האסלאם הליבראלי

לפי עמנואל סיוון בספרו התנגשות בתוך האסלאם אין להוגים הליבראלים באסלאם מסר אחיד, אך מטרתם הסופית זהה. הם מבקשים לחולל רפורמה מעמיקה באסלאם, במטרה לנער את התרבות הזאת, לחלץ אותה מתוך הניוון שלתוכו שקעה ולהכניס אותה אל העולם המודרני. לטענתם של אינטלקטואלים אלה, הרפורמות יועילו גם כאמצעי הגנה מפני השפעתם ההרסנית של קנאי האסלאם. כדי שתושג מטרה כפולה זאת, חייבים להתקיים שלושה תנאים מוקדמים:

בראש ובראשונה, יש לראות את המסגרת האסלאמית בהקשרה. הווי אומר, עליה להיות מוסברת ומובנת במונחי הזמן והמקום שבהם היא נוצרה. כשהם צועדים בעקבותיהם של טהא חוסין ואחמד אמין, ענקי הרוח של שנות העשרים-שלושים, נטלו האינטלקטואלים האלה על עצמם לבצע מחקר מקיף ושיטתי של התפתחות המשפט, ההיסטוריה החברתית והפוליטית, החדית' והפילוסופיה האסלאמיים. מחקרים אלה הניבו עדות עשירה לכך שהאסלאם התפתח כל הזמן תוך היענות לנסיבות המשתנות והוא מכיל שפע של גיוונים לפי מקום וזמן, בעודו שומר על נאמנות לגרעין של המסר הנבואי. הליברלים משוכנעים שהתגליות שהעלה המחקר עד היום מצדיקות במלואה את הפנייה ל"אג'תיהאד" חופשי וגמיש, המבקש פתרונות פלורליסטים, שיציעו מענה למגוון המצבים הקיימים בעולם המוסלמי של היום. "אג'תיהאד" רחב אופקים חייב להישען ככל הניתן על המסורת העשירה של האסלאם הן באשר לפתרונות והן באשר לכלים להגיע אליהם. השימוש במסורת זו יבטיח שהזהות התרבותית לא תאבד תוך תהליך הרפורמה וההחייאה. חובתו וזכותו של כל דור ודור להמשיך ולפתח את האסלאם, כפי שנעשר בשחר ימיו של הסלף, מן המאה השביעית ועד התשיעית.

שנית, האסלאם חייב להצטרף לתרבות העולם, ליצור איתה קשר, לשאול ממנה את הנחוץ לו, ולהעביר אות דרך המסננות התרבותיות שהוזכרו לעיל. אין בנמצא תהום שאיננה ניתנת לגישור הין האסלאם והארצות המודרניות יותר, הכוללות לא רק את המערב ורוסיה, אלא גם את יפן, דרום קוריאה ומלזיה. שלוש האחרונות מהוות דוגמאות ראויות לציון מיוחד בתור ארצות לא אירופאיות שהגיעו למודרניזציה ללא אובדן הזהות התרבותית. האיום בדבר מזימה עולמית או לפחות מערבית לפלוש למרחב התרבותי המוסלמי אינו אלה יציר דמיונם של הקנאים והוא פשוט לא קיים. אין ספק שיש להתנגד לשלטון זר, פוליטי וכלכלי, אך אין להיסגר בפני תרבויות זרות. בעולם שבו גבולות התקשורת חדירים לחלוטין, רמה מסוימת של גלובליזציה תרבותית היא בגדר נתון. האתגר הוא כיצד לגרום לכך שהגלובליזציה תפעל ליצירת גרסה מוסלמית של מודרניות. מה שנחוץ אינו חיקוי עיוור של המערב, כי אם אימוץ סלקטיבי של המגוון התרבותי: מיזוג בררני ולא התבוללות, הצטרפות לעולם , שיכול להציע הרבה למוסלמים מבלי להיבלע על-ידיו.

ושלישית, לאסלאם יש מעט מאוד, להציע בתחום הפוליטיקה, וזאת למרות האובססיה הפוליטית של קנאי האסלאם. המדינה של מחמד היתה נבואית, ואילו ההיסטוריה המדינית עוצבה על ידי התנאים שנוצרו, בין השאר, על-ידי הכיבושים, על-ידי המשחק בין שאפתנות אישית, ההרכב האתני של הצבאות וההתפתחות הכלכלית. להוגים המוסלמים היה מעט מאוד להציע בתיאוריה פוליטית משום שהעדה המוסלמית אינה עדה פוליטית אלא עדה מוסרית. בחוקי האסלאם יש מעט מאוד על נושאים חוקתיים. הפרקטיקה  הפוליטית היתה סמכותנית, אם לא רודנית ממש. מדינה אסלאמית אינה אלא אשליה, יציר דמיונו של הקנאי. כך גם הסיסמה ההזויה בדבר "יישום השריעה": משום שלא זו בלבד שהשריעה אינה אחידה, אלא יש בה גם מעט מאוד בנושאי כלכלה, בוודאי לא כלכלה מורכבת ומתוחכמת כמו כלכלה בת ימינו. כוחה של השריעה הוא בעניינים שבפולחן ומעמד אישי, ואלה אכן זקוקים לחידוש ולרענון. הרפורמה הפוליטית האמיתית חייבת להבטיח דמוקרטיה, זכויות אם ואזרח, סובלנות, שקיפות ודיווח בממשל.

כל זה אינו בא לומר שקיים תקדים מוסלמי היסטורי מסוים לתופעות אלה. קל וחומר מפני שבשריעה אין זכויות; יש רק חובות וגם אלה הן תמיד קיבוציות ולא אינדיווידואליות. הליברלים מטילים ספק אם ה"שורא" יכולה להיות צידוק היסטורי, שלא לדבר על מודל לדמוקרטיה, כפי שטוענים הקנאים והשמרנים. בתחום זה חייבים להתקדם אל מעבר למסורת המוסלמית שבא על-פי העיקרון שקבע אבן קותיבה (במאה התשיעית): "עדיף שליט שהעם מפחד ממנו על שליט שהוא אחוז פחד מן העם".דיון חופשי וריבונות העם הם תנאים הכרחיים להחייאת החברה והתרבות. אם יש למורשת המוסלמית דבר להציע במובן הזה, הרי זה מעין לקח היסטורי: שקיעת האסלאם התרחשה תמיד עם עלייתה של הרודנות. יתרה מזאת , דמוקרטיה עולה בקנה אחד עם הערך המוסלמי של כבוד האדם.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s