הנחות ונתונים בסיסיים לשיקולים בביטחון לאומי

לפי דני נוי, במאמרו ההגנה המרחבית בבטחון הלאומי, ישנן מספר הנחות מרכזיות בביטחון הלאומי שמשמשים לביסוס הטיעונים הנוגעים להגנה מרחבית בפרט. ראשית, לטענתו הדרך לשלום אמיתי הינה ממושכת. ישנם משקעים עמוקים ביחסים שבין מדינת ישראל לערבים. ולכן ארוכה הדרך לשלום אמיתי שאמור להיות יותר מאשר הסכמים וחוזים בין שני הצדדים. מלבד זאת, מדינות ערב בלתי יציבות והשלטון בהם יכול להשתנות בין רגע. מכאן ואין הבטחה לכך שהשלטון שיבוא במקום השלטון הקיים יכבד את ההסכמים שנחתמו בין המדינות.

שנית, ההיסטוריה מראה שלקיומם של ישובים יש משקל רב בקביעת קו הגבול בין מדינות. מכיוון שבפני מדינת ישראל עומדים מאבקים מדיניים ואולי גם צבאיים קשים בשנים הבאות על עיצוב גבולות ביטחון ברי הגנה. מכאן ולהקמת יישובים באזורים הנראים חיוניים להגנת המדינה תהיה משמעות רבה בעיצוב גבולות העתיד של המדינה.

שלישית, מדינת ישראל גובלת ביבשה עם ארבע מדינות עוינות: מצרים, ירדן, לבנון וסוריה. מכאן ומדינת ישראל מכותרת מכל עבריה שיכולות להטרידה בפעילות חבלנית, מלחמת התשה ומלחמה כוללת. נוסף לבעיית הגבול של מדינת ישראל שכולו גבול עימות, ישנו חוסר התאמה בין אורך גבולה של מדינת ישראל לשיעור עומקה. מציעות זו של יחסי גבול שטח עושה את ישראל למדינת ספר ואת אוכלוסייתה לעם-ספר בתודעתו, ויש לה השלכות מרחיקות לכת על האסטרטגיה של המדינה, בניית כוחה ואמצעי התגוננותה.

רביעית, מדינת ישראל נמצאת בנחיתות רבה לעומת מדינות ערב. מכאן ועליה להגיע לניצול מרבי של כוח האדם שלה בכל התחומים. לעשות לאיכות מרבית של כוח האדם ולהגדיל את הפער בנושא זה בין ישראל למדינות ערב הן בכמות והן באיכות. וכן ליצור עדיפות בכוח אדם ובציוד מלחמתי בגזרות של מאמץ עיקרי. על ישראל לנקוט באסטרטגיה התקפית כדי להחלץ ממצבה ולהגיע להכרעה.

חמישית, בלוחמה המודרנית ובמצבה האסטרטגי והגיאו-אסטרטגי של מדינת ישראל מטשטשים הגבולות בין חזית ועורף וקטן הפער בחלוקת המאמץ המלחמתי. פגיעה של כוחות האויב בעורף עלולים לפגוע במוראל התושבים, לשבש את מהלך החיים הכלכליים ואת דרכי התחבורה במדינה. נוסף על כך יש להביא בחשבון את אפשרות הפגיעה בעורף על ידי אוכלוסייה עוינת בתוך גבולות המדינה ואין להוציא מכלל אפשרות שילוב של פעולה עוינת מאורגנת של אוכלוסייה זו בפעולות עוינות מעבר לגבול.

שישית, חוסר עומק אסטרטגי טבעי של מדינת ישראל מחייב אסטרטגיה של הגנה קשיחה מחד, כלומר אי ויתור על שטח, והעברת הלחימה לשטח האויב מאידך. מכאן ומי שנותן את המכה הראשונה זוכה ביתרון צבאי ברור. אבל לא תמיד מאפשרת הסיטואציה המדינית לעשות זאת וכן אין ההצלחה מובטחת מראש. מכאן ויש ליצור עומק אסטרטגי, לקיים באזורי הגבול מערך שיכול לספוג את המכה הראשונה של האויב, לשחרר את הצבא מתפקידי המשנה ולהבטיח את העורף כדי לאפשר המשך המאמץ המלחמתי.

שביעית, שאיפתה של ישראל לעצמאות כלכלית קשורה קשר הדוק לביטחונה הלאומי. חלקו הגדול של תקציב המדינה הוא תקציב הביטחון. תקציב ביטחון כה גדול מעכב ומונע פעילויות חשובות בתחומים חיוניים אחרים. הגנת גבולות המדינה על ידי הצבא בלבד ללא התיישבות היתה מטילה על המערכת הצבאית עול כבד ביותר הן מבחינת עומס כוח האדם והן מבחינה כלכלית. קיומם של ישובים בקו הגבול מקל על הצבא את הפעילות ההגנתית וחוסך למדינה כוח אדם וסכומי כסף ניכרים. נוסף על כך מצטרפים יישובים יצרניים אלה למערכת הכלכלית היצרנית של המדינה.

שמינית, יכולת העמידה והלחימה של עם במלחמה נגזרת בין היתר מרמת המוראל של הצבא ולא פחות מכך מרמת המוראל של העורף האזרחי. אחד הגורמים החשובים ביציבות העורף ורמת המוראל שלו הוא אי-פגיעותו מפעילויות עוינות. יש לציין בנוסף לכך כי עם הנלחם מלחמה שהוא מאמין כי היא מלחמה צודקת ורואה בה מלחמה על עצם קיומו מתגבש ומתלכד בעת מלחמה כזו גם ואלי דווקא שהוא נפגע במהלכה. תופעה זו תבלוט עוד יותר כאשר מנהיגות העם מנהיגה אותו באומץ, בתבונה ותוקף.

מודעות פרסומת

3 thoughts on “הנחות ונתונים בסיסיים לשיקולים בביטחון לאומי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s