גורמים למעבר של חכמי המזרח התיכון מפתיחות להסתגרות

לפי ירון הראל במאמרו "מפתיחות להסתגרות: מניעי התמורה ביחסה של האליטה התורנית המזרח תיכונית לערכי המודרנה" אחד הגורמים היה התנהגותם של שליחיה החינוכיים של חברת כי"ח. בשנים הראשונות לפעילותם עדיין הקפידו שליחים אלו בדרך כלל על כיבוד אורח חייהם המסורתי של יהודי המזרח התיכון והשתדלו שלא לפגוע ברגשותיהם. כל זאת במטרה להקל את קבלתה והשתלבותה של כי"ח בחיי הקהילה על כל מערכותיה. אולם ככל שחשו שליחים אלו כי מעמדם מתחזק וכי מעגל תומכיהם בקהילה הולך וגדל, ועוד יותר לאחר השתלטותן הפיזית של מעצמות אירופה על אזורים שונים במזרח התיכון, היו לא מעטים אשר לא חששו לצאת בגלוי נגד המסורת וההנהגה הרבנית, ולקרוא בפומבי להחרבת הסדרים הישנים והשתת החברה היהודית החדשה על סדרים מודרניים מתוקנים.

לשינוי בגישתם ובהתנהגותם של שליחי כי"ח נלווה גם שינוי בהדגשים בתכניות הלימודית. אחד התנאים הבסיסיים של חכמי המזרח התיכון להסכמתם לשילוב לימודי החול בלימודי הקודש, היה הפיקוח ההדוק ובשמירה על מעמדם הבכיר של לימודי הקודש, היה הפיקוח ההדוק והשמירה על מעמדם הבכיר של לימודי הקודש. בתחילה הסכימה כי"ח לתנאים אלו ואף הפקידה את לימודי הקודש בידי תלמידי חכמים מקומיים. דה עקא, התוצאה היתה שדווקא מקצועות אלו ערכם ירד בעיני התלמידים. המורים תלמידי החכמים היו חסרים כל שיטת הכשרה פדגוגית מינימאלית, בעוד שהמורים למקצועות החול היו צעירים משכילים בעלי חינוך והופעה מערביים. מקצועות הקודש נחשבו מקצועות האתמול, בעוד שלימודי החול נתפשו כמקצועות המחר. חוסר בקיאותם של המורים תלמידי החכמים במדעים, בספרות ובשפות זרות הוליד יחס מזלזל כלפיהם וכלפי המקצועות שאותם לימדו.

על אחת כמה וכמה גברה תחושה זו כאשר החלה כי"ח חודרת גם אל תלמודי התורה המסורתיים ומבקשת לערוך בהם רפורמות מודרניות. תופעות אלו עוררו את ההתנגדות הרבנית, בעיקר של תלמידי החכמים ששימשו בהוראה במוסדות כי"ח ובתלמודי התורה, אשר מצאו עצמם בעמדה נחותה. מצב זה הביא אותם לדבוק במסגרת החיים המסורתית ולהתנגד לכל שינוי.

על הגורמים הסובייקטיביים הללו, שהביאו לשינוי הגישה למסגרות המקנות את לימודי החול, נוסף עוד גורם בעל משקל והוא שינוי הריאליה במזרח התיכון. החדירה וההשתלטות התרבותית של המערב על חיי הרוח של האליטות והמעמד הבורגני במזרח התיכון והשתטותן הלכה למעשה של צרפת על צפון אפריקה, סוריה ולבנון ושל אנגליה על מצרים, ארץ ישראל ועיראק, הביאו לשינוי באורחות היום יום. המפגש עם השפעות המערביות הפך להיות תכוף וזמין. פעילותן האנטי-דתית הנזכרת של אנשי כי"ח גובתה עתה בהתחזקות כוחם של האלמנטים הרפורמיסטיים בקהילות, ברובם בוגרי בתי הספר של כי"ח. בגעתם של מהגרים יהודים מאירופה לקהילות לבנטיניות כגון אלג'יר, בירות ואלכסנדריה בעקבות ההשתלטות הקולוניאליסטית הצרפתית והבריטית, המריצה את חדירת רוחות המערב. באופן שכזה נתחדדו הניגודים שבין אלו שנוהרים אחרי התמערבות מוחלטת לבין האלמנים השמרניים המקומיים, שצעדו בצעדים מהססים ואיטיים יותר לעבר הקדמה.

