על היחס בין תרבות וטכנולוגיה

התרבות הגלובלית מופצת באמצעות רשת מורכבת של טכנולוגיות הפצה ונקלטת באמצעות מגוון הולך וגדל של טכנולוגיות ביתיות. משום כך הטכנולוגיה מעורבת לעתים קרובות במחלוקות בדבר תפוצתה העולמית המתרחבת של התרבות. הטכנולוגיה לא רק מככבת במחלוקות על גלובליזציה – רבים רואים בה את המאפיין המובהק ביותר של העידן הנוכחי. בכל קשת התחומים והמוסדות החברתיים – עבודה, משפחה, פנאי, חינוך ואפילו הבניית הזהות – ההתפתחויות הטכנולוגיות נתפסות כבעלות חשיבות עצומה לתהליכי השינוי. על פי התזה הזאת, שאפשר לכנותה התזה בדבר "חברת המידע", טכנולוגיית המידע היא סימן היכר מרכזי של הסדר החברתי העכשווי, וזרמים ורשתות של המידע הם הבסיס לארגונו.  להמשיך לקרוא

הצעת השלום של חוסני זעים

במהלך המשא ומתן של שביתת הנשק באביב 1949 בין ישראל לסוריה, הציע חוסני זעים, מי שהיה שליטה הצבאי של סוריה באותה תקופה, שסוריה תחתום על הסכם שלום מלא עם ישראל. לפי הצעתו, הסכם זה יכלול גבולות פתוחים וחילופי שגרירים מיידיים, וכן שיתוף פעולה כלכלי וצבאי. הוא אף הציע ליישב 250,000 עד 300,000 פליטים פלסטינים באזור הג'זירה בסוריה כחלק מהסכם השלום, אך עמד על כך שישראל תוותר ויתורים טריטוריאליים ושהוא ודוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל, ייפגשו על מנת לדון על הסכם השלום. אלא שבן-גוריון סירב להיפגש עם זעים כל עוד לא התחייבה סוריה לפנות את השטחים שכבשה במלחמת 1948 ולשוב לגבול הבינלאומי. להמשיך לקרוא

ההשקפה הסונית על העלווים

בניתוח מצב העניינים בסוריה מרבים להתייחס למתחים הבין-עדתיים כאחד הגורמים להידרדרות המצב בסוריה מאז האביב הערבי. מתחים אלה היו קיימים לאורך כל שנות קיומה של סוריה כמדינה והיו בין הגורמים לניסיון של האחים המוסלמים להפיל את שלטון נבעת' בשנות השבעים והשמונים שנסתיימו בכישלון. ברצוני להביא ברשומה זו דוגמה ליחסם של הסונים למיעוט העלווי השולט בסוריה.

ד"ר עומאר פ. עבדאללה מ"החזית המוסלמית הסורית" (הסונית), שפעלה בשנות השמונים בדרכים אלימות בניסיונותיה להפיל את המשטר העלאווי, מספר בספרו, המאבק הלאומי בסוריה[1], על הבוז והזלזול המאפינים את יחס הסונים לעלווים. להלן מספר ציטוטים מדבריו:

"הנוצַיירים (עלווים) קרואים על שם אבו-שואייב מוחמד איבן נוצייר א-נומיירי, שהתרועע על פי דיווחים בחוגי שלושת האִמאמים האחרונים, המתיחסים לנביא על הדוקטרינה האמאמית השיעית … תורתו והצהרותיו של איבן נוצייר הביאו אותו לידי סכסוך עם האמאמים שדנו אותו לגנאי ולקללה, והזהירו את תומכיהם מהסכנה הגדולה שבתורתו …"

"אבן נוצייר טען לסמכות בלעדית לפרש את תורת האִמאמים. הוא הכריז על עצמו כ'באב' (שער) האמאמים וה'חוגה' (ההוכחה הגלויה) שלהם. מקורות שיעיים וסוניים כאחד מוסיפים, כי הוא דחה את הדוקטרינה האיסלאמית בדבר סופיות הנבואה, והכריז על עצמו כעל נביא-שליח."

"הנוציירים הופיעו עם כן הופיעו עם כן כנוהים אחר איבן נוצייר – מוקעים על-ידי אותם אמאמים שטענו להיות תומכיהם … לעתים הם מוחלפים עם קבוצות דומות בחלקן באנַטוליה ובכורדיסטן, אשר כמוהם מאמינים כי עַלי איבן-טאלב מקורבו, בן דודו וחתנו של הנביא, היה התגלמות אלוהית. בלבול זה הוא חלק מהסבר לכך שהנוצַיירים מכונים כיום עלאווים … הנוציירים לא היו ידועים רשמית כעלאווים עד ספטמבר 1920, כאשר כוחות הכיבוש הצרפתיים החלו להתייחס אליהם בשם זה. הנוציירים העדיפו בדרך כלל להיקרא עלאווים מאחר ששם מכובד זה לא הוכתם בסטיגמה של קשרי העבר. הדבר גם הקל עליהם להציג עצמם כענף בתוך השיעה …"

