הדימוי הגרעיני של ישראל בעיני הערבים

לרגל 48 שנה למלחמת ששת הימים פרסם ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון שורה של מסמכים וביניהם פרוטוקולים של ישיבה משותפת לועדת השרים המורחבת לענייני ביטחון ביחד עם פורום המטה  הכללי של צה"ל שנערכה ב-2 ביוני 1967. לפי הכתוב בעיתונים מדובר בשורה של גילויים מרעישים המוסיפים לנו מידע שלא ידענו קודם לכן. אך לפחות בנוגע לישיבה המדוברת אין מדובר בגילוי חדש. כבר בשנת 2004 צוטטו חלקים מישיבה זו בספרו של עמי גלוסקא אשכול תן פקודה: צה"ל וממשלת ישראל בדרך למלחמת ששת הימים, 1967-1963.[1] במאמר זה אתייחס לסוגיה נוספת שהובלטה בפרסומים בעיתונות (וכמובן נזכרה כבר קודם לכן בספרו של גלוסקא ובספרים אחרים) והיא סוגיית הכור הגרעיני בדימונה.

לפי עמי גלוסקאסוגיית הגרעין כשלעצמה לא העסיקה את המטה הכללי של צה"ל. אגף המודיעין עקב אמנם אחר המאמצים בצד המצרי בתחום הלא-קונוונציונלי, וראש אמ"ן וסגנו מסרו מדי פעם דיווחים שוטפים על כך בישיבות המטה הכללי, אולם מפקדי הצבא היו מודאגים דווקא מהמשמעות של הדימוי הגרעיני של ישראל בעיני הערבים ומהשפעתו על האיום האופרטיבי הקונוונציונלי לטווח הקצר. החשש היה מפני התקפת פתע מצרית להשמדת הכור בדימונה, כדי לסכל את הסכנה האטומית הישראלית, כפי שנתפסה בעיני הערבים.

התייחסויות בפומבי של הערבים, ובמיוחד של המצרים, לפיתוחה כביכול של יכול גרעינית בישראל, לא היו רצופות לאורך התקופה, אך הנושא לא נעלם מסדר היום. עמדת מצרים היתה בדרך כלל בוטה ומאיימת מזו של סוריה, שהמעיטה סכנת האיום הגרעיני של ישראל. לעומת זאת, הארגונים הפלסטיניים מצאו בכך עילה לצורך בהחשת העימות הערבי הכולל עם ישראל בטרם תתחמש בנשק אטומי ותהפוך לעובדה בת-קיימא.

הערכת הפיקוד העליון של צה"ל והדרג המדיני היתה, שהכור בדימונה מהווה יעד ראשון במעלה להתקפה ערבית, אם במכה ממוקדת ונקודתית ואם במסגרת של עימות צבאי כולל. התשובה לכך ברמה האסטרטגית היתה בקיום הרתעה קונוונציונלית יעילה ואמינה וכושר הכרעה. בניית הכור בדימונה היתה אפוא סיבה נוספת דווקא לחיזוק כושרו הקונוונציונלי של הצבא הן משום שהיא הגבירה בינתיים את הסכנה להתלקחות צבאית, והן משום שנדרשה רמת הרתעה גבוהה יותר מול הדחף של הערבים לסכל את התחמשותה הגרעינית לכאורה של ישראל. ברמות הטקטית והאופרטיבית נדרשו מערך הגנה חזק סביב הכור של כוחות קרקע ונ"מ, כולל טילי הוק, וחתירה להיות בכל מחיר ראשונים בהנחתת מכת מחץ על חילות האוויר הערביים.

חרף הכרזותיה, כי לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני למזרח התיכון, סבלה ישראל במישור המדיני מאי-הכרה בלגיטימיות של פיתוח גרעיני בלתי מבוקר, וכתוצאה מכך היה חשש מלגיטימציה בדיעבד של מתקפה ערבית להשמדת הכור. רבין אמר: "אם המצרים יפציצו את דימונה ואנו רוצים לצאת למלחמה אנו מקבלים אולטימטום מכל העולם". לישראל לא היתה תשובה אסטרטגית מקבילה ולגיטימית להשמדת הכור. היא יכולה היתה להגיב במלחמה כוללת, בהשמדת חילות אוויר או בכיבוש שטח, אלא שספק אם היה לה מה להרוויח מכך. מטוסים שנהרסו ניתנים להחלפה, ומלחמה כוללת וכיבוש שטחים כרוכים במחיר כבד, ובהיותם "לא לגיטימיים" עלולה המערכת הבינלאומית לשלו מישראל את פירותיהם, כפי שקרה לאחר מלחמת סיני. אובדן הכור, לעומת זאת, הוא אבידה שאין לה תמורה.

החשש מהתקפת פתע ערבית במטרה להרוס את הכור הטריד על כן את הצמרת הביטחונית של ישראל. איומים של מצרים לצאת למלחמת מנע בגלל הכור בדימונה לא הפכו את האפשרות הזאת למעשית בעיני אמ"ן לנוכח הנסיבות ויחסי הכוחות, אך תקיפה אווירית ממוקדת על הכור נחשבת סבירה. זו היתה גם דעתו של הרמטכ"ל. החשש הזה תרם להירתעות הממשלה מלאשר פעולות גמול חריפות נגד סוריה כדרישות הצבא. רבין הסביר לחבריו במטכ"ל: "יש אובייקט בדרום הארץ, שהוא אובייקט אידיאלי לתגובה מוגבלת [מצד מצרים] ועליו תהיה לה תמיכה טוטלית של כל העולם. דימונה. [שרים] אומרים, [ש]מצרים יכולה לא להעביר כוחות [לסיני או לסוריה] אבל לטפל בדימונה, זה לא בבחינת מלחמה, זו פעולה מוגבלת".


[1] הישיבה המדוברת שמצוטטת בספרו מופיעה בספר בפרק כ"ב. לפי הערת השוליים בתחילת הפרק הוא התבסס עבודת הדיסרטציה שלו משנת 2000 ופרסום של מחלקת היסטוריה של צה"ל על מוצב הפיקוד העליון (ללא ציון שנה). לפי הבנתי התבססו מחקרים אלה על הפרוטוקולים האלה הרבה לפני שנחשפו בציבור.

מודעות פרסומת

One thought on “הדימוי הגרעיני של ישראל בעיני הערבים

  1. orihippo יוני 6, 2015 / 12:11 pm

    מעניין, ישראל חששה מתגובות קיצוניות היות ותקיפת כור היא פעולה לגיטימית בעיני העולם. כנראה שזו הגישה שעמדה בעת תקיפת הכור בעירק ובסוריה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s