ההגנה המרחבית לאחר מלחמת העצמאות

לפי אסנת שירן, בספרה נקודות עוז, המושג "הגנה מרחבית" הופיע כבר בחלקה האחרון של מלחמת העצמאות. קצין ההתיישבות במטכ"ל התייחס אליו בשני הדוחות האחרונים שלו. אך בשנים 1950-1949, היו החטיבות אחראיות לארגון ההגנה המרחבית, ומעורבותו, של המטכ"ל בתחום זה הייתה מוגבלת. מצב זה השתנה בסוף 1950, כשראש מחלקת מבצעים , אלוף משנה יצחק רבין, הופקד על ארגונה מחדש של ההגנה המרחבית, כדי לבנות "מערך הגנתי בעל כושר כוננות גבוה, יעיל, גמיש וחסכוני", שבמסגרתו ישתלבו היישובים כבסיסים, ואנשיהם ירותקו כמגנים  מיקומם של יישובים חדשים יותאם לתפקיד זה, וכן יוקמו יחידות עתודה מקומיות לפעילות צבאית מחוץ ליישובים. שיקולי מערכת ההגנה המרחבית אמורים היו להשפיע גם על פיתוח תשתיות משקיות ותחבורתיות.

רעיון "אגרופי ההתנגדות" התקבל והשתרש בחשיבה הארגונית של צה"ל. אלוף מאיר עמית, מי שהיה ראש אג"ם במטכ"ל בשנים הראשונות למדינה, מתאר את מדיניות ההתיישבות של המטכ"ל במונחים דומים ביותר לאלה של קצין ההתיישבות. לדבריו, התשובה לבעיות הביטחון שלאחר מלחמת העצמאות, הייתה "הקמת יישובים שתחילתם ניסיון לתקוע טריזים, למלא חללים, לשלוט על דרכי התחבורה ולהיות בסיסים לכוחות פטרול שלנו". עמית מדגיש את דבריו בתיאור תפקידיהם של יישובים בודדים, או מקבצי יישובים שעלו על הקרקע, כתפקידים צבאיים מובהקים: שליטה על ציר פלישה מירדן, או שליטה על ציר פלישה ממצרים, ועוד.

דוגמה אחרת לאותה מגמה יש לראות בפרשת ההתיישבות ב"שטחים המפורזים", שנקבעו בהסכמי שביתת הנשק עם מצרים (מארס 1949) ועם סוריה (יולי 1949). ההסכמים חייבו להקפיא את המצב בשטח המפורז, כפי שהיה לפני המלחמה. בהסכם לא נאמר במפורש שאין להקים יישובים אזרחיים חדשים, אך הייתה בהחלט סכנה, שהקמת יישוב חדש בשטח המפורז תיצור משבר שיערער את הסכם שביתת הנשק. באזור ניצנה בנגב פתרו את הבעיה בהקמת היאחזות נח"ל; במזרח הכינרת ומדרום להחולה, לא נרתעה ממשלת ישראל מלהקים יישובים אזרחיים חדשים, למשל: מעגן, האון, תל-קציר, גדות ועוד, גם במחיר של משבר אפשרי. הגורמים הצבאיים וגם המדיניים האמינו בהכרח להקים חגורת יישובים סביב הכנרת, שתחבר גם את עין גב עם עמק הירדן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s