פונדמנטליזם ודמוקרטיה – המקרה של האחים המוסלמים בסוריה

הסוגיה של אסלאם ודמוקרטיה עוררה וממשיכה לעורר דיון רב בקרב משקיפים ואנשי אקדמיה, לגבי הקשר בין כניסת האחים המוסלמים למערכת הפוליטית הממוסדת לבין הפיכתם לדמוקרטיים ופרגמטיים יותר. ברצוני להביא כאן קטעים ממאמר שפורסם ב-2012 במסגרת קובץ מאמרים העוסק בתנועת האחים המוסלמים מהיבטים שונים.

עשרים שנה לאירועי האחת-עשרה בספטמבר

העולם המערבי הזדעזע ב-11 לספטמבר 2001, עת התרסקו המטוסים על בנייני התאומים והפנטגון. התקשורת העולמית וכן הקהילה המדעית לא חדלו לעסוק בתופעה של הטרור האסלאמי בכלל ובאוסמה בן-לאדן בפרט. כולם החלו לעסוק בנושא ולחקור אותו מכל ההיבטים האפשריים. אבל תופעה זו אינה חדשה. התנועות האסלאמיות היו קיימות במזרח התיכון עוד מראשית המאה העשרים. וכבר בתחילת דרכם נקטו לעתים באלימות לשם השגת המטרה שלהם. אותם ארגונים הפועלים תחת המטרייה של ארגון אל-קעידה לא צמחו בחלל ריק ובבואנו לנתח אותם יש לבדוק גם את אלה שקדמו להם.

על התנועות האסלאמיות ראה תנועות אסלאמיות במזרח התיכון

ראה גם דברים שכתבתי בעבר על: פונדמנטליזם, האחים המוסלמים ועל היחסים בין אסלאם ופוליטיקה.

תחזית מדינית נוכח התפתחות המאורעות במצרים ב-1952

ב-30 ביולי 1952 נוכח התפתחות המאורעות במצרים מצא לנכון מנהל מחלקת חקר במשרד החוץ להעתיק קטעים אחדים מסקירתו של יעקב בהם, כפי שנכתבו בנובמבר 1950.[1]

גורמי המשכיות ושינוי במצרים

ב-1994 פורסמה סקירה של עמי איילון על הסדר פוליטי במצרים בתוך לקט מאמרים בנושא העוסק במדינה זו. בסקירה זו הוא טען כי המשטר המצרי בגיבוי הצבא ותוך בקרה צמודה על הביורוקרטיה, הוא חזק לאין שיעור מכל גורם אחר בזירה. הפונדמנטליסטים, הכוח היחיד בעל פוטנציאל כלשהו, מפולגים, בלתי מאורגנים והנהגתם לקויה. הם מהווים איום על המשטר בכמה צורות, אך עודם רחוקים מלהוות חלופה בת-קיימא. כל השחקנים האחרים על הבמה, לרבות פוליטיקאים ממפלגות האופוזיציה הם בעלי משקל משני או שולי.[1]

המרד האסלאמי במשטר הבעת' 1982-1976

יום יום אנו שומעים על הרוגים ונפגעים במאבק המתרחש בסוריה בין כוחות האופוזיציה לבין הצבא הסורי. פעם מודיעים לנו שהנה כוחות האופוזיציה הולכים לנצח במערכה ופעם אחרת אנו שומעים שכוחותיו של נשיא סוריה באשר אל-אסד מחזירים את השליטה לידיהם. גם הזירה הבינלאומית גועשת כאשר מצד אחד עומדות מעצמות המערב המביעות תמיכה די במורדים ומצד שני רוסיה, סין ואיראן התומכות במשטרו של אסד. אך אין זו הפעם הראשונה בה השלטון הסורי נאלץ להתמודד עם אופוזיציה מיליטנטית המהווה אתגר על שלטונו.

התנועות האסלאמיות ויחסן לדמוקרטיה

עם עלייתן של תנועות אסלאמיות רדיקליות לשלטון באירן ובסודן והסיכוי שהסתמן לעלייתם של משטרים אסלאמיים רדיקליים נוספים בחלק מארצות המזרח התיכון, עלתה השאלה האם תנועות אסלאמיות רדיקליות יכולות לקבל את הנחות היסוד העומדות בבסיס הדמוקרטיה כגון פלורליזם, משטר רב-מפלגתי, שוויון זכויות פוליטי וחופש הבעה ותנועה.

