אפיונים של השינויים בעולם העבודה

שאול פוקס בספרו הפסיכולוגיה של ההתגנדות לשינוי, מסווג את התמורות בעולמנו לארבעה קבוצות: המהפכה הטכנולוגית, השינויים במערכת היחסים העסקיים, התמורות במבנה ובחלוקת התפקידים בתוך הארגונים והשינויים בחיי העובד כפרט.

תמורות טכנולוגיות

התפתחויות הטכנולוגיות בתחום המחשבים ובתחום התקשורת הן ההתפתחויות הבולטות ביותר ובעלות ההשפעה הרבה ביותר על עולם העבודה בפרט ועל חיינו בכלל. יש הרואים בתמורות אלו את הגורמים שהובילו לכלל השינויים האחרים.

מרכזיותו של המחשב

רבים רואים במחשב את ההמצאה החשובה ביותר של המאה שלנו. המחשב יצר מהפכה בכל הקשור לעיבוד נתונים, למחקר, לטיפול במסמכים, להדפסות, לגרפיקה, לתכנון, להנדסה, לתהליכי ייצור ולעולם המשחקים. למעשה אין כמעט מגזר שהמחשב לא שינה את דרכי פעילותו.

עיבוד מידע וקומוניקציה

המצאת המחשב ותפוצתו חוללה מהפכה חברתית בכל הקשור לעיבוד מידע ולקומוניקציה. בימינו מידע הוא החומר העיקרי שעוסקים בו בעידן החדש. מהפכה זו מאופיינת ביכולתנו להגיע למאגרי מידע בכל העולם באמצעות ה-CDROM והאינטרנט. מאגרי המידע עשירים מאוד ומוצגים במגוון של מדיות: טקסט, תמונה, קול או סרט. כבלים אופטיים החוצים את העולם כולו, הפקס, הטלפון הסלולרי, הדואר האלקטרוני, שיחות ועידה בווידאו וקבוצות דיון באמצעות האינטרנט משנים את כל עולם המושגים של התקשורת והמידע. כל אלה מאפשרים אחסון ושליפה של כמויות עצומות של מידע והעברתו מאתר לאתר במהירות וביעילות אדירה. גם התפתחות הטכנולוגית בעולם התעופה שינתה את מערכת התקשורת העולמית, כאשר היום ניתן לנוע ממקום למקום מהר, בנוחות ובמחירים סבירים.

 טכנולוגיות המידע ומערכות הטלקומוניקציה מצמצמות את הצורך להשקיע במפעלי תעשייה ובמרכזי שירות. כיום משקיעים בציוד המעבד מידע יותר מאשר במערכות אחרות. גם ההתפתחויות בתחום הזה מצויות רק בראשית דרכן וצפויים לנו שינויים דרמטיים.

שינויים במערכת היחסים העסקיים

מערכת היחסים ביו הגופים העסקיים השתנתה לבלי הכר. המערכת העסקית נעשתה גלובאלית, בלי גבולות, התחרות בין המפעלים התחדדה, והלקוח היה למרכזי. כל אלה שיוו לכוחות השוק עוצמה רבה יותר מאשר לכל גורם אחר.

גלובליזציה

הפעילות הכלכלית נעשתה בין לאומית יותר. גם בשוק העבודה וגם בשוק הצריכה כמעט נעלמו מגבלות הזמן והמקום. מוצרים רבים מיוצרים כיום במספר רב של מדינות, כאשר כל מדינה מבצעת חלק מסוים ממכלול תהליך הייצור וההרכבה.

 כאשר העולם כולו נעשה למערכת כלכלית אחת, משפיעים גם משברים המתרחשים באזור אחד השפעה מיידית על אזורים רבים אחרים. שינויים בערך המטבע ובשערי חליפין, מחסומי סחר או התמוטטות של בנק באחת המדינות מטביעים את רישומם מייד על הפעילות הכלכלית במדינות אחרות.

הגברת התחרות

התחרות הכלכלית גברה. כול מוצר, המצאה ופיתוח חדשים מובילים מייד לחדשים שלפעמים אף טובים יותר מהמקור. בשל כך מפעלים וארגונים כלכליים רבים נתונים כיום בסכנת הישרדות בשל כניסתם של מתחרים חזקים לענף פעילותם.

