על היחס בין תרבות וטכנולוגיה

התרבות הגלובלית מופצת באמצעות רשת מורכבת של טכנולוגיות הפצה ונקלטת באמצעות מגוון הולך וגדל של טכנולוגיות ביתיות. משום כך הטכנולוגיה מעורבת לעתים קרובות במחלוקות בדבר תפוצתה העולמית המתרחבת של התרבות. הטכנולוגיה לא רק מככבת במחלוקות על גלובליזציה – רבים רואים בה את המאפיין המובהק ביותר של העידן הנוכחי. בכל קשת התחומים והמוסדות החברתיים – עבודה, משפחה, פנאי, חינוך ואפילו הבניית הזהות – ההתפתחויות הטכנולוגיות נתפסות כבעלות חשיבות עצומה לתהליכי השינוי. על פי התזה הזאת, שאפשר לכנותה התזה בדבר "חברת המידע", טכנולוגיית המידע היא סימן היכר מרכזי של הסדר החברתי העכשווי, וזרמים ורשתות של המידע הם הבסיס לארגונו.  להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

השפעת חברת המידע על מדינת הלאום

הופעתם של הטלפון הנייד, שידורי הטלביזיה בלווין והאינטרנט גרמה לכך שהתקשורת מקצה אחד של כדור הארץ לקצה השני מתרחשת ממש כהרף עין. אירועים מרוחקים מוצגים לנו על מרקע הטלביזיה בעת התרחשותם ממש. כותרות העיתונים ומשדרי הטלביזיה מביאים לבתינו חדשות על משברים, חששות ובהלות המוניות שמהן משתמע כי השינויים בכל רחבי העולם יוצאים לגמרי מכלל שליטה. רבים מאיתנו חרדים לבטחונם הכלכלי והאישי בעקבות התמורות בכלכלה העולמית והוודאויות התרבותיות והפוליטיות מתעוררות בשל הופעתן של תנועות חדשות והתפתחותן של מוסדות חדשים. דומה שסמכותן של מדינות לאום נפרדות ומוסדות חברתיים מסורתיים הולכת ונעשית מיותרת לנוכח הכוחות הגלובליים רבי העוצמה והדומיננטיים לכאורה. אפילו ערכו של הכסף שבכיסינו תלוי בתנודות של שוקי ההון העולמיים. נראה שאנו חיים בעולם של שינוי ואי ודאות הולכים וגוברים. עולם שגידנס אפיין אותו "כעולם בדהירה". אנו נדחפים לתוך סדר גלובלי שאיש איננו מבין אותו במלואו אולם הוא גורם לכולנו לחוש בהשפעותיו. מעל הכל נראה שקיימת הסכמה רחבה שמדינות הלאום שקיומן וריבונותן נתפסו כבסיס הסמכות הפוליטית בשלוש מאות השנים האחרונות ניצבות עתה מול אתגרים דרמטיים (הלד, 2005). להמשיך לקרוא