לשינוי הריאליה ביישוב היהודי בירושלים בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 היה פן נוסף ובעל השפעה רבה על המפנה ביחסם של חכמי הספרדים ועדות המזרח להשכלה. ההתכנסות המשותפת בירושלים חשפה את חכמי המזרח התיכון לתופעות שלא היו קיימות כנראה בקהילות מוצאן. למרות שירושלים יושבת במרכזו של המזרח התיכון, המציאות הדתית החברתית היהודית שהחלה מתהווה בה לאחר העלייה הראשונה, כבר לא היתה מזרח תיכונית מובהקת. בארץ ישראל, שבה התפתח עתה היישוב החדש, נחשפו עתה חכמי המזרח התיכון, ובכלל זה הרבנים הספרדים אנשי ירושלים מדורות, למציאות אירופית. כאן הם ראו לראשונה כי גם בארץ הקודש השילוב של השכלה, אמנציפציה וציונות חילונית הרצליאנית פונה לקראת פריקת עול תורה ומצוות לקראת השתתתו של הבית הלאומי היהודי על עיקרים ועקרונות אשר נגדו את תפישת עולמם. לראשונה נוצרה הכרה ביסוד החילוני הפרוגמטיבי של היישוב החדש והכרה זו היתה אחד המניעים העיקריים לנסיגתם של חכמי המזרח התיכון מתמיכתם בהשכלה ובערכים הנלווים לה. כלומר, המודעות לקיומו של עימות אידיאולוגי פנימי בחברה היהודית חיזקה את התגובה השמרנית המסתגרת ובכך דומה תגובתם להפליא לתגובת רבני אירופה לפניהם.

בעקבות התרחבותו של היישוב החדש החילוני נחלש כוחה של ההיררכיה הרבנית ונוצר חוסר אבחנה סביב מידת ההשפעה של כל מרכיב מן התנועות והתהליכים הנזכרים על נטישת דרך התורה והמצוות ועלייה על דרך הכפירה. השבר שאירע מול עיניהם הפך את חכמי המזרח התיכון נוחים יותר להשפעה האשכנזית-חרדית, התולה את האשם בראש ובראשונה בהשכלה. אמנם בראשית המפגש ובהתמודדות הראשונה בשאלת ייסודו של בית הספר למל בירושלים לא עשו אזהרות האשכנזים רושם על הספרדים. אולם היתה זו ראשיתה של ההשפעה האשכנזית, שהלכה וגברה ככל שגדל היישוב האשכנזי בירושלים וככל שגדל משקלם הסגולי של הרבנים וגדלה השפעתם על היישוב כולו. הללו יכלו עתה לטעון באוזני הספרדים, כי הנה מה שקורה באירופה עומד לקרות גם בישראל, שאליה נשאו את עיניהם ואליה עלו בכדי לקיים את ההלכה בשלמותה. מבחינתם, ההוכחה הטובה ביותר לטענתם על הזיקה הישירה שבין ההשכלה לנטישת המסורת היתה ריבוי מספרם של הצעירים שפרקו עול תורה ומצוות. במצב שכזה לא נותרה לרבים מחכמי המזרח התיכון הברירה אלא לחבור לעמדתם העקרונית של הרבנים האשכנזים.

הצטמצמותם של חכמים ספרדים ורבנים חרדים אשכנזים למקום יישוב אחד ולחיים בתוך מציאות חברתית אחידה צמצמה בהכרח גם את הפלורליזם בשאלות הנוגעות לתמורות שהביאה המודרניזציה. באופן שכזה החל תהליך ה"התאשכנזות" של חכמי הספרדים. אחד התחומים שבהם צומצם הפלורליזם היה תחום החינוך. החכמים הספרדים שפעלו תחת השפעה אשכנזית חזקה החלו פוסלים אף הם את לימוד הלשונות בכל תנאי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s