עתיד המדינה במזרח התיכון

האביב הערבי ועלייתו של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) הביא אנשים רבים להאמין שהנה מתמוטט הסדר הקיים בעולם הערבי ומגיע קיצה של המדינה הערבית במזרח התיכון. אך כעבור זמן לא רב התברר כי חרף ההצלחה בהפלת השליטים במצרים ובתוניסיה, חלק גדול מן הסדר הפוליטי הישן שרד וחלק מההתקוממויות עממיות נכשלו לחלוטין. להמשיך לקרוא

על היחס בין תרבות וטכנולוגיה

התרבות הגלובלית מופצת באמצעות רשת מורכבת של טכנולוגיות הפצה ונקלטת באמצעות מגוון הולך וגדל של טכנולוגיות ביתיות. משום כך הטכנולוגיה מעורבת לעתים קרובות במחלוקות בדבר תפוצתה העולמית המתרחבת של התרבות. הטכנולוגיה לא רק מככבת במחלוקות על גלובליזציה – רבים רואים בה את המאפיין המובהק ביותר של העידן הנוכחי. בכל קשת התחומים והמוסדות החברתיים – עבודה, משפחה, פנאי, חינוך ואפילו הבניית הזהות – ההתפתחויות הטכנולוגיות נתפסות כבעלות חשיבות עצומה לתהליכי השינוי. על פי התזה הזאת, שאפשר לכנותה התזה בדבר "חברת המידע", טכנולוגיית המידע היא סימן היכר מרכזי של הסדר החברתי העכשווי, וזרמים ורשתות של המידע הם הבסיס לארגונו.  להמשיך לקרוא

האידאל הווסטפלי

לפי אנתוני מק'גרו, במאמרו מעתק בעוצמה – מממשלות הלאום לממשל גלובלי?[1], אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר של כל מפה מדינית של העולם בימינו הוא חלוקתו של המרחב הגיאו-פוליטי לישויות טריטוריאליות מתוחמות וקבועות. מבחינה מדינית, האנושות מחולקת כיום ל-190 או יותר קהילות נבדלות, כלומר מדינות לאום. הדבר נראה בעינינו טבעי- אלו הם פני העולם כיום, וכך הם זה זמן-מה – אבל קרטוגרפים מימי הביניים, למשל, היו תמהים על כך. בתקופה ההיא העולם היה מאורגן על-פי דתות ואימפריות, שהיו משוללות גבולות מדיניים ברורים. אפילו לפני מאה שנה בלה היתה מפת העולם שונה לגמרי. במשרד החוץ בווייטהול עדיין מתנוססת על אחד הקירות מפה של העולם במאה התשע-עשרה, שבה חלק גדול מפני כדור הארץ מכוסים בכתם ורוד, המייצג את האימפריה הבריטית. והרי ניתן לומר שמפות מגלמות הנחות באשר לצורת הארגון הפוליטי המצויה – והרצויה – של העולם. להמשיך לקרוא

בין שמדובר בתחו…

בין שמדובר בתחום המסחר, הכספים או מהירות התקשורת והיקפה – המידה שבה שווקים לאומיים ותרבויות לאומיות חודרים אלו לאלו היא חסרת תקדים. אנחנו מעשנים סיגריות מרלבורו, אוכלים סושי, משתמשים ב"חלונות" [של מיקרוסופט]… מתנסים בדיקור סיני, קוראים את העיתון קוסמופוליטן, מזמינים פיצה וצופים ב-CNN בכל מקום שאנו נמצאים בו. האנגלית הולכת ונהפכת לשפת התקשורת הבינלאומית, בין למטרות פיקוח אווירי ובין לכתבי עת מדעיים; תרבות אתרי הסקי, חדרי העסקאות ושדות התעופה היא הומוגנית. מכנסי ג'ינס כחולים, סווטשרטים ונעלי ספורט נפוצים בכל מקום.

