האביב הערבי כתפנית במזרח התיכון

מי שעוקב אחר האתר שלי כנראה הבין מה דעתי לגבי תחזיות על העתיד. לפעמים מצאים קטע בספר שממצא את מה שאתה רוצה להגיד.

לפי חגי ארליך, בספרו החדש על המזרח התיכון, מהווה האביב הערבי תפנית בתולדות המזרח התיכון. לאן תוביל תפנית זו אין הוא יכול להגיד. לטענתו ניתן רק לקבוע כי הפרק הקודם הסתיים. כלומר, עידן המדינות היציבות תחת דיקטטורות כוחניות, שנמשך במשך כארבעים שנים, עד לאביב הערבי, עבר מן העולם. לטענתו, לא מדובר במעין פסק זמן לקראת התחדשות הסדר הקודם ומה שהיה לא ישוב.

אז מה בכל זאת החל ב-2011? תשובה לכך יתנו היסטוריונים בעתיד הרחוק יותר. מה שניתן ללמוד מהמאורעות האלה לדעתו זה רק צניעות. בספרו (ולפי דעתי גם בספרים אחרים) לא עסקו הרבה בתוניסיה ובארצות צפון אפריקה. הן לא נתפסו כחשובות דיין לדיוננו במסגרת הכללית של המזרח התיכון. ואם לא די בכך, למרבה ההפתעה, בין ארצות המרחב הערבי נחשבה תוניסיה לאחת מהיציבות ביותר. עם זאת, עובדה שדווקא צעיריה של תוניסיה הם שפרצו ראשונים ונתנו אות לתבערה הכול אזורית. ספק אם מישהו מהם ידע את משמעות פעולתו. ספק אם מישהו מהם ידע את משמעות פעולתו. ספק אם מישהו משליטי האזור חש קודם לכן את האדמה מתחילה לרעוד תחת רגליו. ספק אם היה מנגנון כלשהו שחזה את מה שהתחולל לאחר שבואזיזי הצית את הגפרור.

שום משקיף, אקדמאי או איש תקשורת לא ניבא את התבערה, לא חזה מאין תבוא, לא ניחש אנה פניה. גם תפניות העב לא נחזו מראש. בפפראזה על אמירה דומה: ההיסטוריה היא מה שקרה בזמן שתכננו משהו אחר. אנו יכולים לעשות סדר בעבר, למצוא בו עוגנים, לאחר תאריכים, לנתח תהליכים, לתת כותרות. אנו "עושים היגיון" בדיעבד. זה מעניין. צפי קדימה זה לא נותן.

כל מה שניתן לומר זה שכמובן אני מסכים עם דבריו האחרונים. ניתוחים בדיעבד מאוד מעניינים ותמיד נחמד לקרוא אותם. כך גם לגבי תחזיות שהתפרסמו בעבר ויתפרסמו גם בעתיד. במיוחד מעניין לקרוא את התחזיות מאוחר יותר ולראות אם צדקו או שלא צדקו.

בעתיד אשתדל להביא לאתר תחזיות (במיוחד מהעבר) אך גם ניתוחים על העבר ולפעמים אף ניתוחים על ההווה. אני מקווה שיהיה נחמד לדון בהם ולעיין בהם.

מודעות פרסומת

One thought on “האביב הערבי כתפנית במזרח התיכון

  1. קמיליה מאי 21, 2017 / 8:08 pm

    אני שמחה לשמוע ש"בעתיד תשתדל להביא לאתר תחזיות (במיוחד מהעבר) אך גם ניתוחים על העבר ולפעמים אף ניתוחים על ההווה".
    אני משוכנעת שיהיה נחמד (ומאוד מעניין) לדון בהם ולעיין בהם.

    אבל אני מעט מאוכזבת מחוסר הנכונות להסתכן בעריכת תחזיות.
    וזאת למרות שאני מסכימה אתך שהסיכוי שיתבדו הוא גדול. הרי גם זו למעשה תחזית המבוססת על הפקת לקחים מריבוי תחזיות העבר, שכיום כבר ידוע לנו שכשלו.
    בעיקר כיון שזו אחת המוטיבציות העיקריות שלי ללמוד על ההיסטוריה – לנסות להבין מה ניתן להסיק ממנה על העתיד הצפוי לנו, ולנסות להערך אליו.

    הייתי מעדיפה לנסות ללמוד לקחים מהסיבות לכישלון תחזיות העבר, בכדי להצליח להפיק ניבויים טובים יותר.
    לדוגמא – כישלון החיזוי על קריסתה הצפויה של בריה'מ בשל ההתבססות על נתונים כלכלים רשמיים של בריה'מ, שידוע היה כבר בזמנו שאינם אמינים. מה שמזכיר מאוד את התחזיות הנערכות כיום לגבי סין.

    דוגמא נוספת – התובנה שמהפכות, כדוגמת המהפכה הצרפתית, לא פורצות כשהמצב הכלכלי מאוד גרוע והפחד מעריצות השלטונות בשיאו, אלא דווקא כשמצב המעמד הנמוך טוב יחסית, אך הוא מצפה ליותר.
    יתכן ודווקא תובנה נשכחת זו הייתה אמורה לכוון אותנו להביט לעבר תוניסיה, שמצבה היה טוב יחסית לשאר מדינות ערב, כמוקד ההתפרצות (ולא לכיוון המדינות שמצב אוכלוסייתן היה בשפל המדרגה).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s