הפגזת העיר עזה בשנות החמישים

לפי בני מוריס, בספרו מלחמות הגבול של ישראל, הייתה רצועת עזה הזירה העיקרית של תקריות גבול בין ישראל למצרים בתקופה שלפני מלחמת סיני. כל אותה תקופה ירו יחידות הצבא המצריות מתוך הרצועה לעבר סיורים של צה"ל כמעט מדי יום, ובמשך מארס וראשית אפריל 1956 הניחו שוב ושוב מוקשים ומארבים לאורך דרך הפטרולים של צה"ל. בשבוע האחרון של מרס החלו "הסתננויות מרובות" של אזרחים ערבים לכל אורך רצועת עזה – הן לצרכי מרעה הן לצרכי קציר. כוחות צה"ל שהתקיפו את הרועים והקוצרים וניסו לגרשם הותקפו באש חיילים מצריים, שחיפו על המסתננים. שלל אירועים אלה הובילו בסופו של דבר להפגזתה של העיר עזה על ידי כוחות צה"ל, דבר שהוביל לתגובות חריפות בעולם.

להלן תיאור האירועים. ב-2 באפריל נתקל סיור ישראלי, שהבחין בעדר כבשים שחדרו לשטח ישראל וניסה לגרשו, במארב שהניחה יחידה מצרית, שהתחפרה בעבר הישראלי של הקו. חייל ישראלי אחד נהרג ואחר נפצע. למחרת נועד דיין עם בן-גוריון וקיבל את אישור להגיב "בחריפות" על התגרויות מצריות, ואם צריך – גם באש ארטילרית. ב-4 באפריל הסתיימה "התנהגות רצחנית ופרובוקטיבית שטנית" של מצרים – בלשון שרת אל ברנס – באבדות ישראליות חמורות. סיור צה"ל שמנה ארבע עשרה חיילים, שנע דרומה לאורך קו הגבול מול נציראת, נורה משלוש עמדות מצריות. שלושה ישראלים נהרגו. תגבורת צה"ל פתחה באש מרגמות והרגה חייל מצרי. אחר כך ירתה סוללת תותחים 25 ליטראות ארבעים פגזים על דיר אל-בלח וגרמה שם נזקים, אך לא אבדות בנפש.

למחרת, ב-5 באפריל בסביבות 11 בבוקר, כשעה אחרי שהחלו חילופי אש מנשק קל, החלו תותחני צה"ל להפגיז עמדות מצריות. בין 13:00 ו-18:30 הפגיזו תותחים ישראליים לסירוגין את עבסאן, בני-סהילה ומשלט איזהה". המצרים טענו, שארבעה אנשים נהרגו ותשעה נפצעו. בערך ב-15:00, לפי דיווח משקיפי או"ם, החלו המצרים להפגיז את הקיבוצים כפר עזה, נחל עוז, כיסופים ועין השלושה במרגמות 120 מ"מ וירו כארבעים פגז. חברי הקיבוצים ירדו למקלטים. בנחל עוז ובסביבתה נפצעו ארבעה חיילים ושני אזרחים, ובניינים מספר נפגעו בכיסופים ובעין השלושה.

ההיגב הישראלי היה מהיר וכבד. בשעה 16:15 פתחו תותחני צה"ל בהפגזת העיר במרגמות 120 מ"מ. ההפגזה, לדברי משקיפי או"ם, "התמקדה ברחובה הראשי של העיר". אף לא פגז אחד נפל בתוך רדיוס קטן מקילומטר אחד ממוצב צבאי מצרי, אך ישראל טענה כי המצרים מקיימים בעיר עזה "מוצבים מבוצרים", והם ששימשו כמטרה. משקיפי או"ם קבעו, שאין בעיר "מוצבים מבוצרים" כלשהם אלא אם כן תוגדר משטרת עזה כמוצב כזה. חמישים ושמונה אזרחים מצרים ופלסטינים נהרגו בהפגזה ונפצעו מאה, וכן נהרגו ארבעה חיילים מצרים ושבעה נפצעו. האבדות הישראליות אותו יום היו חמישה אזרחים ושני חיילים פצועים.

מנכ"ל משרד החוץ הישראלי וולטר איתן הבריק לשגריריו, כי "לא נותרה לנו ברירה אלא להפגיז עריהם למען לשים קץ להתקפה הפרועה" על יישובי הספר. אבל כעבור חודשיים הגדיר שרת את הפגזת עזה "מעשה נפשע". ב-5 באפריל אחר-הצהריים, משנודע לשרת על המתרחש, התקשר עם בן-גוריון, אשר לדברי שרת, פקד מייד להפסיק את הפגזת העיר. לא ברור עם ניתן לדיין אישור מוקדם של בן-גוריון להפגזת העיר. על כל פנים, בימים הבאים הוציא הרמטכ"ל, ככל הנראה בהוראת בן-גוריון, פקודה מפורשת לכוחות צה"ל שלאורך רצועת עזה: "אין להנחית אש על מטרות אזרחיות, כפרים, ערים ומחנות פליטים".

לימים טען דיין, בספרו אבני דרך, כי צה"ל הגיב על ההפגזה המצרית על היישובים הישראלים בירי של כ-50 פגזי מרגמת 120 מ"מ "על העמדה המצרית המרכזית בעיר עזה ג'בל מונטאר. לטענתו של בני מוריס, המוצב שבראש גבעת עלי אל-מונטאר, הממוקם כקילומטר מדרום מזרח לעיר עזה, אומנם הופגז אותו יום אחר צהריים ב-35 פגזי מרגמה 120 מ"מ. אך צה"ל בנפרד לגמרי מפעולה זו, הפגיז בכוונה תחילה ועל-פי הוראתו המפורשת של דיין את העיר עזה ב-100 פגזי מרגמת 120.  מרגמה זו הייתה אחד מכלי הנשק המדויקים ביותר, ובטווח 7-6 קילומטרים – טווח ההפגזה אותו יום – פוגעים הפגזים, לאחר טיווח, ברדיוס 30-0 מטר סביב המטרה. אש מרגמות צה"ל אותו יום אחר הצהריים כוונה אל לב העיר עזה, כדי לגרום אבדות אזרחיות רבות ככל האפשר.

כך גם היום מהווה רצועת עזה מקור לבעיות בטחון שוטף המביאות בסופו של דבר לתגובה ישראלית חריפה  הגוררת תגובות בעולם ומחלוקת לגבי התגובה בישראל. האם אי פעם נלמד? האם יש מה ללמוד?

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s