קבוצות אופוזיציה אסלאמיות במשטר סאדאת

ב-1978 כתב ישראל אלטמן סקירה, שפורסמה על ידי מכון שילוח לחקר המזרח התיכון ואפריקה על קבוצות אופוזיציה אסלאמיות שפעלו בתקופת משטר סאדאת במצרים. הוא אפיין תקופה זו בירידת כוח משיכתם של רעיונות מודרניזציה חילונית כדרכה של מצרים לקדמה, ובהתגברות השפעתם של החוגים שהציעו לאמץ את האסלאם כמערכת תשובות מתאימות לצרכיה החברתיים, כלכליים ותרבותיים של מצרים.

הפיכה במצרים אז והיום

בסוף 1951, על רקע כישלון השיחות בין מצרים ובין בריטניה, פתחו המצרים במעשי איבה שהוצגו כהתפרצות הממית של פלוגות מתנדבים. מלחמת הגרילה הגיעה לשיאה בינואר 1952, כשהתנהל קרב בעיר איסמעיליה שלחוף התעלה, ובעקבותיו פרצו בקהיר פרעות מאורגנות בבריטים, ואחר כך בכל הזרים ובבני המיעוטים, הוצתו בתי עסק וכיוצא בזה. בשל כך פיטר המלך את הממשלה ומינה את עלי מאהר לראש ממשלה שמרנית. ממשלה זו לא החזיקה מעמד, והתבצעו חילופי ממשלות בתדירות גבוהה.

חסן אל-בנא

אקטיביסט מוסלמי, נולד ב-1906 באלכסנדריה והמייסד של תנועת האחים המוסלמים, הוא הצטרף לאגודה מיסטית בגיל 13. בשנת 1922, כאשר מצרים קיבלה עצמאות מוגבלת מאנגליה, הוא נרשם ללימודים בבית-ספר למורים בבתי ספר יסודיים. בספטמבר 1927 הוא נהיה מורה בבית ספר יסודי באסמעאליה, ביתה של חברת תעלת סואץ ועיר בעלת תושבים זרים רבים. הוא דיבר נגד הדרכים הליברליות והזרות ובמארס 1928 הוא ייסד את הסניף הראשון של האחים המוסלמים, שפעלה למען כינונה של מדינה דתית במצרית. עשרים שנה מאוחר יותר הוא פיקח על בערך 2,000 סניפים של האחווה בכל רחבי מצרים ועל הפצתם של פרסומי האגודה בכל רחבי העולם המוסלמי. לאחר מלחמת העולם השנייה ייסדה האגודה מיליציה, שהשתתפה במלחמת ישראל-ערב של 1949-1948, והתנקשה  וביצעה פעולות אלימות נגד ממשלת מצרים. הממשלה הוציאה את האגודה מחוץ לחוק בדצמבר 1948; האגודה התנקשה בשר שאסר על קיומה. חסן אל-בנה נרצח על-ידי המשטרה מספר שבועות לאחר מכן, ב-12 בפברואר 1949.

מקור:

"Banna, Hassan Al- (1906–1949)." Dictionary of the Israeli-Palestinian Conflict. Vol. 1. Detroit: Macmillan Reference USA, 2005. 58-59. 2 vols. Gale Virtual Reference Library. Gale. Natl Mem Inst For Prevention of Terrori. 15 Oct. 2008

האחים המוסלמים במצרים

תנועת "האחים המוסלמים" הוקמה ב-1929 על ידי השיח' חסן אל-בנא באסמאעיליה. הרקע להקמתה היה הצורך לתת מענה לחדירה הגוברת והולכת של המערב למצרים מבחינה תרבותית, כלכלית וטכנולוגית. נוסף על כך, מצרים הייתה נתונה במשבר כלכלי עמוק, שהושפע מהמשבר הכלכלי העולמי בשנים 1928-1929. בשל המשבר הכלכלי העולמי חלה ירידה במחירי הכותנה, שהינה אחד מענפי היצוא העיקריים של מצריים. המשבר העולמי גרם לאבטלה גבוהה בערים ולמצוקה קשה בכפרים. כל אלה היו בין הגורמים שהכשירו את הקרקע לפעילות "האחים המוסלמים".