שינויים במעגל החיים של המוצר

התפתחויות טכנולוגיות המואצות והתחרות הגוברת משפיעות על המעגל החיים של המוצרים. אורך חייהם של מוצרים הולך ופוחת עם כניסתם של מוצרים דומים. אפילו במוצרים שנחשבו בעבר מוצרים יריבים, שהגיוון האפשרי בהם מועט, כמו לחם, חלים היום שינויים תכופים. כמו כן מתפתחים מוצרים "גמישים" שניתן להתאימם לטעמו ולצרכיו של הלקוח היחיד.

עם הפנים ללקוח

הלקוח נעשה למוקד העיקרי של הפעילות העסקית. המפעלים משנים את פניהם על-פי האופנות וטעמיהם ודרישותיהם של הלקוחות. בשביעות רצונם של הלקוחות רואים גורם מפתח להישרדותו של הארגון. חשיבה כזו קשורה קשר הדוק עם ההקפדה שמקפידים כיום על איכות ועל שירות.

השפעה מרכזית לכוחות השוק

הארגונים העסקיים שורדים רק אם הם מסוגלים להתמודד כיאות עם מתחריהם, ואין הם שורדים אם אין בידם האמצעים להצליח מן הבחינה הכלכלית. יתר על כן, גם ארגונים שאינם עסקיים ביסודם נדרשים כיום לפעול על-פי אמות מידה כלכליות, כאשר בכך משולב תהליך ההפרטה.

שינויים במבנים הארגוניים ובחלוקת התפקידים בתוכם

התמורות הטכנולוגיות ומערכת היחסים בין הארגונים משנות מן הקצה לקצה את מערכת היחסים בפנימית בתוכם. הארגונים המתמקדים בתחום מומחיותם ומוציאים פעילויות אחרות החוצה; המבנה הארגוני הריכוזי והביורוקראטי משנה את פניו למבנה ביזורי וגמיש יותר; מספר הרמות ההיררכיות מצטמצם, אופי תפקידו של המנהל אינו דומה לתפקיד שהיה מקובל שנים; והרכב המועסקים נעשה מגוון יותר.

שינויים בתחומי התמחות והעברת פעילויות אחרות לקבלני משנה

במסגרת ההתארגנות להתמודד עם התחרות הגוברת מתמקדות החברות יותר ויותר בתחומי העיסוק הייחודיים שלהן, שיש להן בהם יתרון יחסי על פני האחרים. כל שאר הפעילויות מועברות לקבלני משנה (outsourcing). צמצום מספר  העובדים במפעלים נובע בין השאר גם מנטייה זו לקצץ בפעילויות לא מרכזיות לחברה  ולהעבירן לגורמים חיצוניים.

ממערכות ריכוזיות למערכות ביזוריות

מגמה מבנית החודרת לארגונים עסקיים מתבטאת בהקטנת הריכוזיות וחלוקתו של הארגון ליחידות מבוזרות עצמאיות. אחד הביטויים לכך ברמת המאקרו הוא מאמץ ההפרטה של גופים כלכליים ממשלתיים וציבוריים המתפשט בעולם כולו.

 ברמת המיקרו בא תהליך הביזור לידי ביטוי בחלוקתן של המסגרות הארגוניות לגופים נפרדים, הנעשים למרכזי רווח והפסד ומוענקת להם עצמאות בניהול ובשליטה. המטה המרכזי של הארגון מתווה את המדיניות הכלכלית ומתערב פחות ופחות בפעילות העסקית והייצורית השוטפת.

 תהליך הביזור מקבל ביטוי גם ברמת הקבוצה הקטנה והעובד היחיד. העבודה מתארגנת במסגרת של צוותים, שניתנות להם סמכות ואחראיות בתחומים רבים (חלוקת העבודה, תהליך העבודה ועוד). מרחב ההחלטות מופקד בידיהם של בעלי הידע והמיומנות, ואחת היא מה מקומם בהיררכיה הארגונית.

