תוכנית רוכל-לב

לפי ספרו של אלחנן אורן התיישבות בשנות מאבק, הגדרת מטרותיה של הציונות בתוכנית בילטמור וההכרעה הצבאית באל-עלאמיין עוררו את מטכ"ל ההגנה להציע תוכנית להרחבת ההתיישבות, במגמה להפוך את ארץ ישראל לקהילייה יהודית עצמאית. משימת התכנון הוטלה על יוסף רוכל ועל רפאל לב ועוד בשלהי 1942 החלו השניים בעבודת מחקר לפי הקווים להגשמת תכנית בילטמור שהתווה בן-גוריון עם שובו מארצות הברית. המחקר סוכם בכתב ועל גבי מפות, ובתחילת 1943 הוגש לאישור הרמטכ"ל יעקב דוסטרובסקי. לגוף המחקר צורפה רשימה מפורטת של 243 אתרים שרצוי להקים בהם יישובים.

למחקר צורפו גם שלוש מפות. במפה א' צוינו היישובים, לפי שלוש דרגות עדיפות. במפה ב' צוינו שטחי קרקע ממשלתיים ויהודיים שעליהם או בקרבתם הוצעה הקמתם של 125 מן היישובים. במפה ג' ביטאו החוקרים את היחס שבין יישובים קיימים ובין יישובים מוצעים. הרמטכ"ל הגיש את המסמך לרמ"א, ובאוגוסט 1943 הגיש משה סנה את ההצעה להנהלת הסוכנות בחתימתו, במכתב על 'הגורם ההגנתי בתיכון [=תכנון] ההתישבות העברית.

המחקר היישובי של רוכל ולב חזה, כי לאחר המלחמה תיפול הכרעה מדינית, ולכן לא ראה התיישבות רק מטרה בפני עצמה, אלא גם 'אמצעי לכיבוש מדיני של הארץ'. לשם כך דרשו להקים יישובים נוספים למאות באזורים נבחרים. את המטרה הזו ביקשו המתכננים להכפיל את מספר היישובים היהודים ולמקמם במקומות שיאפשרו שליטה מלאה ואפשרות של הרחבת גבולות. כן הודגש במסמך הצורך להקים יישובים לאורך קווי תחבורה, ובראש ובראשונה 'רצועת התיישבות רחבה בין תל-אביב לירושלים.

הניסיון החברתי שנרכש ביישובי הספר החדשים הביא את המתכננים למסקנה, שצורתם המפוזרת של המושבים יפה בעיקר לאזורי הביסוס, ואילו ליישובי החדירה דרושים קיבוצים, שצורתם מרוכזת. לדעתם עמדו היישובים הקיבוציים במתחים ביטחוניים הודות לליכודם החברתי והרעיוני ובזכות התמסרותם לכלל, לתנועה ולעם. כן קבעו, שחלק  מיישובי החדירה צריכים לקום כמחנות צבא נוסח חומה ומגדל, ואילו באתרים אחרים אפשר להסתפק בבניין בודד או בבניינים מספר לתפיסת המקום.

ראוי לציין, כי במשך כל שנות המלחמה, מ-1939 ועד ראשית המאבק באוקטובר 1945, הוקמו רק 46 יישובים, מהם 21 עד סוף 1942 ו-25 בשנים 1945-1943. אולם חשיבותה ההיסטורית של התוכנית אינה נעוצה דווקא במידת ביצועה, אלא בניסוח מגמתה הכוללת, כלומר, הדגשת משימות החדירה ומתן העדיפויות. כמו כן, מבחינות רבות מעוגנת התוכנית בתקופתה וכל המבקש לשפוט אותה, שומה עליו לנסות להעמיד את עצמו במקומם של מחבריה בימים ההם. היא גם לא באה לעסוק בביצור הארץ או היישוב נגד פולשים מבחוץ ולפיכך הייתה מוגבלת מלכתחילה מן הצד הצבאי. מכיוון  שהסוכנות יכלה לבצע מדיניות יישובים רק באמצעות גופים חלוציים מאורגנים לא הובאה בחשבון היוזמה הפרטית.

בסיכומו של דבר, תוכנית רוכל-לב הייתה בעיקר הערכת מצב צבאית טופוגראפית, שהגדירה שטחים חיוניים להמשך ההתיישבות השיתופית לפי דרגות החיוניות. התוכנית הייתה תלויה כולה בהתיישבות השיתופית מכיוון שהקבוצה והקיבוץ, ובמידה רבה גם המושב, העמיסו על עצמם את כל משימות הדור ובעת ובעונה אחת עיצבו חיי חברה ותרבות תוססים ופיתחו משק חקלאי משגשג. וכאשר נערכה התוכנית, כבר צמחה במחנות העבודה והאימונים של הפלמ"ח עתודה חדשה של מתיישבים שהיו נכונים לכל משימות החדירה וההיאחזות של הכיבוש הציוני.

 


 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s