על היחס בין תרבות וטכנולוגיה

התרבות הגלובלית מופצת באמצעות רשת מורכבת של טכנולוגיות הפצה ונקלטת באמצעות מגוון הולך וגדל של טכנולוגיות ביתיות. משום כך הטכנולוגיה מעורבת לעתים קרובות במחלוקות בדבר תפוצתה העולמית המתרחבת של התרבות. הטכנולוגיה לא רק מככבת במחלוקות על גלובליזציה – רבים רואים בה את המאפיין המובהק ביותר של העידן הנוכחי. בכל קשת התחומים והמוסדות החברתיים – עבודה, משפחה, פנאי, חינוך ואפילו הבניית הזהות – ההתפתחויות הטכנולוגיות נתפסות כבעלות חשיבות עצומה לתהליכי השינוי. על פי התזה הזאת, שאפשר לכנותה התזה בדבר "חברת המידע", טכנולוגיית המידע היא סימן היכר מרכזי של הסדר החברתי העכשווי, וזרמים ורשתות של המידע הם הבסיס לארגונו.  להמשיך לקרוא

האידאל הווסטפלי

לפי אנתוני מק'גרו, במאמרו מעתק בעוצמה – מממשלות הלאום לממשל גלובלי?[1], אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר של כל מפה מדינית של העולם בימינו הוא חלוקתו של המרחב הגיאו-פוליטי לישויות טריטוריאליות מתוחמות וקבועות. מבחינה מדינית, האנושות מחולקת כיום ל-190 או יותר קהילות נבדלות, כלומר מדינות לאום. הדבר נראה בעינינו טבעי- אלו הם פני העולם כיום, וכך הם זה זמן-מה – אבל קרטוגרפים מימי הביניים, למשל, היו תמהים על כך. בתקופה ההיא העולם היה מאורגן על-פי דתות ואימפריות, שהיו משוללות גבולות מדיניים ברורים. אפילו לפני מאה שנה בלה היתה מפת העולם שונה לגמרי. במשרד החוץ בווייטהול עדיין מתנוססת על אחד הקירות מפה של העולם במאה התשע-עשרה, שבה חלק גדול מפני כדור הארץ מכוסים בכתם ורוד, המייצג את האימפריה הבריטית. והרי ניתן לומר שמפות מגלמות הנחות באשר לצורת הארגון הפוליטי המצויה – והרצויה – של העולם. להמשיך לקרוא

הספרייה המיוחדת ותפקידיה

לפי חנן וליש, בספרו הספריה המיוחדת: ניהולה וארגונה, ספריה מיוחדת – משמעותה: ספריה מוקדשת לשטח מסוים  ומוגדר במדע או בטכניקה, בכלכלה או בסוציולוגיה, ברפואה ובמשפטים, הסוגים המרובים של מדעי הרוח, וכו'. היר קשורה ברוב המקרים למוסד – כגון משרד ממשלתי, מפעל תעשייתי, מוסד חינוכי, מכון מחקר, חברה מסחרית, בית חולים, אגודה מקצועית, וכו'. תפקידה הוא ריכוז אינפורמציה והפצתה בין אנשי המוסד לשם קידום עבודתם.

מכאן ולטענתו, תפקידה הראשי של הספרייה המיוחדת הוא לספק מידע ברגע הדרוש לאיש הנכון ובצורה המתאימה. על הספרן להפיץ ידיעות ללא השהייה; עליו לספק אינפורמציה טרייה ככל האפשר, הכוללת את הידיעות ואת התגליות האחרונות, על מנת למנוע כפילות ובזבוז; לכן הוא אינו יכול להסתפק במתן אינפורמציה לפי דרישה מפורשת בלבד, אלא עליו להפנות את תשומת ליבם של אנשי המוסד לכל ידיעה המופיעה בספרות המקצועית ואשר עשויה לעזור להם בעבודתם.

כל הפעולות של הספרייה המיוחדת מכוונות למילוי תפקיד זה, והחשובות ביותר הן: רכישת ספרים וכתבי עת בתחומים המיוחדים של המוסד; רישום ומיון של החומר; הפצת כתבי עת מקצועיים בין אנשי המוסד; סידור ורישום דוחות שנכתבו במוסד; תיעוד מאמרים, תקנים, מפרטים ופטנטים; שירותי אינפורמציה לקוראים; טיפול באוספים מיוחדים כגון מפות, תמונות, סרטים; הוצאת עלונים ביבליוגרפיים; עריכת תמציות ממאמרים ועבודות מחקר; שירותי צילום והעתקה.

