דורות והמשכיות ביישוב העברי

כבר התייחסתי בעבר לטענתו של חגי ארליך, שאחד הכוחות הראשיים, שהניעו את המעבר בין הזהויות בחברות הערביות של המזרח התיכון, הוא המאבק בין הדורות. כאשר כל דור, אותו הוא מכנה  דור היסטורי, מנסה לעצב את המציאות לפי תפיסותיו, על ידי כך שהוא קורא תיגר על ערכי הדור הישן ומנסה ליישם את תפיסותיו במטרה לשנות את המציאות. במאמר זה אביא את דבריו בנוגע למקומם  של הבדלי הדורות בתולדות היישוב העברי כפי שהובאו בספרו דורות של מרי: סטודנטים ואוניברסיטאות במזרח התיכון. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

תיאוריות להתהוות מדינה יהודית בארץ ישראל

באחד מתיקי משרד החוץ בארכיון המדינה מצאתי תמצית מפורטת של עבודת דוקטורט במשפטים שנעשתה באוניברסיטה הישועית בבירות. עבודה זו נכתבה על ידי עורך דין מרוני ולפי כותב התמצית מהווה מקרה רציני ראשון מצד אדם ששפת אמו ערבית לנסות לבדוק בעיות ציוניות תוך כדי ניסיון להיות אובייקטיבי. אותו עורך דין סובר שהציונות מקפחת את האינטרסים הצודקים של הערבים והוא מנסה לחפש תרופה לדבר. הצעתו לערבים היא להסכים למדינה יהודית מצומצמת כסייג לסכנת הציונות לשאר חלקי ארץ-ישראל והוא מוכיח כי המדינה היהודית כבר קיימת למעשה, בין אם מכירים בעובדה או לא. להמשיך לקרוא

הצעת השלום של חוסני זעים

במהלך המשא ומתן של שביתת הנשק באביב 1949 בין ישראל לסוריה, הציע חוסני זעים, מי שהיה שליטה הצבאי של סוריה באותה תקופה, שסוריה תחתום על הסכם שלום מלא עם ישראל. לפי הצעתו, הסכם זה יכלול גבולות פתוחים וחילופי שגרירים מיידיים, וכן שיתוף פעולה כלכלי וצבאי. הוא אף הציע ליישב 250,000 עד 300,000 פליטים פלסטינים באזור הג'זירה בסוריה כחלק מהסכם השלום, אך עמד על כך שישראל תוותר ויתורים טריטוריאליים ושהוא ודוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל, ייפגשו על מנת לדון על הסכם השלום. אלא שבן-גוריון סירב להיפגש עם זעים כל עוד לא התחייבה סוריה לפנות את השטחים שכבשה במלחמת 1948 ולשוב לגבול הבינלאומי. להמשיך לקרוא

הדימוי הגרעיני של ישראל בעיני הערבים

לרגל 48 שנה למלחמת ששת הימים פרסם ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון שורה של מסמכים וביניהם פרוטוקולים של ישיבה משותפת לועדת השרים המורחבת לענייני ביטחון ביחד עם פורום המטה  הכללי של צה"ל שנערכה ב-2 ביוני 1967. לפי הכתוב בעיתונים מדובר בשורה של גילויים מרעישים המוסיפים לנו מידע שלא ידענו קודם לכן. אך לפחות בנוגע לישיבה המדוברת אין מדובר בגילוי חדש. כבר בשנת 2004 צוטטו חלקים מישיבה זו בספרו של עמי גלוסקא אשכול תן פקודה: צה"ל וממשלת ישראל בדרך למלחמת ששת הימים, 1967-1963.[1] במאמר זה אתייחס לסוגיה נוספת שהובלטה בפרסומים בעיתונות (וכמובן נזכרה כבר קודם לכן בספרו של גלוסקא ובספרים אחרים) והיא סוגיית הכור הגרעיני בדימונה. להמשיך לקרוא

