אזור מפורז

כינוי לשטח שאסור להציב בו כוחות צבא ונשק לא משטרתי. האזור המפורז הראשון בתולדות מדינת ישראל נקבע בהסכם בין המפקדים הצבאיים של צה"ל והלגיון הערבי (העבר ירדני) בירושלים, וכלל את שטחי בית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית על הר הצופים, וכן את מתחם אוגוסטה ויקטוריה והכפר עיסאוויה. כל התחום הזה הושם בפיקוחם של משקיפי או"ם ובחלקו הישראלי הותרה הצבה של 85 שוטרים ו-35 אנשי סגל אזרחי. כן נקבע שסביב האזור המפורז הזה יהיה שטח הפקר. במרוצת הזמן הפרו שני הצדדים בצנעה את ההסכם והחדירו לשטח כוחות צבא חמושים מעבר למותר.

בהסכם שביתת הנשק בין ישראל ומצרים נקבע אזור מפורז בניצנה. חדירת כוחות מצריים לאזור מפורז זה הביאה לפעולת התגמול הר געש ב-2 בנובמבר 1955. בהסכם שביתת הנשק עם סוריה נקבע שכל שטח החוצץ בין קווי שביתת הנשק וקו הגבול הבינלאומי ייחשב כאזור מפורז ויימצא בפיקוח או"ם, עד לקביעת ההסדר הטריטוריאלי בין שני הצדדים. בהתאם לכך נקבעו אזורים מפורזים בקרבת נחל שניר, במזרח הכינרת והחולה, באזור משמר הירדן, בתל עזזיאת, באל-חמה וברצועה צרה לאורח הירדן. אזורים אלה נהפכו במהרה לסלע מחלוקת בין סוריה וישראל ונקשרו בתקריות אש ובפעולות תגמול.

כל האזורים המפורזים דלעיל בטלו במלחמת ששת הימים. לאחריה הועלו תביעות לפירוז כל שטח שישראל תיסוג ממנו. בחוזה השלום ישראל מצרים, מ-1979, נקבע כי אזור C בחצי האי סיני, ממערב לגבול הבינלאומי, יהיה מפורז ויוצבו בו רק כוחות של או"ם ושל המשטרה המצרית. 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s