשעים

  1. השמיים יפלו מרץ 10, 2016 / 2:33 am

    אף ששיעור התושבים הזעיר הוא זעיר – כ-4 אחוזים – הכוונה שרק 4% גיזענים? בהרבה מדינות בחירת המהגרים היא סלקטיבית. מי שיכול לתרום מגיע. וזה הגיוני. מהגר שמגיע בניגוד לחוק הוא בדיוק כמו מישהו שכופה עליך תרומה ברחוב, שודד
    גזענות זו הדרך של הטבע להגן על הקבוצה ועל ההשגים שלה

  2. קמיליה מרץ 10, 2016 / 3:00 am

    ליובל
    קיימות סיבות רבות להתנגדות להגירה.
    גזענות / אנטישמיות / שנאת צוענים וכד' היא רק אחת מהן.

    לדוגמא: אחוז מקרי האונס בשבדיה הגיע בשנים האחרונות למקום השני בעולם (נמוך רק ממדינה אפריקאית זעירה אחת). ניתן גם להיזכר במתקפות המרוכזות על נשים במספר ערים באירופה בליל הסילבסטר. האם אין לנשות אירופה סיבה מוצדקת להאמין שגלי המהגרים פוגעים משמעותית באיכות חייהן?
    למעשה גם הטענות על עומס יתר על מערכות החינוך הבריאות והרווחה – אינן נובעות מגזענות. דווקא מדינות רווחה סוציאל דמוקרטיות מתקשות יותר לחלוק את משאבי המדינה המוגבלים עם המוני זרים עניים ונצרכים. אגואיזם אינו גזענות.

  3. קמיליה מרץ 10, 2016 / 6:25 pm

    ליובל

    א. חשבתי שיעניין אותך

    https://www.project-syndicate.org/commentary/the-politics-of-anger-by-dani-rodrik-2016-03

    מאמר על הקשר בין גלובליזציה (בעבר ובהווה) לבין עליית תנועות פופוליסטיות (בעבר ובהווה)

    ב. אני מנחשת שאתה קשור לתנועה הקיבוצית.
    אז נימוק נוסף, בניחוח מרקרסיסטי, מדוע התנגדות לגלי הגירה אינה מונעת רק מגזענות.

    ההגירה פוגעת בעיקר בעשירונים הנמוכים: חלקם יהפכו למובטלים, שכר העבודה של כל העובדים הלא מיומנים ירד, שכר הדירה שלהם יעלה, רמת הפשיעה באזור מגוריהם תעלה, התורים ברפואה הציבורית יתארכו ועוד עוד.
    ההגירה מטיבה בעיקר עם העשירון העליון. כמעסיקים הם יהנו מהיכולת להעסיק עובדים בשכר נמוך יותר, ערך דירותיהם יעלה + לא הם אלו שיסבלו מההשלכות השליליות של ההגירה המונית. הם גרים בשכונות יקרות אליהן מהגרים לא יכנסו, הם משתמשים ברפואה פרטית ועוד.
    בקביעת מדיניות ההגירה – יש מעין מלחמת מעמדות בין האליטות החפצות בהגירה לבין המוני העם המבקשים לסגור את השערים ולגרש את אלו שכבר הגיעו.

    איני טוענת כמובן שאין אלמנטים גזעניים וקסנופוביים בהתנגדות להגירה. ברור שיש. אבל התמונה מורכבת יותר.

  4. ronyuval1 מרץ 10, 2016 / 9:32 pm

    התמונה אכן מורכבת הרבה יותר. גזענות ושנאת זרים נובעת מגורמים רבים. אחד הגורמים הוא כפי שניתן לבין מדבריך תגובת נגד לגלובליזציה. אך גם בקרב המהגרים ישנה הקצנה הנובעת מתגובת האוכלוסייה המקומית המתנגדת להגעתם מכל מני סיבות. כמו כן, לא כל האליטות תומכות בהגירה אלא אפילו מנצלת את המצב על מנת לקדם את האינטרסים שלה (והרי בדרך כלל שמדברים על אליטה מדובר במספר גורמים המתחרים ביניהם על שליטה).

    בנוגע לתנועות פופוליסטיות לדעתי לא מדובר בתופעה הנובעת רק מגלובליזציה. הרי בכל פעם שהמצב קשה צצים גורמים פפוליסטיים המציעים פתרונות קסת לפתרון כל הבעיות. גם ביוון העתיקה היו גורמים פופוליסטיים בקרב האליטות שניצלו את הפלבאים למען מטרתם הפוליטית.

    אגב, אין לי שום זיקה לתנועה הקיבוצית ובטח שאיני מרכסיסט. הקשר היחיד שלי הוא מקום בו אני עובד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s