הוא מוסיף כי הנושאים הראשיים של הספרייה צריכים להיות מוגדרים היטב, בכדי לאפשר תכנון יעיל של מדיניות הרכישות. יש להימנע מרכישת ספרים על נושאים שאינם נוגעים לנושא המיוחד של הספרייה: יש לרכוש בעיקר את הספרים ואת כתבי העת ושאר החומרים אשר נוגעים ישירות לתחום הפעולה של המוסד, ולכונן על ידי זה אוסף בו מרוכזת האינפורמציה המקיפה ביותר באותו נושא. אמנם בכל ספריה מיוחדת נמצאים ספרי עזר וחומר אינפורמטיבי אחר השייך לנושאים גובלים, אך יש להימנע מרכישת ספרים על נושאים שאינם נוגעים לנושא המיוחד של הספרייה. זאת מכיוון ששום ספריה אינה יכולה לכלול את כל החומר הדרוש וכל אחת מחליפה אמצעי אינפורמציה עם ספריות אחרות על בסיס הדדי, הן בארץ והן מחוצה לה.

כמו כן, השימוש בשיטות עבודה יעילות, פשוטות ומותאמות לאמצעי האינפורמציה הרבגוניים הוא תנאי מוקדם להצלחתה של כל ספריה מיוחדת. הספרים מהווים בדרך כלל רק חלק של האוסף בספריות מיוחדות, והן מושתתות בעיקר על כתבי עת ועל שאר הפרסומים אשר אינם בבחינת ספר, כגון חוברות ותדפיסים, דוחות טכניים וקטלוגים מסחריים, פטנטים, תמונות, מפות, סרטים וכל חומר אינפורמטיבי אחר. אף שרבות מהשיטות הסדוקות של הספריות הכלליות יפות גם לספריה מיוחדת, הרי הטיפול בסוגי החומרים הללו דורש טכניקה מיוחדת, הן ברישום, באחסון ובהפצה, והן בניצולם לטובת הקוראים. על הספרן להתאים בכל מקרה את שיטת העבודה לסוג החומר בו הוא מטפל, ובלבד שהשיטה יעילה ופשוטה ככל האפשר ואינה מכבידה עליו או על הקוראים.

בין שמדובר בתחו…

בין שמדובר בתחום המסחר, הכספים או מהירות התקשורת והיקפה – המידה שבה שווקים לאומיים ותרבויות לאומיות חודרים אלו לאלו היא חסרת תקדים. אנחנו מעשנים סיגריות מרלבורו, אוכלים סושי, משתמשים ב"חלונות" [של מיקרוסופט]… מתנסים בדיקור סיני, קוראים את העיתון קוסמופוליטן, מזמינים פיצה וצופים ב-CNN בכל מקום שאנו נמצאים בו. האנגלית הולכת ונהפכת לשפת התקשורת הבינלאומית, בין למטרות פיקוח אווירי ובין לכתבי עת מדעיים; תרבות אתרי הסקי, חדרי העסקאות ושדות התעופה היא הומוגנית. מכנסי ג'ינס כחולים, סווטשרטים ונעלי ספורט נפוצים בכל מקום.

Hutton, W. (1997) The State to Come, London, Vintage, p. 55

לאומיות לפי ארנסט גלנר

לפי ארנסט גלנר, בספרו לאומים ולאומיות, באו לאומים לעולם רק עם הופעת המודרניזציה בכלל והתיעוש בפרט. במונחיו של גלנר, מודרניזציה מציינת מכלול מורכב של תמורות חברתיות קשורות הדדית, ההופכות חברות חקלאיות, על דפוסי ההיררכיה והאינטגרציה הדתית הפשוטים שלהן, לחברות חילוניות ומתועשות מורכבות, בעלות מדינות ביורוקרטיות רחבות היקף ודפוסים מורכבים ומשתנים של היררכיה ואינטגרציה. גלנר טוען שכל החברות העוברות מודרניזציה חייבות לפתח תרבות משותפת ושפה משותפת, שכן בלעדיהן דינן להתפורר. חלוקת העבודה המורכבת, שמתפתחת בכלכלות הנתונות בתיעוש, מחייבת אמצעי תקשורת פשוט ומשותף שיעמוד לרשות בני אדם על מנת לתפקד בהצלחה. כדי לקיים ביורוקרטיה מודרנית, מן ההכרח שהתושבים יהיו מסוגלים לקרוא את הטפסים שהיא מפיקה ואת ההנחיות שהיא מפרסמת.

