תגובות מעצמות המערב לנוכח חשיפת הקמתו של הכור הגרעיני בדימונה בראשית שנות השישים

בסוף שנות החמישים וראשית שנות השישים הולך ומתחוור למעצמות המערב – ובראשן ארצות הברית ובריטניה – כי בשטח הנגב, בקרבת העיר באר שבע, הולך ומוקם בחשאי, בשיתוף פעולה ישראלי-צרפתי, פרויקט רב ממדים, שמתבצעת בו, בין השאר, פעילות ענפה בתחום הגרעיני. אופיה המוגדר של פעילות זו ויעדיה לא היו נהירים, ככל הנראה, לגורמי הערכה מוסמכים במערב, בשלבים הראשונים של קבלת המידע.

רק בשלבים מאוחרים יותר מתחיל לזרום אל גורמי הערכה במערב מידע מוצק יותר על מאפייניה של הפעילות הגרעינית המתבצעת בכור ועל מאפייני ההסכם לשיתוף פעולה גרעיני בין ישראל לצרפת, אשר במסגרתו סייעו הצרפתים בהקמת הכור הגרעיני בדימונה. בשל החשאיות הרבה האופפת, מטבע הדברים, את ההתדיינות בסוגיה זו, קשה להעריך במדויק את תיחומו של שלב זה.

בשנת 1994 פרסם זכי שלום מאמר בעיונים בתקומת ישראל שנועד לבחון את הרקע לחשיפת פעילותה הגרעינית של ישראל במסגרת הכור הגרעיני בדימונה, ואת מערכת השיקולים והלבטים שאפיינו את תהליך גיבוש תגובותיהן של ארצות הברית ובריטניה לפרסומים אלה. תקופת הזמן שבה עסק המאמר השתרעה החל מתחילת החשיפה של פרויקט דימונה בעיתונות הבינלאומית ועד לאחר ביקורו של דוד בן-גוריון בארצות הברית, בקנדה ובבריטניה ושיחותיו בסוגיה זו עם מנהיגיהן.

לטענו, חשיפת פעילותה הגרעינית של מדינת ישראל במסגרת הכור בדימונה, אשר נתקשרה בחוגים שונים במערב כמכוונת להשגת נשק גרעיני, העמידה בפני מעצמות המערב דילמות קשות. סוגית המאבק למניעת הפצתו של נשק גרעיני היתה נושא מרכזי במערכת הבחירות של הנשיא קנדי, והיא הוצגה כאינטרס לאומי עליון של ארצות הברית. חשיפת הפרשה ערב כניסתו לתפקיד העמידה אפוא את הנשיא הנבחר במבחן ראשוני בקשר ליכולתו לממש את אחד העקרונות המרכזיים של מדיניות החוץ, אשר על בסיסם נבחר לנשיאות.

לאחר שפעילותה הגרעינית של ישראל נחשפה ברבים נדמה היה כי היא תוליך למשבר חמור ביותר ביחסי ישראל ארצות הברית. תגובותיהם הראשוניות של אישים בממשל האמריקני והבריטי אכן הצביעו על מגמה של היסחפות מתלהמת אחר הפרסומים הדרמטיים, הבלטת חומרת הנזק של הפעילות הגרעינית הישראלית לאינטרסים החיוניים של מעצמות המערב והשמעת איומים, סמויים וגלויים, על מדינת ישראל בגין פעילותה הגרעינית. נראה היה, כי קיימת סכנה שהממשל האמריקני יבקש להביא להסלמה של המשבר עם מדינת ישראל – בניסיון לכפות עליה קבלת פיקוח הדוק על פעילותה הגרעינית בכור בדימונה.

ואולם, הסערה הבינלאומית שיצרו הפרסומים בתקשורת העולמית על פעילותה הגרעינית של ישראל בכור בדימונה הלכה ושככה באורך הדרגתי. במקביל, הממשל האמריקני גיבש מדיניות של פרופיל נמוך בהתייחסויותיו לסוגיה זו. מגמה מדינית זו לא נועדה לבטא השלמה אמריקנית עם פעילותה הגרעינית של ישראל. עם זאת היא נותנת ביטוי לתפיסה המבקשת להסדיר את המחלוקת שיש לארצות הברית עם מדינת ישראל, בסוגיה זו, באורח חשאי וענייני ככל האפשר.

לטענתו, קשה להעריך באורח חד משמעי את הגורמים שהובילו את מעצמות המערב לאימוץ מדיניות של פרופיל נמוך כלפי פעילותה הגרעינית של ישראל בתקופה הנדונה. אין להניח כי נעלמה מעיניהן האפשרות שמדיניות זו תתפרש בחוגים שונים כמתן הרשאה, ולו עקיפה, למדינת ישראל להמשיך בפיתוח האופציה הגרעינית. להערכתו, עמוד בבסיסה של מגמה מדינית זו שני רכיבים מרכזיים: ראשית, הערכה של מעצמות המערב כי למעשה אין להן אופציה חלופית ובת מימוש למניעת/עיכוב האופציה הגרעינית של ישראל באורך משמעותי; שנית, הערכה כי בפיתוח האופציה הגרעינית של מדינת ישראל טמונים גם יסודות חיוביים, העשויים לשרת באורח משמעותי ביותר את האינטרסים של מעצמות המערב.

עם זאת, הוא הדגיש כי מאמר זה מוגבל מבחינת טווח הזמן שבו הוא עוסק. ולכן הוא אינו יכול להעריך האם, ובאיזו מידה, חלה תפנית משמעותית בהתייחסויותיהן של מעצמות המערב בשאלת פעילותה הגרעינית של ישראל מאז. העובדה כי הפעילות בפרויקט הכור בדימונה נמשכה מעידה, אולי, על כך שגם לאחר מכן לא אזרו מעצמות המערב אומץ לכפות על מדינת ישראל תנאי פיקוח חמורים, שישללו ממנה את המשך פיתוח יכולתה הגרעינית, ואלי גם על מערכת הבנות שסוכמו בינן לבין מדינת ישראל בסוגיה זו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s