מבנה היררכי שטוח וצמצום מספר העובדים

המהפכות הטכנולוגיות בתחום המחשוב ובתחומי הטלקומוניקציה, התחרות הגוברת והצורך להתייעל ולהוזיל את עלות המוצרים, צמצום גופי המטה המרכזיים עקב העברת השליטה ליחידות קטנות יותר בתוך הארגון, והוצאתה של הפעילות שלארגון אין בה יתרון יחסי הובילו לכמה התפתחויות מקבילות:

 1)     המבנה ההיררכי הלך והצטמצם. מספר הדרגות הניהוליות פחת. במפעלים רבים שוב לא היה צורך בדרג המנהלים ברמת הביניים.

 2)     חל צמצום ניכר במספר העובדים בכלל. תהליך זה נובע בעיקר מסיבות אסטרטגיות ומבניות ולא מירידה בפעילות העסקית.

 3)     מתפתחים ארגונים חדשים שבהם קטן מאוד מספר העובדים והללו מנהלם עסקאות רחבות היקף בעולם כולו באמצעות תקשורת מחשבים. בארגונים אלה שונים מבנה הארגון, גבולותיו, מערכת היחסים ההיררכיים בתוכו, היחסים בין העובדים והקשרים בין העובדים ובין הלקוחות תכלית השינוי מן המוכר והידוע.

כוח עבודה מגוון יותר

יחד עם צמצום מספר העובדים מתחולל תהליך של גיוון רב באופיו של כוח העבודה.

שינוי בתפקידו של המנהל

לעומת תפקידו במבנה ההיררכי המסורתי, שכלל פיקוח, תיאום, פיקוד ובקרה, כולל עתה תפקידו החדש של המנהל הצבת יעדים ותרגומם לפעולות, ולאחר מכן הדרכה, הנחיה, שיתוף, פיתוח ולמידה מתמשכת ותמיכה. במקום לצוות מה לעשות, שואל עתה המנהל שאלות ומכוון את העובדים למצוא בעצמם פתרון לבעיות. הוא מבקש להביא לידי כך שהיצירתיות, הידע והניסיון של העובדים יתורגמו למאמץ ולתפוקות.

בארגונים המפעילים צוותי עבודה מיטשטשת ההבחנה המקובלת בין עובדים למנהלים, והטיפול הניהולי בצוותי העבודה כולל אימון, הדרכה והנחיה ולא ניהול בדרך ההיררכית הידועה.

שינוי בחיי העבודה של הפרט

לכל השינויים הארגוניים והטכנולוגיים יש השפעה על חיי הפרט. במקומות רבים מתנהלת העבודה בעיקר באמצעות המחשב הקשר הקבוע וארוך הפרט בין העובד למקום עבודתו מתרופף, עולם העיסוקים משתנה, והצורך בלמידה ובהכשרה ממושכות חיוני להתפתחותו ולהסתגלותו של העובד לעולם המשתנה.

תנאי העסקה שונים

מספר העובדים המועסקים מביתם הולך וגדל. מפעלים נמנעים בלהעסיק עובדים קבועים, ושוכרים את שירותיהם של קבלני כוח אדם, המספקים להם עובדים זמניים.

שינוי בהרכב התעסוקות ובמבניהן

הטכנולוגיה החדשה, הציוד המשופר והדרכים החדשות בניהול העבודה ובארגונה מוליכים לשינויים במבנה העיסוקים. עיסוקים הדורשים הפעלה פיזית של ציוד ומכונות הולכים ונעלמים, ובמקומם צומחים עיסוקים הדורשים חשיבה ותכנון.

ייצור המוני בארגונים גדולים מפנה את מקומו לייצור ממוקד לקוח במסגרות קטנות יותר, כאשר יותר מיומנות וידע נדרשים כדי להפעיל את המערכות המודרניות החדשות.

חשיבותן של למידה ושל השתלמות מתמידיות

איכותו של כוח האדם נעשית לגורם מרכזי בהתמודדות עם התחרות הגלובלית. בשל השינויים במבנה העיסוקים והצורך להתמודד עם קצב ההתפתחויות הטכנולוגיות והמדעיות יצטרכו העובדים להשתלם, להתפתח וללמוד בהתמדה כדי לשרוד. עובדים שלא ידביקו את קצב ההתקדמות, ייסוגו לאחור. מי שלא ישקיע בלימוד, בשיפור ובהתעדכנות, יהיה ברבות הזמן  הידע שברשותו כאבן שאין לה הופכין.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s