ההגנה המרחבית ותפקודה בעשור הראשון

לפי דוד טל, בספרו על תפיסת הביטחון השוטף של ישראל, נועדה מערכת ההגנה המרחבית (הגמ"ר) של צה"ל מטבע בריאתה לפתור בעיה אסטרטגית קשה – היעדר עומק ומרחב התרעה מפני התקפה ערבית אפשרית. יישובי הספר אורגנו לפעול, במסגרתה של מערכת זו, כמכשול לכוחות אויב פולשים ולהעניק למדינה 'עומק אסטרטגי' מלאכותי, עד הגעתם של כוחות צה"ל לאזור הפלישה. בשל שילוב הדוק זה של מעשה ההתיישבות בשיקולי הביטחון של ישראל היה צה"ל מעורב בקביעה של מקומות ההתיישבות ושל מבנה היישובים עצמם. בעת ובעונה אחת ניתנה בכך ליישובים האפשרות להמשיך ולמלא תפקיד חשוב בעיצובה של המפה הביטחונית-מדינית של ישראל, ברוחה של מסורת ציונית משכבר הימים.

תפקידה של ההתיישבות בתפיסת הביטחון של ישראל נקשר גם במאבק עם המסתננים, בעיקר לאחר שהתבררה מידת המצוקה הנגרמת למתיישבים בגין ההסתננות. ההחלטה לשלב את היישובים במערך ההגנה המרחבית, ואת ההגנה המרחבית במלחמה בהסתננות, שהתקבלה בקיץ 1949, שיפרה את ההתמודדות עם ההסתננות בעצם העובדה שאילצה את המתיישבים לצאת משאננותם. לפני כן היה בגישתם של תושבי הספר – במיוחד בעמידתם מנגד ובשמירה הלקויה שלהם – כדי לעודד פעילות מסתננים. שילובם של המתיישבים במערך ההגנה המרחבית הכניס אותם למשטר של פעילות שמירה והתגוננות, ואילצם לעשות לשמירת רכושם באופן רציני יותר מזה שהורגלו לו.

לשם כך, כל יישוב אורגן למעין יחידה צבאית מזוינת העוסקת באבטחת עצמה, והשומרים היו מכאן ואילך תושבי המקום, שומרים שכירים ואנשי משמר הגבול. לשמירה המחוזקת נוספו מערך גידור, שתחם את שטח היישוב, והיווה גם 'גורם פסיכולוגי מסייע', ורשת תאורה היקפית. מומחי צה"ל החלו בפיתוח אמצעי אזעקה אלקטרוניים שנועדו לגלות ניסיונות חדירה של מסתננים דרך הגדר. הפעילות בכל יישוב השתלבה במכלול הרחב יותר, והמרחבים שבין היישובים השונים הופקדו בידי כוחות מג"ב וצה"ל.

עם זאת, תהליך ארגון היישובים והכשרתם למלחמה בהסתננות ולמשימותיהם במסגרת ההגנה המרחבית היה איטי ומסורבל, ורק לקראת 1954 חלה בו התקדמות משמעותית. אחת הבעיות הבולטות נקשרה בתכנון הפיסי של יישובי העולים, שלא התאימו לצורכי הביטחון. הישובים הללו הוקמו זה מקרוב, בצורת 'נקניק', והתפרשו משני עבריו של רחוב ראשי אחד ארוך, באופן שלא אפשר חיפוי אש הדדי של נקודה אחת על נקודות סמוכות.

למען האמת, במהרה התברר לרבים כי אין טעם לדבר על ההגנה המרחבית כגורם במלחמה ישראלית-ערבית, אם תפרוץ. במלחמה מודרנית, המתנהלת באמצעות כוחות פורצים ומסתערים, תוך ריכוז מאמץ ותנועה לעבר התחום שבשליטת האויב במגמה לכבוש שטח ולהשמיד את היחידות הלוחמות המצויות בו, שוב אי אפשר להטיל משימות בלימה רציניות על יישובים מפוזרים במרחב, שנקל לעקוף אותם, ושנוכחותם אינה מטרידה בצורה משמעותית את הכוחות המסתערים. לאור התפיסה הזאת, הודיע שר הביטחון בספטמבר 1949 שמערך ההגנה וההתקפה של ישראל יתבסס להבא על כוחות התקפיים, ולא על 'הגנה סטטית' כלשונו. חרף הודעה זו של הדרג המדיני הממונה לא חל שינוי בגישתו העקרונית של פיקוד צה"ל כלפי ההגנה המרחבית, כגורם בלימה כנגד מתקפת פתע, אך בפועל הוזנח הטיפול בהיבט זה שלה. כאשר צצה במרוצת 1955, ובעיקר בסופה, האפשרות שתפרוץ מלחמה, עלתה בצה"ל קרן הרעיון של מלחמת המנע. האפשרות לספוג 'מכה ראשונה', יסוד ההיגיון של הפעל ההגנה המרחבית, נדחתה על הסף. בתחילת 1956 הייתה להגנה המרחבית עדנה זמנית, עם אימוצה של אסטרטגיית בלימה מול מתקפה מצרית אפשרית, אך גם אז המעיט הרמטכ"ל משה דיין בחשיבותה.

כמו כן, ההגנה המרחבית לא הפכה למכשיר העיקרי לניהול המאבק בהסתננות, חרף הפוטנציאל הרב שהיה לה לצורך זה. במציאות הוכח ששמירה יעילה ביישובים, יחד עם הפעלת אמצעי מיגון מתאימים, הביאו להורדה ברמת הפגיעה של ההסתננות. אולם מערכת הביטחון לא הסתפקה ב'הורדת רמת הפגיעה', אלה שמה לעצמה למטרה להביא להפסקתה המוחלטת של התופעה, ויעד זה לא היה בהישג ידי של ההגנה המרחבית. לבד מכך, רישומה של ההגנה המרחבית בבלימת ההסתננות היה דרמטי פחות מזה של הפעילות הצבאית וגם משום כך הומעט השימוש בה. במבט לאחור, ובהתחשב בכך שגם הפעילות הצבאית לא מנעה את הסתננות לחלוטין, דומה שהיה בגישה זו משום אי-ניצול של מערכת יעילה ודמיה.

מודעות פרסומת

One thought on “ההגנה המרחבית ותפקודה בעשור הראשון

  1. ןךשמ בן נון דצמבר 5, 2013 / 11:29 pm

    ערוך נפלא ומתמצת-ישר כח.
    אילן בן נון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s