מטרות ההסתננות

לפי שאול ברטל בספרו, הפלסטינים מהנכבה לפדאאיון 1956-1949, המשותף לכל סוגי ההסתננות הוא חוסר ההשלמה של אוכלוסיית ערביי ארץ-ישראל עם תוצאות מלחמת 1948.

הוא מצביע על חמש מטרות עיקריות:

1. הסתננות מסיבות כלכליות – חלק גדול מאוכלוסיית הפליטים ברצועת עזה המצרית ובגדה המערבית הירדנית ניסו לחזור ולקצור את התבואה שאותה השאירו בשעת מנוסה. חלק מהכפרים שלאורך קווי שביתת הנשק נחצו או נשארו בתחום מדינות ערב אך חלק מהשדות נשארו בצד הישראלי של שביתת הנשק.

2. החלשה כלכלית של מדינת ישראל – ההסתננות נתפסה בעיני האוכלוסייה הערבית של הגדה המערבית והרצועה כאמצעי ליצירת לחץ על ישראל ולשימור מצב האיבה בין מדינת ישראל למדינות ערב השכנות. היא נראתה בעיניהם פעולה חוקית ולגיטימית אשר מנעה מהתוקפן הציוני לממש את פירות ניצחונו בשדה הקרב באמצעות לקיחת רכוש וגנבת עדרים וציוד אחר ובאמצעות הטרדה בלתי פוסקת של המושבים והקיבוצים הישראליים באזור קווי שביתת האש.

3. הסתננות לביצוע מטרות חבלה – חלק מהמסתננים עשו זאת כדי לבצע פעולות חבלה בעורף הישראלי. פעולות אלו אורגנו בידי גורמים שונים בחברה הפלסטינית. לעתים נתמכו ארגונים אלו בידי המשטרים הערביים השונים. עם זאת, היו גם מקרים של חוליות מסתננים שהסתננו מטעמי נקמה פרטית. לפעמים היו אלו קבוצות מבריחים שביצעו רצח וחבלה נוסף לפעולות ההברחה תמורת תשלום מצד הגורם המארגן.

4. הסתננות לצורך הברחה או ביקורי קרובים – הקמת מדינת ישראל יצרה חיץ גיאוגרפי שהפריד בין ירדן למצרים. הפרדה זו הייתה בעייתית לקבוצות מבריחים ובדווים שבעבר נהגו לעבור דרך אזור צפון הנגב ללא הפרעה. סיבה נוספת הייתה הרצון להגר מרצועת עזה הצפופה והדלה אל הגדה המערבית שנתפסה כמשגשגת יותר.

5. פגיעה בריבונות הישראלית – ההסתננות נתפסה בידי מדינות ערב והציבור הערבי במצרים וירדן כתופעה לגיטימית הנובעת גם מחוסר ההכרה בנטע הזר ושמו ישראל. היא אפשרה למדינות ערב להציג את הריבונות הישראלית כשברירית על ידי טשטוש גבולות קווי שביתת האש. כמו כן נתפסה ההסתננות כנובעת ממעשי הגזל הנובעים מעצם הקמת מדינת ישראל ודבר זה אפשר למדינות ערב להפעיל לחץ בינלאומי על ישראל בנוגע לסוגיית הפליטים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s