ממשלת פיצל בדמשק

בימים אלה על רקע התפרקותה האפשרית של סוריה למספר מדינות על רקע עדתי ודתי עולה השאלה מתי הייתה בעצם מדינה זו ישות שלמה העומדת בפני עצמה. במאמר זה רצוני להחזיר אותנו אחורה בזמן לראשית המאה הקודמת, לתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. תקופה בה חולק המזרח התיכון למדינות השונות על חורבותיה של האימפריה העות'מאנית. להמשיך לקרוא

הרקע האידיאולוגי להקמת הקהילה הערבית המאוחדת

רעיון הפאן-ערביות, אשר הופיע לראשונה במהלך שנות מלחמת העולם השנייה כאידיאולוגיה בקרב השכבות המשכילות והמבוססות, המשיך לשחק תפקיד חשוב במערכת הפוליטית הסורית. תכניות לאיחוד ערבי, המתרכזות סביב דמשק, נשארו רבות עוצמה כתמיד. בשום מדינה ערבית אחרת לא היה הדחף לאיחוד חזק כל כך ושום מדינה ערבית אחרת לא טענה בלהט שהיא היא מולדת הערביות. חלום העצמאות הערבית, שנתגבש עם פרוץ המרד הערבי חזה מלבן ערבי גדול לחוף הים התיכון הכולל את סוריה, לבנון, פלסטין ואת עראק. עם סיומו של המנדט הצרפתי בסוריה באפריל 1946 עדיין לא גובשה זהותה הלאומית של סוריה. התמיכה ברעיון האיחוד הערבי היווה איום על עצם קיום המשטר הסורי החדש ועל זהותו. שתי המפלגות הגדולות בפרלמנט הסורי ? מפלגת העם והמפלגה הלאומית ?  תמכו באיחוד ערבי, תוך כדי שמירה על עצמאותה של סוריה ועל מעמדה המיוחד. הממשלות הסוריות מתוך מגמה לחזק את שלטונם תמכו ברעיון הפאן-ערביות. להמשיך לקרוא