תקופת המנדט לפרקיה מנקודת מבט התיישבותית

לפי שלום רייכמן, בספרו ממאחז לארץ מושב, ניתן לחלק את תקופת המנדט לארבע תקופות.

תקופה ראשונה היא תקופת המפנה, 1921-1918. בתקופה זו נערכו תכניות התיישבות רבות, מתוך הנחה כי עתיד לבוא גל גדול של עולים, יימצא מימון נרחב לפעולות בארץ-ישראל, וממשלת המנדט תסייע באופן פעיל להתיישבות צפופה של יהודים, בין היתר על ידי העברת אדמות המדינה לרשות הסוכנות היהודית. כידוע, אף אחת מהנחות אלה לא התגשמה.

התקופה השנייה היא תקופת הבניין, 1936-1921. זו  התקופה שבה הונח היסוד העיקרי להתיישבות היהודית תוך מאבק בקשיים הפנימיים נוכח העליות הרביעית והחמישית. מאורעות תרפ"ט מהוות נקודת ציון חשובה בתקופה זו, שכן הבליטו את חשיבות הגורם הביטחוני בהתיישבות והביאו שינוי בתפיסה ההתיישבותית. עקב המאורעות נבלם לזמן מה המשך הצמיחה, ומשנת 1933 ואילך היא מתחדשת במלוא התנופה.

תקופה שלישית היא תקופת הסער, 1945-1936. מדובר בתקופה מוגדרת היטב, משום הדומיננטיות הרבה של האירועים החיצוניים, והתגובה המיוחדת של היישוב המאורגן. בשנים אלה נשתנו השיטות לרכישת  הקרקעות ופותחו צורות חדשות של תפיסת שטח.

התקופה הרביעית היא תקופת לקראת המפנה, 1948-1945. מבחינת התנאים החיצוניים אין תקופה זו שונה במידה רבה מן הקודמת, אולם חל בה שינוי חשוב במסגרת הפנים-יישובית. כיוון שברור היה כי עתיד לחול מפנה חשוב במעמדה של ארץ-ישראל, הופנה מאמץ מיוחד לשם בחינת ההתארגנות לעתיד. במסגרת מאמץ זה הוקדשה מחשבה רבה לאיסוף מידע ולתכנון, תוך בחינה מחודשת של עקרונות יסוד בהתיישבות. חלקן של המסקנות שנבעו מעבודת התכנון יושמו כבר בתקופת המנדט; אחרות באו לידי ביטוי רק לאחר קום המדינה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s