התנגשות הציוויליזציות של סמואל הנטינגטון

בקיץ 1993 פרסם איש מדע המדינה סמואל הנטינגטון בכתב העת Foreign Affairs מאמר בשם "התנגשות הציוויליזציות?".[1] המאמר הציע פרדיגמה חדשה להבנת המציאות הבינלאומית שלאחר המלחמה הקרה. הוא ביקש להתריע מפני שאננות אמריקנית ומפני הסכנות הכרוכות בתפיסה, שעליונותה של אמריקה מובטחת בעידן שלאחר המלחמה הקרה, והאנושות כולה עתידה לאמץ את ערכיה, הפוליטיים ובכלל, "התנגשות הציוויליזציות", שהורחב כעבור חמש שלוש שנים לספר בעל שם דומה, הציג היפותזה פשוטה. לפי המאמר, העימות האידיאולוגי שאפיין את ימי המלחמה הקרה יתחלף בעימות בין ציוויליזציות. העולם אינו צועד לקראת יצירת ציוויליזציה עולמית אחידה שגווניה מערביים; להפך, צפויה התנגשות בין ציוויליזציות, שתציב אתגר בפני עליונותו הנוכחית של המערב.

רעיונותיו של הנטינגטון לא היו שגרתיים בתקופה שבה הייתה ההגמוניה העולמית של ארצות הברית בלתי מאותגרת. אולם הוא לא היה קול בודד. במושג "התנגשות ציוויליזציות" השתמש לפניו המזרחן ברנרד לואיס, שבספטמבר 1990 פרסם במגזין Atlantic מאמר בשם "שורשי הזעם המוסלמי" ובו ניסה לסביר את העוינות שרוחשת בקרב רבים בעולם המוסלמי כלפי ארצות הברית והמערב. לואיס טען, כי הסיבה לעוינות טמונה באובדן מעמדו של האסלאם, כציוויליזציה שלטת. מוסלמים זועמים על המערב לא בגלל עברו האימפריאליסטי, אלא משום שהקפיטליזם המערבי והדמוקרטיה המערבית מהווים יותר מאי פעם חלופה קורצת לדרך החיים המסורתית שעליה הם מבקשים להגן. הם ממקדים את זעמם בארצות הברית לא בגלל מעשיה, אלא משום עמדת ההנהגה שלה במערב.[2]

בשיא האופוריה של חד הקוטביות של העולם לאחר המלחמה הקרה, קבע לואיס כי:

צריך להיות ברור שאנחנו עומדים בפני הלך רוח ותנועה שחורגים הרבה מן הרמה של בעיות ומדינות והממשלות העוסקות בהן. זו לכל הפחות התנגשות ציוויליזציות – אותה תגובה היסטרית אל נכון, גם עם לא הגיונית, של יריב עתיק כנגד המורשת היהודית-הנוצרית שלנו, ההווה החילוני שלנו וההתפשטות העולמית של שניהם. חשוב לעין ערוך, שאנחנו, מצדנו, לא ניגרר לתגובה, היסטרית גם היא, אך גם לא הגיונית, נגד יריב זה.

 הנטינגטון, ששאל במוצהר את המונח "התנגשות ציוויליזציות" מלואיס, התייחס במאמרו לא אל מוסלמים מסוימים, אלא אל המוסלמים כולם; ולא אל האסלאם בלבד, אלא של שורה של ציוויליזציות נוספות. לתפיסתו, יש שש סיבות לכך שהציוויליזציות יהפכו למוקד החדש של עימותים בעולם. הראשונה, שההבדלים ביניהן בסיסיים מאוד; השנייה, התפתחויות טכנולוגיות שהופכות את העולם ל"מקום קטן מאוד" ובכך מגדילות את החיכוך בין ציוויליזציות; השלישית, תהליכי מודרניזציה כלכלית ושינוי חברתי שהחלישו את מדינת הלאום ויצרו חלל שאותו ממלאת הדת; הרביעית, תגובת נגד בציוויליזציות שאינן המערב לעוצמתו; החמישית, היותם של הבדלים הציוויליזיציוניים בלתי ניתנים לשינוי; השישית, הגידול בחשיבותם של גושים כלכליים אזוריים שמחזיק את תודעת ההשתייכות של חבריהם.

