תובנות בנוגע לבחירות בארצות הברית

תוצאות בחירות מפתיעות תמיד מחזירות אותי לספרי ההיסטוריה. במאמר זה ברצוני לחזור לבחירות לנשיאות ארצות הבית של 1992. בחירות אלה ציינו את חזרתם של הדמוקרטים לנשיאות בפעם הראשונה מאז 1980. אך כפי שנראה לא היה זה המאפיין היחיד.

לפי אייל נווה, בספרו המאה האמריקנית, התופעה הפוליטית המעניינת ביותר של הבחירות לנשיאות ב-1992 היא שלצד המועמד הדמוקרטי ביל קלינטון והמועמד הרפובליקני ג'ורג' בוש החליט להתמודד על משרת הנשיאות מיליארדר בשם רוס פארו כמי שמייצג חלופה לפוליטיקאים. הוא נימק את החלטתו ברצונו להכות בשחיתות  ובחוסר האמינות של המנהיגים האחרים ולהציל את המערכת הדמוקרטית חוקתית מהפוליטיקאים האחרים ולהציל את המערכת הדמוקרטית מהפוליטיקאים ומהמפלגות. למרבה הפלא אנשים החלו לתמוך בו והוא החל לצבור אהדה ועוצמה שהפתיעה אפילו אותו. הציבור כל כך תיעב את הפוליטיקאים, עד שהיה מוכן לתמוך במיליונר מפוקפק לחלוטין, בעל כושר ביטוי בינוני וללא כל מצע מוגדר. ככל שהבחירות הלכו והתקרבו ניבאו לו הסקרים עלייה גדולה, עד כדי כך שהוא נבהל שמא התמודדותו תמנע הכרעה בין המועמדים שאיש מהם לא יזכה ברוב של 50% מקולות האלקטורים, ואז גורל הנשיאות יוכרע שוב על ידי פוליטיקאים בקונגרס. ייתכן שרוס פארו פרש משום שבעצם לא רצה לחשוף את עצמו ובעיקר את הרקורד העסקי שלו לעיני הציבור. כשהחליט לוותר על מועמדותו היו שעולמם נחרב משום שהחלופה לפוליטיקאים "המקצועיים" נעלמה גם היא עמו.

והנה הגיעו הבחירות של 2016 ושוב הופיע מועמד שנוי במחלוקת שמקוריוז הפך להיות מועמד ריאלי לנשיאות ואפילו ניצח בבחירות למרות כל התחזיות. גם במקרה זה מדובר במיליארדר שמשך אחריו את כל מי שמאס בממסד הפוליטי ובפוליטיקאים "המקצועיים". ההבדל הוא שהפעם השתלב מועמד זה במפלגה הרפובליקנית על שלל המועמדים שלה לנשיאות אשר פרשו אחד אחרי השני עד אשר נשאר רק מועמד אחד – דונלד טראמפ. מולו התמודדה מטעם הדמוקרטים הילרי קלינטון שייצגה את הממסד הפוליטי ונחשבה פוליטיקאית "מקצועית" ובסופו של דבר למרות תחזיות של מרבית המומחים ולמרות הסקרים ניצח טראמפ בבחירות ונבחר לנשיאות.

מודעות פרסומת

גזענות באירופה בשנות התשעים

כיום כאשר הדי הגזענות והאנטישמיות עולים באירופה צריך לזכור שאין מדובר בתופעה חדשה וכבר בשנות התשעים, וככל הנראה אפילו קודם לכן, היו קיימים סימנים אלה ונראה שאירופה לא למדה רבות מהיסטוריה הארוכה שלה ובמיוחד מקורות האירועים במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים. להמשיך לקרוא

על היחס בין תרבות וטכנולוגיה

התרבות הגלובלית מופצת באמצעות רשת מורכבת של טכנולוגיות הפצה ונקלטת באמצעות מגוון הולך וגדל של טכנולוגיות ביתיות. משום כך הטכנולוגיה מעורבת לעתים קרובות במחלוקות בדבר תפוצתה העולמית המתרחבת של התרבות. הטכנולוגיה לא רק מככבת במחלוקות על גלובליזציה – רבים רואים בה את המאפיין המובהק ביותר של העידן הנוכחי. בכל קשת התחומים והמוסדות החברתיים – עבודה, משפחה, פנאי, חינוך ואפילו הבניית הזהות – ההתפתחויות הטכנולוגיות נתפסות כבעלות חשיבות עצומה לתהליכי השינוי. על פי התזה הזאת, שאפשר לכנותה התזה בדבר "חברת המידע", טכנולוגיית המידע היא סימן היכר מרכזי של הסדר החברתי העכשווי, וזרמים ורשתות של המידע הם הבסיס לארגונו.  להמשיך לקרוא

תפיסת השקיעה של פול קנדי

מאז שנות השבעים ועד היום פרחה בארצות הברית הגות שקיעה אמריקנית שחזתה את נסיגת מעמדה של מנהיגת העולם המערבי (קרי: ארצות הברית). במאמר זה אביא סקירה בנוגע לאחד החוקרים הבולטים בזרם הגותי זה. החוקר הוא פול קנדי וספרו עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות שפורסם ב-1987. להמשיך לקרוא

