תפקידי ההגנה המרחבית

למערך ההגנה המרחבית יש תפקידים הן במלחמה הן בביטחון השוטף. תפקידה העיקרי של ההגנה המרחבית בעת מלחמה הוא במגננה. מערך ההגנה המרחבית הבנוי ללחימה במצבים של ניתוק מאפשר לכוחות צה"ל שפטורים מהגנה על היישובים לפנות כוחות למתקפה על מנת שיוכלו להתפנות להתקפה על האויב. כמו כן, יישוב בכלול במערך ההגנה המרחבית מאלץ את האויב להקצות כוחות לכיתורו של היישוב, דבר הפוגע במאמץ המלחמתי שלו.

כמו כן, ציוד הישובים והאזורים בכלי נשק מתאימים מאפשר לישוב או לאזור לבלום לזמן מסוים את ההתקדמות של האויב המצויד בשריון ובארטילריה ולשבור את תנופת מתקפתו. קיומם של הישובים על צירי הפריצה של האויב מהווה סיכון והטרדה למערך הלוגיסטי שלו ויכול לסכן את עצמת המתקפה ואולי גם את המשכה.

מציאותם של אנשי ההגנה המרחבית דרך קבע בגזרה והכרתם את השטח הכרות מעמיקה עושה אותם גורם מודיעיני אמין ויעיל. סיורים ותצפיות המבוצעים על ידי אנשי ההגנה המרחבית יכולים  לספק לדרגים השונים של המודיעין מידע חיוני לפעולות יזומות על ידי צה"ל.

תרומה אחרת של ההגנה המרחבית המאמץ המלחמתי היא במיקסום מצאי כוח האדם והאמצעים הלוגיסטיים ביישובים. כמו כן הגשמת העיקרון של מלחמה עיקשת על כל יישוב ואי-פינוי לוחמים יש חשיבות רבה מבחינת המוראל.

מבחינת ביטחון שוטף, קיומם של יישובים מבוצרים, מאומנים ומצוידים על קו הגבול מכבידים על פעילותם של מסתננים. כמו כן, נוכחות, פעילות ותנועה של מתיישבים בגבולות הם תצפיות ופטרולים מנקודת ראות מודיעינית וביטחונית בעלות ערב רב כאמצעי התרעה המונע הפתעות.

מודעות פרסומת

הקונספציה של ההגנה המרחבית

דני נוי, במאמרו על ההגנה המרחבית, בוחן את הקונספציה של ההגנה המרחבית על בסיס ההנחות והנתונים שבלב תפיסת הביטחון של מדינת ישראל. על סמך הנחות אלה הוא מתווה את עיקרי התפיסה של ההגנה המרחבית. רכיב מרכזי הוא שאין שליטה ממשית בשטחי מדינת ישראל ללא אחיזה התיישבותית ולקיומם של יישובים במקומות חיוניים יהיה משקל רב בעיצוב גבולותיה של מדינת ישראל.

רכיב נוסף מדבר על כך שכל העם צבא וכולו נושא בנטל הביטחון. דבר זה חיוני על מנת למצות את מלוא יכולתו של העם בהגנה על הנפש, הרכוש והקיום הלאומי. כמו כן מחייב הדבר חלוקת הנטל והתפקידים בענייני ביטחון שמלבד שהיא מחייבת היא בנויה על ההכרה, ההתנדבות והמוטיבציה של העם.

כמו כן, כל ישוב הוא שטח חיוני שלוחמים עליו לחימה עיקשת. אדם הלוחם על ביתו ועל משקו נלחם ביתר חירוף נפש ביתר הכרה וביתר עקשנות. רמת לחימה כזאת מאפשרת יכולות עמידה גדולה מהרגיל. יתר על כן, הכרת אנשי הישוב את האזור וסביבתו מקנה להם יתרון על האויב.

ההגנה המרחבית עגונה בתפישה של צה"ל ובתורתו הכתובה כיסוד מוצק לבלימה ומגננה בעת מלחמה וכגורם בעל משמעות בביטחון השוטף. כמו כן היא שלובה במערך צה"ל ופיקודו ובהיותה כוח לוחם ובולם היא מאפשרת תגובה מהירה ביותר על הפתעות מקומיות.

מקומם של הישובים ומבנם מאפשרים סיוע מרבי ולוגיסטי, מוראלי ומעשי ליחידות צה"ל באותו מרחב. הישובים המאורגנים במסגרת ההגנה המרחבית יכולים לשמש כבסיס לחימה וזינוק לפעולות יזומות על ידי צה"ל.

סכנת חדירת האויב לתוך שטח המדינה בחזית זו או אחרת מחייבת בין היתר בניית מערך הגנה לעומק. לפיכך צריכה ההגנה המרחבית להיות בנויה לא בקווים דקים בגבולות העימות אלא ביחידות לעומק החזית שמשולבות בכוחות צה"ל. מלבד זאת כל אזורי הארץ חייבים להיות ברי הגנה בשל היותה של ישראל מוקפת אויב מכל צדדיה.

בכדי שתוכל ההגנה המרחבית למלא את יעודה ולבצע את משימותיה היא חייבת להיות מצוידת בביצורים, כוח אדם, נשק, ציוד לחימה, מזון ומים התואמים את שיטות הלחימה ואמצעי הלחימה המקובלים באותה עת. כל זאת על מנת שתאפשר מספר ימי לחימה בניתוק מוחלט תוך שחרור המאמץ הלוגיסטי של צה"ל לגזרות אחרות.

מיקומם של הישובים בשטחים חיוניים השולטים על צירי פריצה של האויב משמש אחד היסודות לשליטת המדינה על גבולותיה ומרחביה. על כן יש לקביעת מיקומם של היישובים יש להתחשב בתפיסת שטחים החולשים על צירי תנועה ופריצה אפשריים של האויב. יש לבחור מקום המאפשר יכולת עמידה עצמאית של הישובים. יש להקים רשת של סיוע בין הישובים השונים. כמו כן יש ליצור מערך הגנה בעומק התואם את שיטות ואמצעי הלחימה המקובלים.

התגבשות תפיסת ההתיישבות הביטחונית

לפי אסנת שירן בספרה נקודות עז, התפתחותה והתגבשותה של תפיסת הפונקציה הביטחונית של ההתיישבות, מראשית ההגשמה הציונית בארץ עד לסוף תקופת המאבק היה מהלך ההתפתחות מדורג, אבולוציוני, כמו התפתחות המפעל הציוני כולו. להמשיך לקרוא