הקיבוץ המאוחד: ממשימתיות לרווחה

בתקופת המנדט היה הקיבוץ המאוחד התנועה הקיבוצית הגדולה והמרכזית ביישוב. הוא מילא משימות רבות בכל תחומי הגשמת החלוציות: הוא הוביל את מעשה ההתיישבות; אנשיו מילאו חלק מרכזי בעלייה ובהעפלה; בתחום הביטחוני הוא היה מזוהה עם הפלמ"ח. תהליך הגידול והכיבוש המרשים נבלם עם הקמת המדינה. סימן וסמל משמעותי לכך היה השינוי בתחום ההתיישבותי. הקיבוץ המאוחד איבד את מעמדו המרכזי: מ-1952 ועד מלחמת ששת הימים הוא הקים רק יישוב אחד (איילות, ליד אילת), לעומת 75 היישובים שהוא הקים בחצי יובל שנים, מאז הקמתו ב-1927.

מאמר זה מטרתו לסקור את תולדות הקיבוץ המאוחד מעת היווסדו ב-1927 ועד לשנות השישים ואת השינויים שחלו בו במרוצת אותן השנים. חילקתי את המאמר לשלושה חלקים, והם הקיבוץ המאוחד בתקופת טרום המדינה, הקיבוץ המאוחד בעשור הראשון למדינה והתמורות במהלך העשור השני.

לקריאת המאמר

תקרית האון (7 באפריל 1967)

היום לפני 48 שנים אירעה אחת התקריות החמורות במסגרת אירועי הביטחון השוטף בגבול הישראלי-סורי. יש האומרים שאפילו היתה אבן דרך מרכזית בדרך למלחמת ששת הימים. להלן תיאור התקרית.

עולם הידע של יובל

שלוש חלקות מצפון-מזרח לקיבוץ האון באזור המפורז הדרומי לא נחשבו לחלקות בעיתיות במסגרת המאבק על זכויות העיבוד באזורים המפורזים; אולם במהלך הדיונים עם משקיפי האו"ם במגמה להגיע לסימון גבולות עיבוד שיהיו מוסכמים גם על הסורים, החלו הסורים להחריף את מצב הביטחון השוטף אף באזור זה. לא אחת היה צורך להפסיק את העבודה בחלקות אלה מחמת תקריות ירי.

עם חידוש העבודה ב-7 באפריל 1967 נפתחה על הטרקטורים אש מנשק קל מהמוצב הסורי בעמראת עז אל-דין. כוחות צה"ל השיבו אש והתקרית הלכה והחריפה עד כדי הפעלת תותחים, מרגמות וטנקים. תוך כדי חילופי האש הפגיזו הסורים גם את תל-קציר. ההפגזה הכבדה של הסורים על הטרקטור המשוריין נמשכה, ומטוסי חיל האוויר תקפו את מקורות האש. במהלך פעילות חיל האוויר נראו שני מטוסים סורים ובמהלך קרב אוויר הופל אחד המטוסים הסורים.

במהלך התקרית הפגיזו תותחים סורים את עין-גב ובשלב מאוחר יותר החלו בהפגזה על קיבוץ גדות שבאזור המפורז המרכזי, הרחק מזירת ההתרחשויות. מטוסי חיל האוויר…

View original post 171 מילים נוספות

מבצע עזה ומדיניות ארצות הברית כלפי ישראל

ב-28 בפברואר 1955 פשטה פשטו שתי פלוגות צנחנים של צה"ל פשטו על מחנה של הצבא המצרי ועל תחנת רכבת סמוכה והניחו מארב לתגבורת המצרית. כארבעים חיילים מצריים נהרגו ואבדות צה"ל היו 8 הרוגים ו-13 פצועים. למבצע היו בין השאר השלכות על מדיניות ארצות הברית כלפי ישראל.
להמשיך לקרוא