… הם מסרו את חייהם לכלל וקנו לעצמם שבח …

… הם מסרו את חייהם לכלל וקנו לעצמם שבח, אשר לא יבול לעולם ואת המעולה שבקברות; לא זה שבו מונחות עצמותיהם, אלא זה שבו קיימת תהילתם לזכרון עד בכל עת מצוא, אם בזו המיועדת לנאומים ואם בזו המזומנת למעשים. כי כל הארץ היא מקום קבר לאנשים דגולים, ולא הכתובת על ציון קברם בארצם היא השומרת לבדה על זכרונם, אלא גם בארצות לא להם קיימת אצל כל אחד מזכרת לא כתובה שלהם, מזכרת הנטועה בלב ולא חרותה על גבי אבן. לכן עליכם להתחרות באנשים אלה ולאות את האושר בחירות ואת החירות באומץ לב, ולא להירתע מפני הסכנות שבמלחמה.

מתוך ההספד שנשא פריקלס על קבר האתונאים שנספו בשנה הראשונה למלחמת פילופוניס, 430 לפנה"ס. מובא אצל אנתוני סמית, עמים נבחרים: מקורות מקודשים של זהות לאומית, עמ' 256.

התנגשות הציוויליזציות של סמואל הנטינגטון

בקיץ 1993 פרסם איש מדע המדינה סמואל הנטינגטון בכתב העת Foreign Affairs מאמר בשם "התנגשות הציוויליזציות?".[1] המאמר הציע פרדיגמה חדשה להבנת המציאות הבינלאומית שלאחר המלחמה הקרה. הוא ביקש להתריע מפני שאננות אמריקנית ומפני הסכנות הכרוכות בתפיסה, שעליונותה של אמריקה מובטחת בעידן שלאחר המלחמה הקרה, והאנושות כולה עתידה לאמץ את ערכיה, הפוליטיים ובכלל, "התנגשות הציוויליזציות", שהורחב כעבור חמש שלוש שנים לספר בעל שם דומה, הציג היפותזה פשוטה. לפי המאמר, העימות האידיאולוגי שאפיין את ימי המלחמה הקרה יתחלף בעימות בין ציוויליזציות. העולם אינו צועד לקראת יצירת ציוויליזציה עולמית אחידה שגווניה מערביים; להפך, צפויה התנגשות בין ציוויליזציות, שתציב אתגר בפני עליונותו הנוכחית של המערב. להמשיך לקרוא

התנגשות ציביליזציות

טענתו המרכזית של סמואל הנטינגטון בספרו התנגשות ציביליזציות היא שתרבות והוויה תרבותית, שברמה הכללית ביותר הן זהויות של ציביליזציות, מעצבות את תבניות הלכידות, הפילוג והסכסוך שבעולם שאחרי המלחמה הקרה. מטענה מרכזית זו נגזרות מספר מסקנות.

מסקנה ראשונה: בפעם הראשונה בהיסטוריה, הפוליטיקה העולמית היא רב-קוטבית ומרובת ציביליזציות בעת ובעונה אחת. מודרניזציה. נבדלת מהתמערבות ואין היא גורמת לא ליצירת ציביליזציה כלל-עולמית בשום מובן שיש לו חשיבות וגם לא להתמערבות של חברות לא-מערביות.

מסקנה שנייה: מאזן הכוחות בין הציביליזציות משתנה: השפעתו היחסית של המערב פוחתת; הציביליזציות האסייניות מתעצמות מבחינה כלכלית, צבאית ומדינית; התפוצצות האוכלוסין באסלאם מערערת את היציבות בארצות מוסלמיות ובשכנותיהן; והציביליזציות הלא-מערביות ככלל מאשרות מחדש את ערך התרבויות שלהן.

מסקנה ג: הולך ומתהווה סדר עולמי המבוסס על ציביליזציות: חברות שיש להן מאפיינים תרבותיים משותפים משתפות פעולה אלו עם אלו; ניסיונות להעביר חברות מציביליזציה אחת לאחרת אינם מצליחים; ומדינות מתקבצות סביב המדינות המובילות, או מדינות הליבה, של הציביליזציה שלהן.

מסקנה ד: היומרות האוניברסליסטיות של המערב מביאות אותו יותר ויותר להסתכסך עם ציביליזציות אחרות, והחמורים בסכסוכים הם הסכסוכים עם האסלאם ועם סין, ברמה המקומית גורמות למלחמות של קו שבר, בעיקר בין מוסלמים ללא-מוסלמים, ל"התלכדות של מדינות אחיות", לסכנה של הסלמה נוספת, ומכאן למאמצים מצד מדינות הליבה למנוע את המלחמות האלה.

מסקנה חמש: הישרדותו של המערב תלויה בכך שהאמריקנים יאשרו מחדש את זהותם המערבית ושאנשי המערב יראו בציביליזציות שלהם ציביליזציה ייחודית, לא אוניברסאלית, ויתלכדו כדי לחדש אותה ולשמרה לנוכח ההתרסה של החברות הלא-מערביות. כדי למנוע מלחמת ציביליזציות כלל-עולמית צריכים מנהיגי העולם לקבל את אופייה מרובה הציביליזציות של הפוליטיקה העולמית ולשתף פעולה כדי לקיימו.