"הנוציירים מסווגים בספרים העוסקים בכפירה סונית ושיעית כעדה שיעית קיצונית (עֻלאת) … עדות קיצוניות דומות ניסו למצוא מפלט מאחורי אמאמים אחרים, אך האמאמים הוקיעו אותם תמיד ולחמו בהם ובתומכיהם. בקיצוניותם הם דומים לבַהאים, הבַאבים, הבֶקטאשים, הקאדייאנים וקבוצות דומות שצמחו בקהילה המוסלמית. ניתן להוסיף שכמו הבהאים באירן והקאדיאינם בפקיסטן, הנוציירים מילאו תפקיד דומה של השתעבדות לאינטרסים אימפריליסטים. כפי שיתבהר מאוחר יותר, זהו תפקיד הנוציירים בסוריה כיום. בעבר הם מילאו תפקידים דומים של שיתוף פעולה מלא לטובת הצלבנים, הטאטרים כנגד האוכלוסיה המוסלמית באזור …"


[1] מצוטט בזרקור למזרח התיכון, דו"ח מס 35, כרך 12, 1 באוגוסט 1984.

מקורותיה של הפאן-ערביות במצרים

בשנים הראשונות לאחר הפיכת הקצינים (יולי 1952) של גמאל עבד אל-נאצר באופן הדרגתי ועקבי אידיאולוגיה פאן-ערבית במדיניות החוץ המצרית, כאשר רכיב עיקרי בתפיסה זו, לפחות עד שנת 1958, היה ה"איבה להשפעת המערב". להמשיך לקרוא

שקיעתה של הפאן-ערביות

בינואר 1970 פרסם מרכז ההסברה חוברת על נאצר ושקיעת הנאצריזם. במסגרת זה הובאו דבריו של העיתונאי הלבנוני מישל אבו-ג'ודה. בדבריו הוא הגיב על כשלון ועידות הפסגה הערביות – המוסד אשר יסד נאצר לאחר שבראשית שנות השישים נכשלו מאמציו לכונן איחודים יוניטריים או פדרטיביים בעולם הערבי. תוך כדי הוא הפנה את הסרקזם שלו נגד הטרמינולוגיה הנאצריסטית בנושא האיחוד הערבי. להלן תוכן דבריו:

היטיבו לעשות שליטי ערב בהסכימם, בכתב, על מה שנקרא מזימת השתיקה. השתיקה איש כלפי רעהו, השתיקה בעניין מצבם, השתיקה בעניין משטריהם, השתיקה בעניין קיומם. לאחר שבע עשרה שנה לבעיית פלשתין, ושש עשרה שנה להפיכות הצבאיות בשם פלשתין, קרה שהמהפכנית הצבאיים, הסוציאליסטים, האיחודיים ומחוללי השינויים נפגשו עם שארית אלה הנוגדים אותם, והגיעו יחד עמם להשלמה עם העובדות כדלהלן:

לא איחוד כולל, ולא איחוד משולש, ולא איחוד זוגי, ולא איחוד השורה, ולא איחוד המטרה, ולא איחוד של רצון, ולא איחוד מדיניות. היינו – אין תחליף ללידה הערבית; היר תהיה ליגת מסגרות מדיניות, וליגת משטרים ולא ליגת העמים …

האם יש לנו צורך במפקדות חדשות לצורך סיבוב שני? מפקדות מהפכניות, צבאיות, סוציאליסטיות, איחודיות, ומחוללות שינויים? או שהעמים יבקשו את ההודעות ואת המסמכים של קזבלנקה כדי לחתום עליהם: מסכימים. מסכימים. פלשתין לפלשתינאים. והמשטר לשליטים, למלכים, לנשיאים ולאנשיו צבא. להתראות באלג'יריה ושנה טובה. שנה טובה לנשארים. ולאלה שיישארו. מבין השליטים הצבאיים והלא צבאיים.

הדברים פורסמו במקור באל-נהאר, 18 בספטמבר 1965. כבר אז קלטו והבינו אנשים, שבעולם הערבי (ולצערנו לא רק שם…) , המהפכות והשינויים הם בעיקר עניינים של רטוריקה וססמאות. למרות כל זאת אנחנו ממשיכים להאמין לססמאות ולהבטחות לשינויים בתקווה לשחר של יום חדש. והמבין יבין …

תפיסת השקיעה של פול קנדי

מאז שנות השבעים ועד היום פרחה בארצות הברית הגות שקיעה אמריקנית שחזתה את נסיגת מעמדה של מנהיגת העולם המערבי (קרי: ארצות הברית). במאמר זה אביא סקירה בנוגע לאחד החוקרים הבולטים בזרם הגותי זה. החוקר הוא פול קנדי וספרו עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות שפורסם ב-1987. להמשיך לקרוא

תחזיות והערכות בנוגע לתורכיה

לאורך השנים מפורסמות הערכות שונות בנוגע למזרח התיכון שברוב המקרים מלווות בתחזיות לגבי העתיד. במאמר זה אבחן מספר הערכות ותחזיות הקשורות לתורכיה ופורסמו סביב עלייתה לשלטון של מפלגת הצדק והפיתוח בראשות ארדואן לשלטון. מטרתי להראות שרובם של הניתוחים מתאימים לזמן פרסומם למרות שלפעמים יש תחזיות שעלולות לדייק במידה מסוימת אבל גם אז יכול להתרחש מאורע אותו אף אחד לא צפה ויכול לשנות את כל מה שחשבנו קודם לכן. להמשיך לקרוא