שיקום ומתן פיצויים ליישובי הספר

מאז ועד היום התנהלו תקריות אש בגבולות השונים של מדינת ישראל, כאשר במהלכן נפגעו יישובים ישראלים שנמצאו בקו הגבול. אז כמו היום עלתה שאלת שיקום הנזקים ביישובים שנפגעו בעקבות תקריות אלה.

במהלך שנות החמישים היה זה אזור עמק החולה בגבול בין ישראל לסוריה בו ארעו מספר תקריות אש בהן נפגעו יישובים ואזרחים. אחת התקריות החמורות באזור אירעה ב-30 במארס 1958 עת פתחו הסורים באש, וירו במרגמות ממוצב ג'לבינה, מדרום לדרבשיה. בתגובה לירי הושבה אש טנקים, ובתקרית נפצעו שני חיילי צה"ל. למחרת, שוב פתחו הסורים באש מרגמות ותותחים, וצה"ל הגיב באש מטנקים ומתותחי 155 מ"מ. הסורים הפנו את האש גם לעבר היישובים גדות וחולתה, וחילופי האש נמשכו כשלוש שעות.

בעקבות ההפגזה עלתה שאלת הפיצויים ובעלון קיבוץ חולתה פורסמה הרשימה הבאה שעסקה בארנונה וחלקה במתן הפיצויים והשיקום:

בעקבות הנזקים שנגרמו לנו בעת ההפגזה נשאלת השאלה מי ומי הם המוסדות אשר יעזרו בשיקום המבנים ויפצונו על הנזק.

המוסד הראשון, אשר חייב בתשלום פיצויים לניזוקים נזקי שעת חרום, הוא מוסד ממשלתי. כל בעל רכוש בארץ חייב מס על רכושו – הארנונה – ובזה הוא מבטח את הרכוש נגד נזקים הנגרמים כתוצאה מפעולות האויב ופעולות צה"ל. גובה תשלום המס נקבע לפי שווים של הנכסים אשר עליהם עליהם מצהיר בעל הרכוש. אך שווים של הנזקים, כפי שהוא מוערך על ידי הארנונה, אינו עומד בשום אופן במבחן המציאות.

ישנם בחוק הארנונה ארבעה סוגי נכסים שלגבי כל אחד מהם ישנה הערכה מסוימת של שוויו. א) מבנים: ערכו של בניין נקבע לפי שטחו כפול 14 ל"י. לדוגמה: גודל מחסן החרום של המטבח הוא 12 מטר מרובע , לפי כך ערכו לגבי הארנונה 168 ל"י. ב) מלאי: ערכו של המלאי במחסנים נקבע לפי מחיר השוק. לגבי בעלי חיים נקבע מחיר גבוה על ידי שלטונות הארנונה שאיננו חופף את הערך המציאותי (פרה – 850 ל"י, עגלה – 400 ל"י). שטחי מזרע ויבולים בשדה מוערכים אף הם במחיר קבוע הרחוק מערכם הממשי. ג) ציוד: כל המכונות, מתקנים, רשת החשמל ומכונים נכללים בסעיף ציוד. ערכם נקבע לפי מחיר הקנייה בניקוי הפחתה מסוימת לכל שנה. לדוגמה: טרקטור פרגסון נקנה בשנת 1956 בסכום של 3,500 ל"י ההפחתה השנתי [ה]יא 20%, על כן ערכו הרשום כיום בארנונה הוא 2,100 ל"י. ד) מטעים: כול דונם מטע נושא פרי שוויו לגבי הארנונה הוא 100 ל"י, עם לקחת בחשבון שהערכת שווין של הנכסים היא נמוכה מערכם המציאותי במידה רבה והפיצויים המשתלמים ע"י הארנונה הם בגבולות של 70% מהערך הרשום הרי ברור שתשלום זה יכול להוות רק אחוז קטן מהסכומים, שאנו זקוקים להם לשיקום ההריסות.

נ.ב. השבוע הודיעו על החלטת הממשלה לשלם 90% מהערך הרשום כפיצוי על נזקי ההפגזה האחרונה אצלנו ובגדות.

 

מודעות פרסומת

2 thoughts on “שיקום ומתן פיצויים ליישובי הספר

  1. orihippo אוקטובר 14, 2014 / 6:10 am

    מאחר ובעזה לא משלמים ארנונה….למה אותנו קטאר לא מממנת.
    אותי משעשע לקרוא את הכתבות שלך כי חייתי אז ואתה מעלה זכרונות. אבל מה זה כבר בשבילך? ב/שבילך אז זה בטח תקופת נפוליאון.
    אגב, אתה לא יכול להתחיל כתבה ב מאז ועד היום. אם קודם דובר על תקופה אתה יכול בפסקה שניה להגיד מאז. אחרת מתי זה אז?

    • ronyuval1 אוקטובר 14, 2014 / 8:03 am

      שמח שנהנית ושהזכרתי לך נשכחות. בנוגע להערה שלך אקח את לתשומת לבי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s