נתונים, מידע וידע

הרבה פעמים מתבלבלים בין שלושת המושגים נתונים, מידע וידע. על מנת לפשט את העניין, נתחיל בכך שנגדיר מידע כתהליך של מצבים קוגניטיביים (הכרה, תפיסה): ממודעות חושית ועד למזיגה (סינתזה) של רעיונות. בתהליך הזה אנו מוצאים את המילים הבאות: נתונים – data; ידע – knowledge.

תהליך זה מתחיל באירוע (Event), כלומר במקרה מקרה אשר משנה את המצב של עולמנו, סביבתנו. כדי שבני אדם יכולים להתמודד עם האירוע, יש לייצג אותו עם סימנים (symbols) – תמונות, מספרים אותיות. כאשר האדם משתמש בחוקים לארגן את הסימנים האלו, הוא הופך אותם לנתונים (data). בן-אדם מבחין (תפיסה) בנתונים באמצעות חושיו, והוא נעשה מודע (awareness) אודות המקרה. בנקודה זו אנו אומרים שרכשנו מידע – information, דהיינו אנו יודעים על המקרה – אך לא יותר מזה. כעת האדם מאחסן את המידע – בראשו או באיזה שהוא רישום. כאשר אנו מתקדמים עם המידע שיש בידינו ואנו מבינים אותו ויכולים לפעול על פי המידע, אנו עוברים למצב של ידע – knowledge.

במילים אחרות ניתן לאמר שנתון הוא מושג המבוטא באמצעות סמל או אות, המייצג שם עצם כלשהו או תופעה. נתון יכול לייצג מושג מופשט, אך על פי רוב אנו משתמשים בנתונים אודות עצמים ותהליכים קיימים וניתנים לתצפית.

עיבוד נתונים הוא תהליך ארגון הנתונים והסבתם מן המצב בו נאספו "בשטח" למבנה אחר המתאים לצרכינו. כאשר התוצר של תהליך עיבוד הנתונים מכונה מידע, אשר משמש אותנו בתהליכי קבלת החלטות.

המידע משמש כקלט לתהליכי קבלת החלטות. אולם הוא מהווה שלב בתהליך זיקוק, הנקרא עיבוד מידע, שבסופו מתקבל המוצר הסופי – ידע.

מודעות פרסומת

הארגון הלומד

לטענת פיטר מ. סנגי', ארגון לומד הינו ארגון שאנשיו משפרים בהתמדה את יכולתם ליצור את התוצאות שהם רוצים באמת, ארגון שבו מטפחים דפוסי חשיבה חדשים המרחיבים את הדעת, והאנשים לומדים ללא הרף כיצד ללמוד ביחד. הוא מוסיף שהארגון הלומד מורכב מחמישה תחומים: חשיבה מערכתית, מיומנות אישית, מודלים מנטליים, יצירת חזון משותף ולמידה של קבוצה.

לתחום החמישי, כלומר לחשיבה המערכתית, ישנם חמישה כללי יסוד: 1) הבעיות של היום נובעות מן הפתרונות של אתמול; 2) ככל שאתה לוחץ יותר, המערכת לוחצת יותר בחזרה; 3) ההתנהגות משתפרת לפני שהיא נעשית גרועה יותר; 4) המוצא הקל ביותר מוליך בדרך כלל חזרה פנימה; 5) התרופה עלולה להיות גרועה מהמחלה; 6) מהר יותר הוא איטי יותר; 7) סיבה ומסובב אינם קשורים קשר הדוק בזמן ובמרחב; 8) שינויים קטנים עשויים להביא לתוצאות גדולות – אבל המנופים הגדולים ביותר הם בדרך כלל התחומים הסמויים מהעין; 9) אפשר לאכול את העוגה ולשמור עליה – אבל לא בבת אחד; 10) אם תחלקו פיל לשניים לא תקבלו שני פילים קטנים; 11) איש אינו אשם.

חשיבה מערכתית היא תחום העוסק בראיית השלם. זוהי מסגרת להתבוננות ביחסי הגומלין יותר מאשר בדברים, להבחנה בדפוסי שינויים יותר מאשר ב"תמונות חטף" המקפיאות מצב נתון. תמציתו של תחום החשיבה המערכתית טמונה בשינוי החשיבה. יש לראות יחסי גומלין ולאו דווקא שרשרות סיבה ומסובב קוויות וכן לראות תהליכי שינוי ולא תמונות חטף.

ישנם מספר מושגים מרכזיים בחשיבה מערכתית. הראשון, משוב, כלומר זרימה הדדית של השפעה מכאן ושום דבר אינו מושפע בכיוון אחד בלבד. ישנם שני סוגים של משובים: 1) משוב מחזק – פועל בכל פעם שמדובר בצמיחה או בשקיעה; 2) משוב מאזן – פועל בכל מקרה שקיימת התנהגות המכוונת ליעד. מושג שני בחשיבה מערכתית הוא שיהוי שפירושו הפסקה בזרימת ההשפעה הגורמת לכך שהפעולות מתרחשות בהדרגה.

"השורה החתונה" של חשיבה מערכתית היא מנוף, כלומר ההכרה היכן יובילו פעולות ושינויים במבנים לשיפורים משמעותיים, בני קיימא. המנוף פועל בדרך כלל לפי עקרון החיסכון במאמץ: במקום שבו התוצאות הטובות ביותר באות לאו דווקא ממאמצים רחבי היקף אלא מפעולות קטנות, ממוקדות היטב.

על מנת שנידע איפה לבצע את אותם שינויים קטנים אך משמעותיים, מציע סנג'י אבות טיפוס מערכתיים שיכינו אותנו לקראת מקרים שיתבצעו בעתיד. אחד מאותם אבות טיפוס הוא מגבלות לצמיחה לפיו תהליך מחזק מופעל על מנת להביא לתוצאה הרצויה. התהליך יוצר סחרחורת של הצלחה, אבל אגב כך מחולל גם תוצאים משניים המאיטים בסופו של דבר את ההצלחה.

אב טיפוס נוסף הוא העתקת הנטל. לפי אב טיפוס זה בעיה יסודית יוצרת תסמינים. האנשים מציעים לתסמינים אלה פתרונות פשוטים, אבל בסופו של דבר הבעיה מחמירה ואינה זוכה לטיפול.