הנטינגטון טען, כי ההבדל בין מערכת הערכים של המערב לזו של הציוויליזציות האחרות אינו ניתן לגישור. לפיכך הניסיון להפוך את צורת המשטר של המערב, המבטאת את ערכיו, לצורת משטר אוניברסאלית, עלול לעורר התנגדות למערב ולהביא לתוצאה הפוכה – כלומר, להתחזקותן של צורות משטר יריבות. האתגר הגדול ביותר הנשקף למערב נשקף משתי ציוויליזציות: הקונפוציאנית והאסלאמית, ובמיוחד משיתוף הפעולה ביניהן. העימותים בין הציוויליזציה המוסלמית למערבית עתידים להפוך לקטלניים יותר, בין השאר בגלל ההשפלה שחשים המוסלמים לנוכח היתרון הצבאי המוחלט של המערב. נבואתו של הנטינגטון באשר לתוצאותיה של התנגשות הציוויליזציות הייתה שהמערב יתקשה לשמור על עוצמתו הנוכחית. הכוח הכלכלי והצבאי של הציוויליזציות הלא-מערביות יגדל במשך הזמן וכוחו של המערב ייחלש. כתוצאה מכך ייאלץ המערב לחזק את האחדות בתוכו, לפתח הבנה עמוקה יותר כלפי ההבדלים הדתיים והפילוסופיים בין הציוויליזציות, להתחשב יותר באינטרסים של ציוויליזציות אחרות ולהשקיע מאמצים כדי לשמר את הכוח הכלכלי והצבאי הדרוש להגנה על האינטרסים שלו.

מאמרו של הנטינגטון עורר ביקורת נוקבת. ואמנם, הפנים המונוליתיות שבהן צייר ציוויליזציות אינן מתארות את המציאות. לדוגמא, ה"אסלאם", שהנטינגטון כתב עליו בהכללה הוא ציוויליזציה של 1.3 מיליארד אנשים, החצויים על בסיס השתייכויות אתניות, לשוניות, דתיות, שבטיות, לאומיות ואחרות, ואינם פועלים במשותף מבחינה פוליטית, תרבותי או כלכלית. יתרה מכך, הפרדיגמה שהניח הנטינגטון נכשלה בהסברת העימותים הבינלאומיים. על פי ניתוח כמותי אנליטי, שעשה יונתן פוקס, מדען מדינה מאוניברסיטת בר-אילן, לשנים 2002-1984, מספר העימותים בין בציוויליזציות, ולא פחות חשוב מכך – סיום המלחמה הקרה לא שינה את היחס בין השניים.[3]


[1] Samuel P. Huntington, "The Clash of Civilizations?", Foreign Affairs, Vol. 72, No. 3 (Summer 93), pp. 22-59; המאמר תורגם לעברית בכתב העת של מרכז שלם תכלת, גיליון 9, אביב התש"ס / 2000; העיבוד של המאמר לספר תורגם אף הוא לעברית על ידי מרכז שלם ב-2003; הסקירה של התזה של הנטינגטון מבוססת על מאמרו של ארנון גוטפלד בספר בעריכת אוריה שביט, שקיעת המערב עליית האסלאם: עיונים בהגות על עתיד הציוויליזציות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010 לסקירה נוספת ראה מסמך רקע של המרכז למחקר ומידע של הכנסת שכתבה שילה הטיס-רולף ב-2005.

[2] Bernard Lewis, "The Roots of Muslim Rage: Why So Many Muslims Deeply Resent the West and Why Their Bitterness Will Not Be Easily Mollifide", Atlantic Monthly, September 1990, 47-60; גם מאמר זה תורגם לעברית ופורסם תחת השם "שורשי הזעם האסלאמי" במגזין גליליאו, נובמבר-דצמבר 2001 , גליון 48.

[3]  Jonathan Fox, "Two Civilizations and Ethnic Conflict: Islam and the West", Journal of Peace Research, Vol. 38 (2001), pp. 459-472; Jonathan Fox, "Religion and State Failure: An Examination of the Extent and Magnitude of Religious Conflict 1950-1996", International Political Science Review, Vol. 25 (January 2004), pp. 55-76; Giacomo Chiozza, "Is there a Clash of Civilizations? Evidence fron Patterns of International Conflict Involvement, 1946-9, Journal of Peace Research", Vol. 39 (2002), pp. 711-734.

מודעות פרסומת

2 thoughts on “התנגשות הציוויליזציות של סמואל הנטינגטון

  1. orihippo מרץ 19, 2015 / 4:42 am

    מעניין מאד. אתה צריך לכתוב עולם ידע תכוף יותר, כל מספר ימים.
    אגב תחפש את האתר של תמריץ, יש קבוצת אנשים נחמדה ופתוחה לרעיונות חדשים וצמאה למידע.

    • ronyuval1 מרץ 19, 2015 / 8:06 am

      אם רק היה לי זמן הייתי כותב יותר. בכל אופן תודה … אגב אני מכיר את האתר של תמריץ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s