ניסיונות מדינת ישראל להשגת הסדרי שלום עם מדינות ערב

לפי שמעון גולן, בספרו גבול חם מלחמה קרה: התגבשות מדיניות הביטחון של ישראל 1953-1949, ביקשה ישראל להיעזר בארצות הברית ובבריטניה במאמציה להגיע לשלום עם מדינות ערב. פניותיה אליהן בהקשר זה התבססו על העובדה שהייתה להן השפעה על מדינות ערב, ועל ההנחה, שהיה להן אינטרס לשמור על שקט באזור, כדי למנוע תסיסה, העלולה להביא לכניסת ברית המועצות  אליו.

למעצמות הללו הייתה דילמה: מחד גיסא, היה להן אינטרס לשמור על שקט באזור, אך מאידך גיסא הן חששו, כי נקיטת צעדים שיתפרשו על ידי מדינות ערב כהפעלת לחץ עליהן, כדי שיפעלו בניגוד למה שתפסו כאינטרסים שלהן, עלולה להביא לתוצאה שממנה חששו – התרחקותן של מדינות ערב מתחום ההשפעה המערבי. נציגיהן במדינות ערב הבהירו לשליטי המדינות הללו את עניינן בהשגת שלום ביניהן לבין ישראל ואת היתרונות שלו למדינות ערב, אך נמנעו מלפעול באופן שיתפרש כהפעלת לחץ עליהם.

ארצות הברית ובריטניה ראו בעמדותיהן של מדינות ערב כלפי ישראל, בפעולותיהן נגדה ובסירובן לשאת ולתת על הסדר אבן נגף לתהליך השלום, אך לא ניקו את ישראל מאשמה. לטענתן, סירובה לעשות ויתורים לגבי קבלת פליטים ותיקונים טריטוריאליים מקשה על מדינות ערב לגשת לשולחן הדיונים; דרכי הפעולה האלימות מדי בעיניהן, שהיא נוקטת במלחמה בהסתננות, מקשיחות עוד יותר את יחסן של מדינות ערב כלפיה ומגבירות את התנגדותן לשאת ולתת על הסדרי שלום עימה. הן יעצו לה להביע נכונות לוויתורים ולמתן את אופי פעילותה כלפי ההסתננות, אם ברצונה להגיע להסכם שלום עם שכנותיה.

ניסיונן של המעצמות לכנס, באמצעות ועדת הפיוס של האו"ם, ועידה בהשתתפות נציגים מישראל ומדינות ערב, במגמה לשבור את הקיפאון ביניהן, לא עלה יפה. הוועידה שהתכנסה בפריז בסתיו 1951, נכשלה בשל סירובם של הנציגים הערבים לחתום על כל מסמך, שיחרוג מהסכמי שביתת הנשק, ולנוכח התעקשותם על כך, שוועדת הפיוס אינה צריכה לעסוק בשלום בין המדינות, אלא ביישום החלטות האו"ם לגבי פתרון בעיית הפליטים הפלסטינים.

גם הלחצים שניסו המעצמות להפעיל על שני הצדדים לא נשאו פרי: הערבים דבקו בעמדה, שלא יהיה זה מוסרי לעשות שלום עם ישראל וסברו, כי ישראל תרוויח מהשלום יותר מהם. הם גם לא היו מוכנים לוותר על תביעותיהם להשבת הפליטים ולהחזרת השטחים שכבשה ישראל מעבר לגבולות החלוקה. ישראל מאידך גיסא, לא הייתה מוכנה לשלם את המחיר שנתבע ממנה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s