לאומיות לפי ארנסט גלנר

לפי ארנסט גלנר, בספרו לאומים ולאומיות, באו לאומים לעולם רק עם הופעת המודרניזציה בכלל והתיעוש בפרט. במונחיו של גלנר, מודרניזציה מציינת מכלול מורכב של תמורות חברתיות קשורות הדדית, ההופכות חברות חקלאיות, על דפוסי ההיררכיה והאינטגרציה הדתית הפשוטים שלהן, לחברות חילוניות ומתועשות מורכבות, בעלות מדינות ביורוקרטיות רחבות היקף ודפוסים מורכבים ומשתנים של היררכיה ואינטגרציה. גלנר טוען שכל החברות העוברות מודרניזציה חייבות לפתח תרבות משותפת ושפה משותפת, שכן בלעדיהן דינן להתפורר. חלוקת העבודה המורכבת, שמתפתחת בכלכלות הנתונות בתיעוש, מחייבת אמצעי תקשורת פשוט ומשותף שיעמוד לרשות בני אדם על מנת לתפקד בהצלחה. כדי לקיים ביורוקרטיה מודרנית, מן ההכרח שהתושבים יהיו מסוגלים לקרוא את הטפסים שהיא מפיקה ואת ההנחיות שהיא מפרסמת.

הוא מוסיף שמעל הכול, חברות מורכבות ונוטות להתפצל כגון אלו זקוקות למשמעויות ולרעיונות משותפים, שיחברו בני אדם יחד לכדי מיזם משותף. כל הדברים הללו מחייבים חינוך המוני של האוכלוסייה, משתמע מכך שכל מדינה, הנתונה בתהליך מודרניזציה או רוצה ליזום מודרניזציה ולפתח מערכות ביורוקרטיות גדולות, חייבת להקים מערכת חינוך המונית, היוצרת אחידות ונשלטת בשלטון מרכזי, שתצליח לכפות מגבוה שפה אחת ותרבות אחת. שפות או תרבויות עממיות, פריפריאליות או כאלה השייכות למיעוטים, נדחקות בעצם אל מחוץ המערכת או מדוכאות דיכוי פעיל כדי ליצור תרבות לאומית המונית יחידה. באופן כזה צומח לאום יחיד בעל זהות לאומית אחת. לסיכום, לאומים אינם קהילות עתיקות יומין או אל-זמניות, המאוחדות בקשרי דם או תרבות, כי אם המצאה מודרנית המתאימה לדרישות התפקודיות והתרבותיות של חברות מודרניות.

 

 

מודעות פרסומת

לאומיות הגדרות

אומה

לפי סמית , אוכלוסיית אנשים שיש לה שם, השוכנת בטריטוריה היסטורית או במולדת ולכל חבריה יש מיתוסים וזיכרונות משותפים, מתרבות ציבורית המונית, כלכלה אחת, וזכויות וחובות משותפות (סמית, 2003, עמ' 15). 

לפי אנדרסון, קהילייה פוליטית מדומיינת – ומדומיינת כמוגבלת וכריבונית מעצם הגדרתה. מדובר בקהילה מדומיינת, משום שאפילו באומה הקטנה ביותר, אין החברים בה מכירים את רוב החברים האחרים, אינם פוגשים אותם, או אפילו אינם יודעים עליהם משהו, ועם זאת בתודעתו של כל חבר באומה יש דימוי של שייכותם לאותה קהילייה. היא מוגבלת, משום שאפילו לגדולה באומות יש גבולות סופיים, שמעבר להם שוכנות אומות אחרות. היא מדומיינת כריבונית, משום שהמושג "אומה" נולד בעידן שבו תנועת ההשכלה והמהפכה קעקעו את הלגיטימיות של ממלכה היררכית הנשלטת על ידי שושלת בתוקף צו אלוהי. ולבסוף, היא מדומיינת כקהילייה, משום שבלי קשר לאי השוויון והניצול השוררים בה, כל אומה נתפשת תמיד כאחווה עמוקה בין אנשים שנמצאים על אותו מישור (אנדרסון, 2000).

לאומיות

לטענתו של סמית, תנועה אידיאולוגית החותרת להשיג ולקיים אוטונומיה, אחדות וזהות, בשמה של אוכלוסייה שכמה מחבריה מאמינים שהיא אומה בפועל או בכוח (סמית, 2003, עמ' 15).

תיאוריה של לגיטימציה פוליטית התובעת, שגבולות אתניים לא יחצו גבולות פוליטיים, וביתר שאת, שגבולות אתניים בתוך מדינה לא יחצצו בין עלי השררה לבין שאר התושבים – דבר שהעיקרון בניסוחו הכללי יותר ממילא מוציא מכלל אפשרות (גלנר, 1994, עמ' 15).

קהילייה אתנית

לפי ההגדרה של סמית, אוכלוסייה אנושית שיש לה שם, מיתוסים של אבות קדמונים משותפים, זיכרונות היסטוריים משותפים, יסוד אחד או יותר של תרבות משותפת, זיקה למולדת ובמידה מסוימת של סולידריות, לפחות בקרב האליטות (סמית, 2003, עמ' 86)

מקורות

אנדרסון, ב' (2000). קהיליות מדומיינות. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

גלנר, א' (1994). לאומים ולאומיות. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

סמית, א"ד (2003). האומה בהיסטוריה. ירושלים: החברה ההיסטורית הישראלית.

השפעת חברת המידע על מדינת הלאום

הופעתם של הטלפון הנייד, שידורי הטלביזיה בלווין והאינטרנט גרמה לכך שהתקשורת מקצה אחד של כדור הארץ לקצה השני מתרחשת ממש כהרף עין. אירועים מרוחקים מוצגים לנו על מרקע הטלביזיה בעת התרחשותם ממש. כותרות העיתונים ומשדרי הטלביזיה מביאים לבתינו חדשות על משברים, חששות ובהלות המוניות שמהן משתמע כי השינויים בכל רחבי העולם יוצאים לגמרי מכלל שליטה. רבים מאיתנו חרדים לבטחונם הכלכלי והאישי בעקבות התמורות בכלכלה העולמית והוודאויות התרבותיות והפוליטיות מתעוררות בשל הופעתן של תנועות חדשות והתפתחותן של מוסדות חדשים. דומה שסמכותן של מדינות לאום נפרדות ומוסדות חברתיים מסורתיים הולכת ונעשית מיותרת לנוכח הכוחות הגלובליים רבי העוצמה והדומיננטיים לכאורה. אפילו ערכו של הכסף שבכיסינו תלוי בתנודות של שוקי ההון העולמיים. נראה שאנו חיים בעולם של שינוי ואי ודאות הולכים וגוברים. עולם שגידנס אפיין אותו "כעולם בדהירה". אנו נדחפים לתוך סדר גלובלי שאיש איננו מבין אותו במלואו אולם הוא גורם לכולנו לחוש בהשפעותיו. מעל הכל נראה שקיימת הסכמה רחבה שמדינות הלאום שקיומן וריבונותן נתפסו כבסיס הסמכות הפוליטית בשלוש מאות השנים האחרונות ניצבות עתה מול אתגרים דרמטיים (הלד, 2005). להמשיך לקרוא

מדינת לאום ולאומיות

מדינת הלאום היא היחידה הפוליטית הבסיסית של המערכת הבינלאומית הנוכחית. קיימים חילוקי דעות לגביה ברמה ההגדרתית. מקורם של חילוקי דעות אלה במיזוג שהיא יוצרת בין שני מרכיבים בעלי מקורות סמכות והיגיון שונים – המדינה הטריטוריאלית והלאום. להמשיך לקרוא