Hutton, W. (1997) The State to Come, London, Vintage, p. 55

בעיני רבים החיי…

בעיני רבים החיים מחוץ לאירופה ולצפון אמריקה, [הגלובליזציה] …נראית כמו התמערבות, או אולי אמריקניזציה, משום שארצות הברית היא כיום מעצמת-העל היחידה, והיא תופסת מקום דומיננטי בסדר העולמי מבחינה כלכלית, תרבותית וצבאית. רבים מן הביטויים התרבותיים של הגלובליזציה הבולטים ליותר לעין הם אמריקניים – קוקה קולה, מקדונלדס. …[מכיוון שבסיסם של מרבית התאגידים הבינלאומיים נמצא בארצות הברית ובחצי הכדור הצפוני,] השקפה פסימית על הגלובליזציה היתה רואה בה במידה רבה עניין של הצפון המתועש, שהתפקיד הפעיל שממלאות החברות המתפתחות בחצי הכדור הדרומי הוא לכל היותר שולי. על-פי השקפה כזאת, הגלובליזציה הורסת תרבויות מקומיות, מעמיקה את הפערים בעולם ומחמירה את מצבם של המרוששים. יש הטוענים שהגלובליזציה יוצרת עולם של מנצחים ומפסידים – מעטים נמצאים על המסלול המהיר לשגשוג, והרוב נידון לחיי אומללות וייאוש… [בעשור האחרון של המאה העשרים] חלקם של שני העשירונים העניים ביותר באוכלוסיית העולם הכלל-עולמית ירד מ-2.3% [שיעור עלוב שלעצמו] ל-1.4%… [בשעה ש]תאגידים עולמיים אחדים מוכרים מוכרים בארצות פחות מפותחות מוצרים הנמצאים בפיקוח או אסורים במכירה בארצות הצפון המשגשגות יותר… זה נראה כמו "שוד גלובלי" יותר מאשר "כפר גלובלי".

Giddens, A. (1999) Runaway World, the BBC Reith Lectures, London, BBC Radio 4, BBC Education, Lecture 1.  

לרובם המכריע של…

לרובם המכריע של בני האדם, המאפיין הבסיסי של העולם המודרני היא עובדת היותו מחובר. שום מקום איננו מרוחק מכפי שהיו מקומות כה רבים לפני מאה שנה ואפילו בדור הקודם.

המימד הפשוט ביותר של המחוברות הזאת הוא התקשורת. קרוב למיליארד בתים יכולים כיום לדבר זה עם זה בתוך שניות ספורות. טכנולוגיות איכון עולמי יכולות לאתר מיקום בכל רחבי כדור הארץ. אפשר לקחת טלפונים ניידים לראשי צוקים ומדבריות. אולם יש גם ממדים גורליים אחרים: שינויים אקלימיים גלובליים, הידלדלות שכבת האוזון וזיהום האוקיינוסים – כל אלה מקרבים את תושבי העולם אלו לאלו, ולו רק משום שהחלטות המתקבלות במקום אחד קובעות את גורלם של מקומות אחרים. התוצאה היא מצב מוזר וחדש. ריחוק ובידוד היו פעם תנאי חייהם של העניים. כיום רק העשירים המופלגים מסוגלים להימלט בקלות מן הזולת, ואפילו הם תלויים בצבאות של עוזרים להגנה על פרטיותם.

רמה כזאת של מחוברות לא תוכננה מראש. לאיש לא היה תרשים מוקדם של התכווצויות העולם.

Mulgan, G. (1998) Connexity: Responsibility, Freedom, Business and Power in the New Century, London, Vintage, p. 19

גלובליזציה היא …

גלובליזציה היא הסיסמה החמקמקה, המסוכנת והחשובה ביותר של סוף המאה העשרים. היא חמקמקה מכיוון שיש לה מובנים ושימושים רבים. היא מסוכנת משום שלעתים קרובות מידי משתמשים בה כהצדקה תקיפה ופשטנית להתפשטותם האינסופית של יחסים קפיטליסטיים בלתי מרוסנים לתוך כל תחום מתחומי החיים ובכל קצות תבל. היא חשובה משום שוויכוחים על הגלובליזציה עשויים לשפוך אור על עולם שבו הזמן והמרחב נדחסו עד כדי כך, שלפעולות בקצה מרוחק של העולם נודעות השלכות מהירות וכבדות משקל על בני אדם ומקומות המצויים הרחק משם.

Wiseman, J. (1998) Global Nation? Australia and the Politics of Globalisation, Cambridge, Cambridge University Press, P. 1