הוא מוסיף שמעל הכול, חברות מורכבות ונוטות להתפצל כגון אלו זקוקות למשמעויות ולרעיונות משותפים, שיחברו בני אדם יחד לכדי מיזם משותף. כל הדברים הללו מחייבים חינוך המוני של האוכלוסייה, משתמע מכך שכל מדינה, הנתונה בתהליך מודרניזציה או רוצה ליזום מודרניזציה ולפתח מערכות ביורוקרטיות גדולות, חייבת להקים מערכת חינוך המונית, היוצרת אחידות ונשלטת בשלטון מרכזי, שתצליח לכפות מגבוה שפה אחת ותרבות אחת. שפות או תרבויות עממיות, פריפריאליות או כאלה השייכות למיעוטים, נדחקות בעצם אל מחוץ המערכת או מדוכאות דיכוי פעיל כדי ליצור תרבות לאומית המונית יחידה. באופן כזה צומח לאום יחיד בעל זהות לאומית אחת. לסיכום, לאומים אינם קהילות עתיקות יומין או אל-זמניות, המאוחדות בקשרי דם או תרבות, כי אם המצאה מודרנית המתאימה לדרישות התפקודיות והתרבותיות של חברות מודרניות.

 

 

בעיני רבים החיי…

בעיני רבים החיים מחוץ לאירופה ולצפון אמריקה, [הגלובליזציה] …נראית כמו התמערבות, או אולי אמריקניזציה, משום שארצות הברית היא כיום מעצמת-העל היחידה, והיא תופסת מקום דומיננטי בסדר העולמי מבחינה כלכלית, תרבותית וצבאית. רבים מן הביטויים התרבותיים של הגלובליזציה הבולטים ליותר לעין הם אמריקניים – קוקה קולה, מקדונלדס. …[מכיוון שבסיסם של מרבית התאגידים הבינלאומיים נמצא בארצות הברית ובחצי הכדור הצפוני,] השקפה פסימית על הגלובליזציה היתה רואה בה במידה רבה עניין של הצפון המתועש, שהתפקיד הפעיל שממלאות החברות המתפתחות בחצי הכדור הדרומי הוא לכל היותר שולי. על-פי השקפה כזאת, הגלובליזציה הורסת תרבויות מקומיות, מעמיקה את הפערים בעולם ומחמירה את מצבם של המרוששים. יש הטוענים שהגלובליזציה יוצרת עולם של מנצחים ומפסידים – מעטים נמצאים על המסלול המהיר לשגשוג, והרוב נידון לחיי אומללות וייאוש… [בעשור האחרון של המאה העשרים] חלקם של שני העשירונים העניים ביותר באוכלוסיית העולם הכלל-עולמית ירד מ-2.3% [שיעור עלוב שלעצמו] ל-1.4%… [בשעה ש]תאגידים עולמיים אחדים מוכרים מוכרים בארצות פחות מפותחות מוצרים הנמצאים בפיקוח או אסורים במכירה בארצות הצפון המשגשגות יותר… זה נראה כמו "שוד גלובלי" יותר מאשר "כפר גלובלי".

Giddens, A. (1999) Runaway World, the BBC Reith Lectures, London, BBC Radio 4, BBC Education, Lecture 1.  

לרובם המכריע של…

לרובם המכריע של בני האדם, המאפיין הבסיסי של העולם המודרני היא עובדת היותו מחובר. שום מקום איננו מרוחק מכפי שהיו מקומות כה רבים לפני מאה שנה ואפילו בדור הקודם.

המימד הפשוט ביותר של המחוברות הזאת הוא התקשורת. קרוב למיליארד בתים יכולים כיום לדבר זה עם זה בתוך שניות ספורות. טכנולוגיות איכון עולמי יכולות לאתר מיקום בכל רחבי כדור הארץ. אפשר לקחת טלפונים ניידים לראשי צוקים ומדבריות. אולם יש גם ממדים גורליים אחרים: שינויים אקלימיים גלובליים, הידלדלות שכבת האוזון וזיהום האוקיינוסים – כל אלה מקרבים את תושבי העולם אלו לאלו, ולו רק משום שהחלטות המתקבלות במקום אחד קובעות את גורלם של מקומות אחרים. התוצאה היא מצב מוזר וחדש. ריחוק ובידוד היו פעם תנאי חייהם של העניים. כיום רק העשירים המופלגים מסוגלים להימלט בקלות מן הזולת, ואפילו הם תלויים בצבאות של עוזרים להגנה על פרטיותם.

רמה כזאת של מחוברות לא תוכננה מראש. לאיש לא היה תרשים מוקדם של התכווצויות העולם.

Mulgan, G. (1998) Connexity: Responsibility, Freedom, Business and Power in the New Century, London, Vintage, p. 19