הפיכה במצרים אז והיום

בסוף 1951, על רקע כישלון השיחות בין מצרים ובין בריטניה, פתחו המצרים במעשי איבה שהוצגו כהתפרצות הממית של פלוגות מתנדבים. מלחמת הגרילה הגיעה לשיאה בינואר 1952, כשהתנהל קרב בעיר איסמעיליה שלחוף התעלה, ובעקבותיו פרצו בקהיר פרעות מאורגנות בבריטים, ואחר כך בכל הזרים ובבני המיעוטים, הוצתו בתי עסק וכיוצא בזה. בשל כך פיטר המלך את הממשלה ומינה את עלי מאהר לראש ממשלה שמרנית. ממשלה זו לא החזיקה מעמד, והתבצעו חילופי ממשלות בתדירות גבוהה.

על רקע המאורעות האלה, האווירה הכללית של אלימות ומשבר ואי היציבות בשלטון התפרסמה בכתב העת המזרח החדש סקירה על תנועת האחים המוסלמים מאת יעקב בהם. בדברי הסיכום של הסקירה אמר בהם שהמשטר הפרלמנטרי הקיים במצרים עומד על סף התמוטטות: "עדיין לא חלה התקדמות ממשית בפתרון הסכסוך האנגלי-מצרי, התסיסה החברתית מתגברת, והמפלגות שמנהיגיהן השתתפו עד כה בניהול ענייני המדינה נתונות אף הן במשבר מחמיר והולך. פיזור ביה"נ [בית הנבחרים] המצרי במארס 1952 והצו לדחיית הבחירות – בניגוד לחוקה המצרית – מוכיחים כי חצר המלך מוכנה בתנאים מסוימים לקיים את השלטון לאו דווקא ככתבה וכרוחה של החוקה".

הוא הוסיף כי מצב זה הוא קרקע פורה לגידולה ולהתפשטותה בעתיד של תנועת האחים המוסלמים. הם פעלו תמיד מחוץ לתחומי הפרלמנט ומעולם לא היו מיוצגים בו. על אף היותה תנועה המונית, הרי עיקר כוחה אינו נובע מתמיכת בוחריהם, אלא מתמיכתם של גופים מדיניים שונים המוכנים לנצל תנועה זו למטרותיהם.

זאת ועוד, בהיותה תנועה דתית-קנאית מתנגדת תנועת האחים המוסלמים לכל חידוש מהפכני, יהא זה בשדה המדיניות, החברה, הכלכלה או התרבות. התכונות הללו מכשירות את האחים המוסלמים  לשמש משען למשטר הנוכחי במצרים. זיקתו של המשטר לאחים תגדל בכל עת של משבר או סכנה לקיומו. מכאן סיכוייהם של האחים למלא בעתיד תפקיד נכבד בחייה המדיניים של מצרים.

עם זאת, לא ישישו שליטיה של מצרים למסור את הגה השלטון בידי האחים או לחזקם אם יוכלו להגיע לשלטון בכוחות עצמם. הבדלי המוצא החברתי הקיימים בין שליטיה הנוכחיים של מצרים ובין רוב פעילי האחים משמשים מכשול בדרך ההתקרבות ביניהם. כן אין ביטחון שהאחים ישמרו תמיד את כללי המשחק. על השליטים המצרים להביא בחשבון את האפשרות כי האחים עלולים לנקוט מדיניות עצמאית בשעה שירגישו שבכוחם לעשות כן.

הוא סיכם ואמר שתנועת האחים המוסלמים שחידשה לא מזמן את פעילותה החוקית היא עדיין אחת התנועות החזקות בארץ הנילוס. המשברים הצפויים למצרים עלולים להגביר את השפעתה, ובתנאים מסוימים אף להעלותה לשלטון. מאידך נראה כי תנועה זו לא תוכל לפתור את בעיותיה החמורות של מצרים, ולא תוכל להצעידה לקראת עצמאות ויציבות כלכלית.

כיום ידוע שהאירועים האלה היו הרקע המיידי לעלייתם לשלטון של הקצינים החופשיים. לאור זאת עולה השאלה אם המאורעות היום במצרים אכן מסמנים את עליית האחים המוסלמים, שצברו כוחות לאורך השנים האחרונות, או שמא יהיה זה עוד פעם הצבא שייקח את המושכות לידיו, או שמא מדובר בשחר של יום חדש ושלטון דמוקרטי פרלמנטרי ייכון שוב בארץ הנילוס.

מודעות פרסומת

2 thoughts on “הפיכה במצרים אז והיום

  1. לולה אפריל 19, 2011 / 4:10 pm

    באיזה עד איזה שנים שלט המשטר הפרלמנטי במצרים ??

    • ronyuval1 אפריל 19, 2011 / 7:08 pm

      לאורך מרבית התקופה מאז מתן העצמאות למצרים ועד להפיכה היה במצרים משטר המוגדר כמונרכיה קונסטיטוציונית שכלל פרלמנט נבחר וממשלה שמונתה על ידי המלך. יתר על כן, וטיקיוטיס, מצרים: ממוחמד עלי עד סאדאת, מכנה את התקופה מ-1923 ועד 1939 כניסוי בממשל קונסטטיציוני. אמנם לא היה זה ממשל דמוקרטי שאנו מכירים מהעולם המערבי, אך היה מדובר בממשל עם חוקה (המבוססת על החוקה הבלגית).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s