לפי אורי ברנר, בספרו הקיבוץ המאוחד בהגנה: 1939-1923, הקיבוץ המאוחד קם כתנועה התיישבותית-חלוצית בשנות העשרים, וכמו רוב רובה של תנועת הפועלים בארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים ראה את המעשה ההתיישבותי והכיבושי כמשימה המרכזית של הגשמת הציונות, אך ייחודו היה ביצירת תנועה ארצית לבניין ישובים קיבוציים גדולים ופתוחים לקליטה וביציקת תוכן רעיוני וסמכות תנועתית במסגרת זו. הקיבוץ לא הסתפק באחריות למשקים החקלאיים המעטים שייסדוהו ולפלוגותיו במושבות, שהמתינו להתיישבותן העצמית, אלא פיתח פעולה ארגונית וחינוכית בקרב חלוצים ונוער, בגולת אירופה, בארצות ערב ובארץ, לעלייה ולהקמת גופים קיבוציים חדשים.
ביטחון
תוכנית רוכל-לב
לפי ספרו של אלחנן אורן התיישבות בשנות מאבק, הגדרת מטרותיה של הציונות בתוכנית בילטמור וההכרעה הצבאית באל-עלאמיין עוררו את מטכ"ל ההגנה להציע תוכנית להרחבת ההתיישבות, במגמה להפוך את ארץ ישראל לקהילייה יהודית עצמאית. משימת התכנון הוטלה על יוסף רוכל ועל רפאל לב ועוד בשלהי 1942 החלו השניים בעבודת מחקר לפי הקווים להגשמת תכנית בילטמור שהתווה בן-גוריון עם שובו מארצות הברית. המחקר סוכם בכתב ועל גבי מפות, ובתחילת 1943 הוגש לאישור הרמטכ"ל יעקב דוסטרובסקי. לגוף המחקר צורפה רשימה מפורטת של 243 אתרים שרצוי להקים בהם יישובים.
עולם הידע של יובל 